חשיבות המים לביצועים ספורטיביים

בזמן פעילות גופנית נוצרת כמות גדולה של חום. חום זה הוא תוצר לוואי של העלייה המשמעותית בקצב חילוף החומרים - תהליך האחראי לאספקת אנרגיה למנגנון הכיווץ וההרפיה של השריר הפעיל. נמצא כי קצב ייצור החום בשריר הפעיל עשוי להגיע עד פי 100 מזה שנמדד בשריר הנח. אילולא היינו מפנים חום זה, היתה טמפרטורת גופנו עולה במעלת צלסיוס אחת בכל חמש עד שמונה דקות של פעילות מתונה. התוצאה - היפרתרמיה (התחממות יתר) והתמוטטות תוך 15-20 דקות.

כמות המים המדויקת שאדם מאבד במהלך פעילות גופנית תלויה בשלושה גורמים עיקריים:

1. הפעילות הגופנית עצמה, מבחינת משכה (אורך הביצוע בזמן) ומבחינת עצימותה (דרגת המאמץ היחסית שבה היא מתבצעת).

2. תנאי הסביבה שבה מתבצעת הפעילות, מבחינת עומס החום - טמפרטורה, לחות יחסית, כיוון הרוח (פנים, צד, גב) ועוצמתה.

3. תכונות אנטומיות ופיזיולוגיות של המתאמן - משקל, גובה, שטח פני הגוף, הרכב הגוף וסבילות לחום.

שמירה על מאזן הנוזלים הופכת להיות מכרעת פי כמה בזמן מאמץ בהשוואה למצב מנוחה. בפעילות אירובית (הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים, מחול אירובי) בעצימות בינונית, מאבדים לפחות ליטר אחד של נוזלים לכל שעה של ביצוע. בפעילויות עצימות וממושכות (ריצת מרתון, תחרות טריאתלון), נמדד איבוד נוזלים של שלושה ליטר ויותר בכל שעת פעילות.

אפשר להכליל ולומר כי אנו מאבדים אחד עד אחד וחצי מילי-ליטר מים לכל קילו-קלוריה המנוצלת בפעילות גופנית. כלומר, גופנו מאבד כליטר אחד של מים בכל פעם שהוא נאלץ לפנות את החום הנוצר מ"שריפה" של כ-600 קק"ל. אובדן מים זה מביא לירידה בנפח הדם, אשר בתורה מפחיתה את היכולת ולהמשיך ולפנות חום. מים מהווים כ-60 אחוזים ממשקלו הכולל של הגוף הבוגר הממוצע: 75 עד 80 אחוזים ממשקל השרירים, 20 עד 25 אחוזים מרקמת העצם ו-15עד 25 אחוזים מרקמת השומן.

לכן, בגופו של אדם שמשקלו 75 ק"ג, כמות כוללת של מים במשקל של 45 ק"ג. באדם זה, איבוד נוזלים בכמות של חמישה אחוזים ממשקל גופו מצביע על איבוד של שמונה אחוזים מכמות המים הכוללת שלו. כלומר, ירידה של אחוז מסוים ממשקל הגוף היא משמעותית גדולה יותר כשמבטאים אותה באחוז ממשקל המים בגוף. חשוב לזכור עובדה זו כשאנו באים לדון במחקרים השונים הנוגעים לאיבוד נוזלים.

ירידה ופגיעה

ירידה בכמות המים בגוף עלולה לפגוע בתפקוד הפיזיולוגי וביכולת הביצוע ספורטיבית:

איבוד של אחוז אחד ממשקל הגוף גורם לעלייה בטמפרטורות הגרעין (טמפרטורות פנים הגוף) ולירידה בת כחמישה אחוזים ביכולת הביצוע.

איבוד של שני אחוזים ממשקל הגוף גורם לירידה בנפח הפלסמה, בנפח המים בשריר, בנפח פעימת הלב ובלחץ הדם ולעלייה בקצב הלב. יכולת הביצוע הספורטיבית יורדת בעשרה אחוזים .

איבוד של שלושה אחוזים ממשקל הגוף גורם לירידה בזרימת הדם לעור ופגיעה של כ-15 אחוזים ביכולת הביצוע הספורטיבית.

איבוד של ארבעה אחוזים ממשקל הגוף גורם לירידה בזרימת הדם לשריר ולפגיעה של כ-20 אחוזים ביכולת הביצוע של מאמצים ממושכים.

איבוד של חמישה אחוזים ממשקל הגוף גורם לירידה בקצב ההזעה ולסכנה של מכת חום, יכולת הביצוע של מאמצים ממושכים יורדת בכ-30 אחוזים.

המשך איבוד משקל גוף (שישה עד שבעה אחוזים) גורם לירידה בכמות המינרלים בשריר ועקב כך לעוויתות ולהתכווצויות. זרימת הדם לכליה יורדת, וכתוצאה מכך נפגעת אספקת חמצן וחומרי מזון לכליה ועולה חומציות השתן ונוכחות החלבון בו.

לחלקו השני של המאמר לחצו כאן

לאתר אדרנלין של ד"ר דרור שגיא לחצו כאן



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר