פלסטיקה - טיפול בפצעים ל-מניעת צלקות

כיצד ניתן למנוע את התפתחותן של צלקות מכוערות כתוצאה מפציעה החודרת עמוק לתוך העור, ואף מתחתיו? ד"ר יוסף טמאן מסביר כיצד יש להימנע מהצטלקות ומה הטכניקה הניתוחית להתמודדות עם צלקות
ד``ר יוסף טמאן
| 09/04/2007 |
צפיות: 10,241
כשאנו נפצעים והפציעה חודרת עמוק לתוך העור ואף מתחתיו, כמעט בודאות הפצע ירפא עצמו על ידי צלקת זו או אחרת.

צלקת עשויה ברובה מחלבון הקולגן, על סוגיו השונים. לקולגן יש אפשרות חדירה לשכבה העליונה של העור ובשלב מסויים הוא "מדביק" את החתך.

בפציעות שטחיות כגון שפשופי עור, ריפוי הפצע הוא לרוב ללא צלקות וזאת מהסיבה ששכבת העור העליונה, האפידרמיס, משכפל עצמו מהר והפצע נסגר לרוב ללא צלקת ממש.

ישנם חריגים - לקבוצות אוכלוסיה מסויימות יש את נטיה לפתח צלקות קלואידליות (צלקות עבות וגסות) גם מפציעה מינימלית להם אף לא היו מודעים.

חשוב להדגיש בפני מטופל, אשר נניח עובר ניתוח קוסמטי או שנפצע מסיבות שונות אשר אינן קשורות לניתוח, שקיימת אי ודאות לגבי איכות הצלקות אשר יוותרו בגופו.

אלא מאי, טכניקה ניתוחית נכונה יכולה לצמצם באופן משמעותי את אותן צלקות מכוערות, למרות שאיננה משמשת "תעודת ביטוח" לצלקות עדינות ובלתי מורגשות.

מעבר לענין הגנטי, קיימים משתנים רבים לפעולת ריפוי הפצע ולהצטלקות. גודל ועומק הפציעה או הניתוח, אספקת הדם לפצע ,עובי וצבע העור, אפשרות שהפצע שנתפר יזדהם או שיפתח ועוד ועוד.

אין ספק שלהימנע מפציעה אקראית ובלתי מתוכננת זו הדרך הטובה ביותר להמנע מצלקות. גם אותם המטופלים אשר מחוררים את תנוך אוזנם ורואים שמתפתח שם קלואיד בגודל ביצת יונה, צריכים לחשוב טוב-טוב, באם לנקר מקום אחר בגוף או להחליט על ניתוחים פלסטיים. לקבוצה זו יש פוטנציאל לפתח צלקות מכוערות.

ובאם נפצענו, נניח באופן אקראי, ממה עלינו להימנע? ראשית, אין להשתמש במי חמצן לפצע. מי חמצן פוגעים ומעכבים את תהליך ריפוי הפצע ומגדילים את הסיכוי להווצרות צלקות מכערות.

לא להשתמש בויטמין E. פעולתו דומה למי חמצן ובנוסף לכך, שליש מהאוכלוסיה לערך מפתחת תגובה אלרגית.

לא להיחשף לשמש לאחר הפציעה ובמהלך ריפוי פצע. זאת לשנה. הקרניים האולטרה-סגוליות של השמש מעכבות ריפוי פצע וגורמות לשינויים בצבע העור (היפרפיגמנטציות)

ובאם למרות הכל, החלטת כי הצלקת בגופך מכערת, את/ה מוטרד/ת ממנה, או לחילופין יש עקצוץ בלתי נסבל, אזי יש להיוועץ עם כירורג פלסטי מומחה.

ישנן צלקות הנקראות היפרטרופיות אשר מבלבלים אותם עם צלקות קלואידליות, למרות שהן שונות באופיין.

צלקות היפרטרופיות-עבות, אינן חורגות משולי הפצע, אלא סמוכות לשוליים. ניתוח נכון לרוב ישפר את הצלקת (להבדיל מקלואיד אשר חיתוכו, יגרום לרוב לצמיחה פי כמה וכמה).

הזרקות של סטרואידים במהלך ולאחר הניתוח יכולות גם לסייע. צלקות הגורמות לכוויצות הן בעיה קשה ומעבר לעניין הקוסמטי, נפגע תפקוד. לדוגמא, קושי בתנועת גפה, קושי או חוסר אפשרות, להרים את הצוואר ועוד.

הטיפול המומלץ הוא ניתוחי. חיתוך צלקות, שינוי כוון החתכים, השתלות עור, שימוש במותחני עור, שימוש במתלים סמוכים או מרוחקים.

קורא חרוץ שירצה להרחיב ידע בנושא חשוב זה, מוזמן להיכנס ללינק הבא

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • פרופ` ארנון כהן
    פרופ` ארנון כהן
    מומחה ברפואת עור ומין מנהל שירות העור של שירותי בריאות כללית, מחוז דרום. תחומי טיפול: פסוריאזיס, אקנה, סבוריאה, נגעי עור, שומות, יבלות, הסרת נגעי עור, מלנומה, אקזמה, הרפס ועוד... קרא עוד