חופשת לידה, האמנם?

הוא גבר, בטוח שהוא גבר, מי שהמציא את המושג הזה "חופשת לידה". אחרי תשעה חודשי הריון ולידה (ואולי גם הלידה היא בסך הכל פעילות גופנית נחמדה לדעתם?), אתן חוזרות הביתה כדי להיות לבד עם הילד, בתנאים שלא מאושרים על ידי אמנת ז'נבה, איפה כאן החופשה? אסנת גלבוע מעירה אותנו מהחלומות המתוקים למציאות, ומסבירה איך לעבור את ה"חופשה" בשלום
מאת אסנת גלבוע
| 21/07/2007 |
צפיות: 6,584
בסוף ההריון אין דבר שהאישה ההריונית מייחלת לו יותר מלידה. היא כמובן מפנטזת על לידה טבעית, בג'קוזי של בית היולדות, בלי אפידורל, עם דולה חביבה ותומכת שתלחץ בנקודות השיאצו כדי להעלים את הכאב, שממילא הוא נסבל.

לצידה הבעל התומך, שכמובן כיבה את הטלפון הסלולרי וכולו שקוע בלידה, אוחז בידו מטלית לחה ומנגב את מצחה בעדינות ובסבלנות אין קץ.

היא שומעת את קולה של המיילדת אומרת לה "תלחצי" שלוש פעמים בדיוק ובפעם הרביעית היא שומעת את המשפט "אל תלחצי" ואז.. המפגש הראשון עם התינוק.

כמובן שהלידה מסתיימת בלי תפרים, התינוק הנקי מחייך ברפלקס בלתי רצוני, היא מחברת אותו אל השד והוא יונק במרץ והחיבור בין השניים מושלם.

לפורומים שיעזרו לך אחרי הלידה:
חופשת לידה
פורום הריון לידה הנקה
פורום התפתחות תינוקות
פורום רפואת ילדים
פורום ברית מילה רפואית

אז זהו... אני לא פה כדי לייאש. חלילה. אלא דווקא להראות את הצד היותר מעשי של הדברים.

ההתפכחות מהציפיות קורית לעיתים כבר בזמן הלידה. יש נשים שמעכלות את הפער בין הפנטזיה למציאות מיד, ויש כאלו שלוקח להן שבועות או חודשים להבין מה בכלל קרה, איך זה שהתכניות השתנו בצורה כל כך דרסטית.

ומכאן ל"חופשת הלידה"

נכון שברור שהשם הזה ניתן על ידי גבר? או אולי שניים? הרי לא יכול להיות שמישהו יקרא לתקופה הזו "חופשה" בשיא הרצינות.

החלמה מלידה, תשישות של האכלה כל שעתיים - שלוש מסביב לשעון, הגעה לקצה גבול הסבלנות, קצה גבול היכולת לתפקד בלי שעות שינה, קצה גבול ההישרדות של ממש.

הדבר האחרון שהייתי קוראת לזה זה חופשה. עם או בלי בעיות הנקה, השבועות הראשונים אחרי הלידה לא קלים. במיוחד כשמדובר בלידה ראשונה.

איבוד העצמאות של ההורים הטריים, היעלמות הספונטניות מחייהם והצורך לשים את הצרכים של מישהו אחר לפני צרכיהם עצמם - רק אלו מספיק קשיים שיכולים לגרום למצב רוח רע עד דכאון.

נוסיף על זה חולשה פיזית ולפעמים גם בדידות ונקבל מצב לא כל כך נעים. אף אחד לא ממש מכין אותנו לזה, אנחנו די מתכחשות לזה והתוצאה היא בדרך כלל שוטטות מבאסת בקניונים עם העגלה.

אז מה אפשר בעצם לעשות?

עימות עם המציאות. קודם כל, אני ממליצה להכנס לפורומים של הריון ולידה ולקרוא סיפורי לידות, לראות תרחישים שונים ולהפנים שיכול להיות שהלידה שלנו לא תהיה זהה לתרחיש שיש לנו בראש.

להתכונן מראש. אם לא הנקנו ואנחנו מעוניינות להניק כדאי שיהיה לנו מראש מספר טלפון של יועצת הנקה שעושה ביקורי בית באזור שלנו.

אם אנחנו יודעות מראש שלא תהיה לנו עזרה, אפשר להצטייד גם בטלפון של דולה פוסט פארטום. היא תגיע ותדריך, תלמד אותנו לקלח ולחתל וכל דבר אחר שאנחנו עשויות להזדקק לו, היא תארח לנו חברה וגם תעזור עם ההנקה. זה שירות בתשלום שפעם יכלו רק לחלום עליו.

עוד על "חופשת הלידה":
איך לדאוג לעצמך לאחר הלידה
אחרי לידה? קטן עלייך דיאטה
לחיות טוב עם ילדים?
הוא נולד... מה עכשיו?
אשתך בהריון? כך תפנק אותה

חברה. אם אנחנו עושות מעקב בטיפת חלב במהלך ההריון, אולי נפגוש שם נשים נוספות שישמחו לחברה אחרי הלידה. מקום מפגש נוסף יכול להיות בחוגים לתינוקות כמו לדוגמא עיסוי תינוקות או בייבי יוגה.

זוגיות. הכי חשוב זה להפנים שאחרי שנוסף תינוק לזוגיות, מתחיל מצב חדש שונה לגמרי עם קצת מינוסים והרבה פלוסים. תני לעצמך זמן להסתגלות, דברי על זה בן הזוג עוד לפני הלידה וזכרי שידע הוא כח - כלל תקראי יותר תדעי יותר.

לאתר sexy nine

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר