עין יבשה, חסימות ודלקות בדרכי הדמעות

איך מטפלים בעיניים יבשות? למה חשובים התכשירים האנטי-דלקתיים? מה הקשר בין כיור סתום ומים מעופשים ובין שק דמעות? חלק שני של מאמר שיספר לכם הכל על מחלות עיניים. הכינו את הממחטות
מאת ד"ר יפתח יסעור
| 24/07/2006 |
צפיות: 19,207
דירוג: 3.0 מתוך 1 הצבעות
התקבלו 1 דירוגים בציון ממוצע 3.0 מתוך 5
בחלקו הראשון של המאמר הוסברה בהרחבה התופעות והמחלות הקשורות בעודף או מחסור בדמעות והוסברה גם חשיבות מערכת הדמע. במאמר שלפניכם ימשכו ההסברים על תופעות אלו, תוך שימת דגש על השוני הטיפולי שבין מבוגרים לילדים.

הטיפול בעין יבשה. מתן תחליפי דמעות מהווה נדבך חשוב בטיפול בעין יבשה וזאת על מנת להשלים את החסר. התרופות העומדות לרשותנו היום הינן טובות בהרבה מבעבר, הן באיכותן והן במגוון, דבר המשפר מאד את הטיפול בעין יבשה.

טיפות ללא חומרים משמרים שנכנסו בשנים האחרונות לשימוש שוטף הקלו על חולים רבים, שבנוסף לעין היבשה סבלו מתופעות הלוואי של החומרים המשמרים. טיפות בעלות צמיגות רבה יותר, הנשארות זמן רב בעין, מאפשרות כיום טיפול קל יותר בחולים הנזקקים לטיפול תכוף עקב יובש קשה.

נדבך חדש וחשוב בטיפול בעין יבשה טמון בהבנה שחלק מהמנגנון של המחלה קשור בתהליכים דלקתיים כנגד התאים המייצרים את הדמעות. כתוצאה מכך הורחב השימוש בתכשירים אנטי-דלקתיים לטיפול בעין יבשה, הן בתרופות ישנות ומוכרות והן בתרופות חדשות בעלות תופעות לוואי פחותות. בין תרופות אלה ניתן למצוא גם את הציקלוספורין A שהשימוש בו בארה"ב הוכר על ידי ה-FDA כטיפול בעין יבשה ושבקרוב יכנס לשימוש גם בארץ.

אמצעים נוספים שפותחו לאחרונה כטיפול בעין יבשה כוללים פקקים זעירים המוחדרים בקלות לפתחי הניקוז של הדמעות וקרויים פלגים. אלה גורמים לעיכוב הפינוי של הדמעות מהעין ובאמצעות כך השארת הדמעות בעין למשך זמן ממושך יותר. ניתן לשלוף את הפקקים הללו בכל עת שנחפוץ בקלות רבה. קיימים גם ניתוחים לסגירה קבועה של פתחי הניקוז הללו.

חסימת דרכי דמעות ודלקות בדרכי הדמעות

כאשר במקום כלשהו לאורך צינור הניקוז של הדמעות או בשק הדמעות עצמו נוצרת חסימה המונעת מעבר לאף, הדמעות מצטברות וגורמות להפרעות, נוצרת תופעה הקרויה דמעת או אפיפורה בלועזית. הדמעות מצטברות בעין ומטשטשות את הראיה או זולגות באופן תמידי על הלחי. הדמעות המלוחות והניגוב המתמיד של העין גורמים לגירוי העור של העפעף התחתון ולדלקות.

דמעות המצטברות בשק הדמעות מזדהמות בדומה למים מעופשים העומדים בכיור סתום. חיידקים מתרבים בתוך הדמעות הללו וגורמים לדלקת מוגלתית בשק הדמעות. המוגלה המצטברת נשפכת בחזרה לתוך העין וגורמת לדלקות עיניים חוזרות, והפרשות מהעין. לעיתים פולשים החיידקים משק הדמעות לרקמות הסמוכות וגורמים לזיהום קשה של העור באזור זווית העין והאף, מצב הקרוי דלקת חריפה של שק הדמעות או דקריוציסטיטיס בלועזית.

חסימה בדרכי הדמעות יכולה להופעה בכל גיל. בילודים החסימה הינה מולדת ונובעת מקרום הסותם את הצינור קרוב לפתח המוצא שלו לאף. מצב זה מופיע בשניים עד שישה אחוז מהילודים והקרום הנ"ל פוקע לבד עד גיל שנה אצל מרבית הילדים.

ניתן לזרז את פקיעת הקרום באמצעות מסאג' לשק הדמעות ולחיצת תוכן שק הדמעות לכוון האף. אצל ילדים שאינם נפתרים מהבעיה עד גיל שנה ניתן בפעולה קצרה ופשוטה לגרום לקרום לפקוע על ידי העברת צינור קשיח דרך מערכת הדמעות ושטיפה. רק אחוז קטן מאד של הילדים נזקק לניתוח לפתיחת דרכי הדמעות.

מבוגרים וצלקות קטנות

בקרב מבוגרים עולה שכיחות הסתימה עם הגיל ומתבטאת בעיקר במבוגרים מעל העשור שישי. הסיבה לחסימה במיעוט המקרים הינה דלקות של דרכי הדמעות, אבנים הנוצרות בשק הדמעות או זיהומים, אך לרוב לא ניתן לאתר סיבה ברורה לחסימה.

הרופא יכול לבדוק את מצב החסימה על ידי החדרה של צינורית זעירה לתוך פתח הניקוז בעפעף, דרכו שוטפים נוזל ורואים האם הנוזל עובר לגרון. במצב בו מאותרת חסימה מלאה הפיתרון היחידי הוא ניתוח לפתיחת החסימה. בניתוח הקרוי (DCR (Dacrycystorhinostomy מסירים פיסת עצם קטנה המפרידה בין שק הדמעות לאף וכך למעשה יוצרים פתח חדש המאפשר לדמעות לזלוג שוב באופן חופשי לאף.

ניתוח ה-DCR מבוצע כבר למעלה ממאה שנה בהצלחה רבה. הניתוח מבוצע דרך חתך זעיר של סנטימטר וחצי על פני העור. לעיתים משתילים צינוריות סיליקון שתפקידן לשמר את המעבר פתוח. הניתוח דרך החתך בעור הינו הניתוח המוצלח ביותר לפתיחת החסימה והוא פותר את הבעיה בכ-90 אחוזים מהמקרים. חסרונותיו של הניתוח בגישה דרך העור נעוצים ביצירת צלקת קטנה באזור שבין זווית העין ושורש האף, אם כי במרבית החולים לא ניתן להבחין כלל בסימן כלשהוא מהניתוח לאחר מספר חודשים.

בעשור האחרון חלה התפתחות בשיטה הניתוחית וכיום ניתן לבצע את אותו הניתוח דרך האף על ידי אנדוסקופ - מצלמה זעירה המוחדרת לאף דרך הנחיר. המנתח רואה את אזור הניתוח על צג טלוויזיה ויכול להסיר את העצם ביעילות דרך האף באמצעות מיכשור מיוחד.

השיטה האנדוסקופית מהירה יותר מהשיטה החיצונית ואינה מותירה צלקות כלל. חסרונה הוא באחוז הצלחה נמוך מעט יותר מהשיטה הרגילה (80 אחוזי הצלחה בקירוב). כישלון הניתוח נובע מיצירת צלקת בתוך האף עצמו, באזור המעקף הסוגר אותו. כיום ניתן לעשות שימוש בחומרים המונעים יצירת צלקת, אשר יגרמו בוודאי בעתיד לשיפור בתוצאות הניתוח האנדוסקופי.

לאתר המרכז הרפואי רבין לחצו כאן

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר