"זה לא עוד התקף דיפרסיה"

כבר מזמן היא צחקה ככה, כמו בחודש האחרון. כבר מזמן היא לא ישבה עם עצמה, בשקט, בלי לחפש מה לעשות כדי לכבות את הכאב הזה. ואיך כאב לה... פרח בדיפרסיה, המתמודדת עם מאניה-דיפרסיה מספרת על איך זה לחזור לחיים אחרי עוד התקף
מאת פרח בדיפרסיה
| 10/04/2009 |
צפיות: 3,568
וסוף סוף שקט. אין מילים לתאר את זה, תחושה מתוקה כמו הביס הראשון משוקולד, חזקה כמו הבקבוק הרביעי של סמירנוף, שורפת כמו מלח, מרגיעה כמו ים. כאילו ירדו לי 100 קילו מהחלל הזה שבין הסרעפת לבטן.

המילים נגמרו, גם הדמעות, ועכשיו זה רק חלל ריק שמתמלא לאיטו. מתמלא בי - באדם ששכחתי שאני יכולה להיות.

מרגישה שחזרתי אל עצמי אחרי הרבה זמן. כבר מזמן לא צחקתי ככה, כמו שצחקתי בחודש האחרון. כבר מזמן לא ישבתי עם עצמי, בשקט, בלי לחפש מה לעשות כדי לכבות את הכאב הזה.

הכאב הזה, שלא מרפה, רודף אחריך לעמקי החלומות שהופכים סיוט, לעמקי היומיום שהופך ייאוש. מישהו אמר פעם שלא מתים מרעב, מתים מייאוש. ואלוהים, כמה הייתי קרובה לרגע הזה של להרים ידיים.

הכאב הזה, שמערפל כל תחושה אחרת, שגורם לך לשכוח שיש מחר, שיש שמש, שיש חיבוק. הכאב הזה שגורם ללבד להתעצם ולגדול ולהפוך לעצם, לחפץ עם משקל, ונפח ומסה.

משהו מפריע לכם? בפורום התמיכה שלנו מחכים לעזור לכם להוציא את זה

המלחמה הבלתי נגמרת הזו כשבעצם אין שום דבר שמחזיק אותי מעל המים חוץ מהידיעה שהשמש נמצאת שם, גם אם כרגע השמיים שחורים.

ואז מתחיל לנקר הפחד- אולי זו מאניה? אולי זה ההיי שאחרי הסערה? זה בדיוק מה שחסר לי עכשיו- המאבק בין שמיים ותהום מעייף, כל כך מעייף. ואז, כמו חייל רווי קרבות, מתחילה לבדוק את כל הסימנים.

שינה? כן, טפו טפו ישנה שמונה שעות בלילה. ומה עם סיגריות? עליתי לקופסא וחצי. מה זה אומר? אולי זו התחלה של התקף? רגע, ואיך התיאבון? האמת שכרגיל, תודה.

עוד פרקים ביומן של פרח בדיפרסיה:
"בורחים ממני כאילו שאני חולת איידס"
"הגוף שלי כבר לא שלי"
המחלה עשתה אותי מאושרת
"אני לא חולת מחמד"
"בית הקברות הפרטי שלי"
"איך חיים כשהשמיים נופלים?"
"איפה משיגים הכי מהר M-16?"
"ניסיתי להתאבד בערך פעם בשבוע"

ומה עם אנשים? רבת עם מישהו לאחרונה? לא, לא שזכור לי. ואיך הריכוז? בסדר, האמת. ואז, מששוקללו כל הנתונים, נשמעת אנחת רווחה - אזעקת שווא. נכון לכרגע - זו לא התחלה של התקף.

כן, סוף סוף שקט, ועכשיו אפשר להתרווח על הספה ולחזור לחייך. ולנשום. להעלם בשקט, בקול אוושה רכה, להיבלע בתוך ים החמצן שמסביב; לשקוע ברכות ולדעת שסוף סוף הגעתי למקום הזה שמותר לנוח בו ולעצור.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר