"הלילה הראשון שלי לבד"

סוף סוף אני ואשתי החלטנו להיפרד. כמה שלי היה קשה, גם לה היה קשה. היא הייתה המפרנסת העקרית במשפחה, ולא רק הייתי צריך להתמודד עם הסרטן שחזר, גם הייתי צריך לדאוג לפרנסה.

בזמנו המשפחה היחידה שהייתה לי בארץ היה הבן שלי. היחסים ביננו לא היו טובים וידעתי שלא יכולתי לסמוך עליו בקבלת תמיכה נפשית או כלכלית. הדבר היחיד שנתן לי אור בחיי הייתה קבוצת התמיכה של סרטן הערמונית שעזרתי להקים ביחד עם האגודה למלחמה בסרטן.

בגלל שאני דובר אנגלית, אספתי המון חומר ומידע על המחלה והעברתי אותו לקבוצה.הנתינה והעזרה לאחרים נתנה לי המון סיפוק, והעובדה שתרמתי לקבוצת התמיכה מאוד עזרה לי לעבור את התקופה הקשה הזאת.

בשלב מסויים תוצאות הבדיקות שלי העידו על החמרה במצבי ונאלצתי להחליט על הטיפול המתאים. הרופאים המליצו על הקרנות, אך לצערי הרב בית החולים שם הייתי אמור לקבל את ההקרנות, לא היה בעל מוניטין רב.

אופציה אחרת הייתה טיפול הורמונלי שכבר עברתי ולא רציתי לחוות שוב. באותה תקופה עבדתי בבית והתפרנסתי מבישול ארוחות לקשישים. זו הייתה עבודה קשה ומנסיוני הקודם עם טיפול הורמונלי, היה ספק אם אוכל להתמודד עם העבודה באופן פיזי וגם נפשי.

לפרקים נוספים ביומן של לני:
חדשות טובות וחדשות רעות
"האם הגבר הופך לאישה?"
"האם אוכל להתמודד עם הגיהנום?"
"איך זה שיש סרטן ולא עושים כלום?"
"יש לך סרטן הערמונית"

הייתי בקשרים עם אחד המומחים המובילים באמריקה בתחום סרטן הערמונית. הוא המליץ על טיפול הורמונלי פחות תוקפני עם מעט מאוד תופעות לוואי, אך השקפה מהפכנית זו לא התקבלה בארץ על ידי רוב הרופאים.

היום אני יכול להגיד בוודאות שזו הייתה אחת התקופות הכי קשות בחיי. הייתי בודד. שתי בנותיי חיו בחו"ל, בני כאמור שמר על מרחק ורוב חברינו לא היו מסוגלים להתמודד עם הפרידה שלנו ופשוט קטעו אותי מחייהם.

סולבים מסרטן הערמונית? בואו לדבר עם לני בפורום התמיכה
מחפשים ייעוץ רפואי אודות מחלת הסרטן? הכנסו לפורום אונקולוגיה

הייתי מאוד זקוק לחיבוקים ולאהבה. הכרתי כמה נשים אבל פחדתי לפנות אליהן. תופאות הלוואי היו מקור לפחדים האלה: הפין שלי התכווץ בכמה סנטימטרים ולא תמיד הייתי בטוח שאוכל להגיע לזיקפה ומכיוון שלא היה לי כסף - לא יכולתי להרשות לעצמי לצאת לבלות.

סוף סוף הגיע יום של הפרידה. כבר הוחלט מראש על חלוקת הרכוש והעניינים הכספיים. בני עזר לי לעבור דירה. הוא כמעט לא דיבר איתי. היחסים עם אמא שלו גם הם לא היו טובים. לך תדע מה עובר בראש של אנשים.
עד הערב הייתי מסודר. בני עזב ונשארתי לבד.

באותו ערב הלכתי לערוך קניות. במשך כל חיי הנשואים שלנו אני הייתי אחראי על הקניות וגם על הבישולים, אבל היה מאוד מוזר לקנות אוכל רק עבורי - האם אני הבן אדם היחיד שגר לבד?

הלילה הראשון היה נוראי עבורי. הייתי עטוף בענן של עצב, אבל להפתעתי הייתה זו הפעם הראשונה מזה חודשים שישנתי טוב. יתכן שהשינה הטובה ועמוקה נבעה מכך שידעתי שאקום למחרת ליום בלי ויכוחים, מבטים קודרים ומתחים. לטוב או לרע התחלתי חיים חדשים, אבל לבד.

לאתר של לני הירש



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר