הצרפתייה עשתה את שלה

אחרי שחזרתי ביקשתי מהמיילדת לחבר אותה שוב לפיטוצין, כדי להמשיך ולקדם את הלידה.

היא חיברה אותה ושוב התחילו הצירים. כמו תמיד אחרי האפידורל, את הצירים האלה רואים במוניטור ולא בפנים של היולדת...ככה שמיד אחרי האפידורל אני מושיב את היולדת על מיטת חדר הלידה (היא מתכווננת באופן חשמלי - צעצוע מעולה לגברים..), מסתכל על המוניטור, מנענע אותה ומטלטל לה את האגן.

בשונה מהעבודה בלי האפידורל, התנועה שקודם התבצעה בזמן הצירים, מתבצעת עכשיו בהפוגה שבין הצירים, באמצעות נענועים וטלטולים. זה קשור להסתכלות הפרטית שיש לי על הלידה כאירוע פיזי והנדסי ולא רק פיזיולוגי ורגשי. הרי התינוק הזה, העובר, צריך לעבור בתוך האגן.

זו אופרציה שקשורה ישירות לפיזיקה ולהנדסה: התנוחה של היולדת, המיקום של התינוק באגן, המנח שלו, ובמיוחד הדבר שמשמש כל חומר בעולם שלנו כאמצעי לרדת למטה - התנועה.

לפני שאני מתחיל בטלטולים שלי, אני בדרך כלל מסביר לבני הזוג את מה שאני הולך לעשות. אני גם שואל אותם שאלה פשוטה: אם אתם הייתם תקועים בתוך צינור עם הראש כלפי מטה, מה הייתם עושים כדי לרדת ולהגיע לקצה שלו ולהיחלץ? כמובן, הייתם מנסים לנוע, לטלטל את הצינור, כדי שמה שיש בתוכו יוכל לזוז כלפי מטה. אז הצינור הזה הוא היולדת. האגן שלה, תעלת הלידה שלה...

טלטלתי את אהובה בישיבה במשך כחצי או שלושת רבעי השעה. די מהר, היא התחילה להרגיש לחץ למטה, לכיוון הטוסיק. זה אומר שהראש של התינוק די ירד והוא כבר לוחץ לה על רצפת האגן.

הזמנתי את המיילדת לעשות בדיקה וגינאלית כדי לאמוד את התקדמותנו. בבדיקה יצא שהיא כבר בפתיחה של 8, צוואר הרחם כמעט ומחוק לחלוטין והראש עבר את הספינות, שזה המקום הכי צר באגן.

ידעתי שהנענועים והטלטולים שלי עשו את העבודה, כמובן שביחד עם העזרה הרבה של האפידורל והפיטוצין. נשאר לנו רק למחוק את שארית השוליים של צוואר הרחם ולהגיע לפתיחה מלאה כדי שתהיה לידה.

זה עודד אותי מאוד, גם את אהובה ונתי. הבנתי שכל ההחלטות שנלקחו בחדר הלידה של אהובה היו נכונות ואנחנו מתקדמים לקראת לידה, כאשר היולדת אינה סובלת מכאב הצירים ואינה נמצאת בטראומה. זה מצב אופטימלי.

בגלל שאני מתייחס ללידה גם כאל אירוע פיזי והנדסי, ביקשתי מאהובה לעבור מתנוחת הישיבה שהיא היתה בה לתנוחה שנקראת "התנוחה הצרפתית".

הצרפתיה יכולה ללכת

התנוחה הזו פירושה שכיבה על הצד, כאשר רגל אחת מורמת ומונחת על תושבת מיוחדת שמחברים למיטת חדר הלידה. התנוחה מאפשרת את פתיחת האגן את ההסתובבות של התינוק למנח טוה ללידה.

עזרתי לה לזוז והיא עברה לתנוחה הזאת. לא עברו יותר מ-15 דקות ואהובה התחילה להרגיש את צירי הלחץ. היא הרגישה שהיא לא יכולה להתנגד ללחיצות שהרחם מייצר והרגישה לחץ גדול למטה, ברצפת האגן.

שוב קראתי למיילדת, שנכנסה קצת בחוסר חשק ובסקפטיות, כי הרי היא בדקה אותה כ-20 דקות קודם לכן ולא האמינה שהיא מתקדמת כל-כך מהר.

בכל זאת, היא שוכנעה לעשות עוד בדיקה וגינאלית וכמובן, הפתיחה היתה מלאה, הראש ירד והסתובב והנה אהובה יולדת. הצרפתייה עשתה את העבודה שלה, הצרפתייה יכולה ללכת.

המיילדת פתחה את ערכת הלידה שלה בסבלנות וברוגע, אני נערכתי ללידה ואהובה חיכתה לציר לחץ נוסף כדי ללחוץ.

היא עשתה את זה בשלוש לחיצות. די בקלות החליק לו החוצה עוד ילד, בלידה טבעית עם אפידורל. וכמו כל ילד חדש, הוא הביא איתו שמחה גדולה ואור גדול לחדר הלידה.

אני לא אספר את כל מה שקרה אחר כך כי זה מה שקורה אחרי כל לידה טובה. האימא עם התינוק. האבא עם התינוק. קצת תפרים (בגלל קרע ספונטאני קטן - לא חתך). קצת לנוח ולשמוח אחרי המאמץ הגדול, ושוב יוצאים לדרך. התינוק לתינוקיה והיולדת למחלקת היולדות.

מה שכן, אני רוצה לסכם לעצמי כאן את מה שאני לומד מהלידה של אהובה. קודם כל, זה שכל לידה עומדת בפני עצמה ואי-אפשר להסיק מסקנות גורפות מלידות אחרות.

קצב ההתקדמות של הלידה של אהובה היה לא צפוי, ובניגוד לכל מה כתוב בספרים לגבי לידה שנייה. שנית, אני לומד, שדווקא השילוב הנכון בין אמצעים רפואיים לבין אמצעים משלימים, הוא זה שמאפשר להגיע ללידה טובה, טבעית ונטולת טרואמה.

הדבר העיקרי שאני לומד, שוב, זה שלידה היא אירוע מורכב מאוד, גם רגשי, גם פיזיולוגי, גם נפשי, גם רפואי, גם פיזי וגם הנדסי. הכל ביחד ובתערובת שייחודית אך ורק לאותה היולדת.

והכי חשוב זה האמונה. האמונה של יולדת ביכולה ללדת. האמונה של הצוות ביכולתם לסייע. האמונה של הדולה בלידה ובתהליך שלה. אמונה. זאת המסקנה.

העיקר, אהובה יצאה מרוצה מהלידה שלה. גם נתי. התינוק יצא בריא. אני יצאתי משם מרוצה כי זאת היתה עוד לידה טובה. מה טוב.

אז היומן האישי שלי הוא קודם כל על לידות. אבל כמו שאפשר להבחין בסיפור הלידה של אהובה, ניתן למצוא בו גם זווית הסתכלות קצת שונה על הלידה. זווית ההסתכלות של גבר-דולה. שלי.

לפרק הראשון ביומן של גרגי
למידע נוסף באתר נשים שיבא



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר