של מי הלידה הזאת?

לאחרונה קיבלתי הודעה חשובה מחברה, גם היא חוקרת לידה, אשר בעיקר עוקבת בדאגה רבה אחרי העליה החדה באחוז הניתוחים קיסריים בארץ, שעומדת כיום על כ-18%, לעומת ה-12% לערך המומלצים על ידי ארגון הבריאות העולמי.

בעולם יש מגמה להפחית את אחוז הניתוחים הקיסריים. במדינת ניו סאוט וולס אשר באוסטרליה, לדוגמא, ניתנה לאחרונה הוראה מטעם רשויות הבריאות לבתי החולים הציבוריים המקומיים, לבל ייענו לבקשותיהן של נשים הרות לעבור ניתוח קיסרי, כאשר אין סיבה רפואית המצדיקה זאת.

מאחורי ההוראה עומד מחקר אמריקאי חדש המראה כי תינוקות הנולדים בניתוח קיסרי נוטים למות יותר מאלה שנולדו בלידה רגילה. אל הידיעה התלוותה קריאה לדרוש הוראה דומה מצד משרד הבריאות שלנו.

עוד על חווית הלידה:
יולדת תאומים? עדיף ניתוח קיסרי
"לתת ליולדת אפידורל כשהיא מבקשת"
אפידורל גורם לבעיות בהנקה
מחקר: זהירות, ניתוח קיסרי
דמייני לך לידה קלה

קריאה זו מעלה שתי שאלות: האם רצוי שתינתן הוראה דומה במדינתנו אנו, והאם יש סיכוי בכלל שהוראה כזאת תתקבל כאן?

לעניין סיכויי הקבלה האמורים, לדעתי - אלה אפסיים. ראשית כל, הנשים הישראליות עצמן עלולות לראות בכך פגיעה באוטונומיה שלהן - וזאת למרות העובדה שמספר הנשים המבקשות ללדת בניתוח קיסרי, מבלי שנאמר להן שהדבר נדרש מסיבה רפואית, הינו קטן ביותר.

שנית, הממסד הרפואי עשוי להתנגד לכך. לעניין זה, ראו לדוגמה את מאמרם של שלושה רופאים בכירים שפורסם בעתון "הארץ" לפני כמה חדשים (בנימין כספי, פרופ' צבי אפלמן ופרופ' זאב שוהם, "זכות האשה לבחור", 16.7.07) ובו מובעת תמיכה בזכות היולדת לבחור בניתוח קיסרי, אותו הם הגדירו כ"דרך לידה נוספת".

לא רק שאין הם רואים נזק בניתוח קיסרי, אדרבא, הם הדגישו, "אין צורך במחקרים רפואיים כדי להבין שלעובר קל ובטוח יותר לצאת במהירות בניתוח קיסרי לעומת 'דרך החתחתים' של לידה טבעית, שבה התינוק נדחף במשך שעות על ידי הרחם ועובר בתעלה צרה למידותיו".

מלים אלה משקפות חוסר מוכנות להקשיב לכל דעה אחרת ואומנם, לא הופיעה תגובה (פומבית) מטעם אותם רופאים, כשחודשיים לאחר מכן פורסם אותו מחקר אמריקאי, שהצביע על הסכנות הכרוכות בניתוח הקיסרי גם בשביל התינוק.

לפורומים בנושא הריון ולידה:
לפורום הריון לידה הנקה
לפורום דולה - תמיכה בלידה
לפורום אולטרה-סאונד במיילדות
לפורום פגות
לפורום פונדקאות
לפורום תמיכה בבעיות פוריות
לפורום פוריות ובעיות פיריון

במחקר הנ"ל הניחו שדווקא המעבר של העובר בתעלת הלידה ה"צרה למידותיו", עוזר בלחיצת הנוזלים החוצה מהריאות ומשפרת את תפקודן.

ועתה לשאלה האם רצוי שתינתן בארץ הוראה האוסרת על ניתוחים קיסריים מרצון. לדאבוני, גם כאן התשובה שלילית.

אין כאן התעלמות מן הסיכונים המוגברים של הלידה בניתוח לעומת לידה ווגינלית רגילה, אלא התייחסות אליהם כמתקיימים על טווח הסיכונים שכל אדם בר דעת רשאי לקחת על עצמו בחברה דמוקרטית.

בחברה מעין זו, רק כשהסכנה וודאית וקרובה אנו מונעים בחירה חופשית. לעומת זאת, ברוב המקרים, אנו מסתפקים ביידוע האדם בדבר הסיכונים ומניחים לו להחליט על טובתו הוא.

כך למשל, אנו דורשים מהאופנוען לחבוש קסדה גם אם אינו רוצה בכך, אך מתירים לאישה להזריק סיליקון לשדיה ובוטוקס לשפתיה, למרות הסכנות הכרוכות בכך.

אי אפשר לומר שכל ההבדל טמון באותו מחקר חדש המוכיח כי הניתוח הקיסרי מסוכן גם עבור התינוק. הרי בכמעט כל דבר הקשור בהריון, לא כל שכן אמהות, אנו מטילים את האחריות לעובר/תינוק על האם לבדה.

בנסיבות אלה, יהא זה מגוחך להתחיל ולהכתיב לה את הדרך בה היא צריכה ללדת, תוך כדי התעלמות טוטלית מנסיבותיה ורצונותיה ושיקול דעתה האישיות.

כמובן, חייבים ליידע את האם בדבר הממצאים על הסכנות הכרוכות בניתוח עבור התינוק. וממצאים אלה חייבים לכלול גם את אותו מחקר המראה את הסכנות הכרוכות בניתוח הקיסרי גם בשביל התינוק.

יש מקום לצפות שעצם העברת מידע חדש זה תביא לירידה ברמת הניתוחים הקיסריים, שהרי ידוע שאמהות רבות מסכימות לקחת על עצמן ועל גופן את הסיכונים המוגברים של הניתוח - אם בהתאם להמלצת הרופא ואם על דעת עצמן - מתוך האמונה כי הן מיטיבות בכך עם הילד העומד להיוולד.

אם כן, נדמה כי אין מקום לדרוש ממשרד הבריאות שלנו להורות לרופאים לבל ייענו לדרישות יולדות לעבור ניתוח קיסרי. לעומת זאת, אם נשפוט לפי אחוז הניתוחים הקיסריים העולה, ונשווה אותה למספר הנשים הישראלות המבקשות לידה מעין זו, נראה כי יש מקום לדרוש שמירת יתר על זכותה של היולדת ללדת שלא בניתוח קיסרי.

משום מה, החברה הישראלית ששה להעניק בחירה חופשית להזדקק לטכנולוגיה יותר מאשר להתרחק ממנה.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר