ניתוחי הרזיה. היום שאחרי

השמנת היתר כבר הפכה למגיפה של העולם המערבי ומאופיינת ברבים השוקלים מעל 150 ק"ג. השמנה שכזו היא מעל לכוחותיה של דיאטה רגילה, ולאחר שאותם אנשים עוברים ניתוחים לצורך הרזיה, הם ניצבים בפני מציאות קשה, כשהם סובלים מעודפי עור בחלקים רבים בגופם. ד"ר יוסף טמאן מסביר על האפשרויות העומדות בפני אותם אנשים
ד``ר יוסף טמאן
| 15/03/2007 |
צפיות: 3,612
בחלקה הראשון של הכתבה דנו בבעית השמנת היתר בעולם המערבי, שניתן אף להגדירה כמגיפה. מיעוטם של הסובלים מהתופעה מצליחים לרדת במשקל על ידי הפחתה בכמויות האוכל, עם עזרה מקצועית או בלעדיה, אך גם אלו לרוב עולים ויורדים במשקל.

לכן על מנת להציל את חייהם של אותם אנשים, שמשקלם יכול להיות 150 ק"ג ומעלה, ניתוח בריאטרי הוא במקרים רבים הכרח, למרות שהניתוח עצמו וגם ההרדמה אינם נטולי סיכון.

לאחר הניתוח אותם אנשים שהשילו ממשקלם 40 ק"ג ואף יותר, מתחילים להיות מאד מוטרדים מצורת גופם, שכן נוצרים עודפי עור משמעותיים בבטן, בזרועות,בירכיים בישבן ובגב. למרבה הפלא, התופעה הזו אינה באה כמעט לידי ביטוי בפנים ובצוואר.

לא פעם מופיעה אצלי בחורה אשר על פניה לא ניכר דבר. העור גמיש וטוב, אך ברגע שפשטה את בגדיה, הופיעה האמת בכל מערומיה (תרתי משמע). העור מאבד כמעט לחלוטין את תכונותיו האלסטיות, הוא איננו גמיש ואינו יכול להתכווץ.

מענין וזה אולי נושא לפסיכולוגים וחוקרי נפש אחרים, שהשמנים מאד, אשר באופן בלתי נשלט מחפשים בכל שעות היממה מה לדחוף לקיבתם, ענין תדמית הגוף לא ממש נמצא על סדר היום שלהם, אך ברגע שהצליחו לרדת במשקל ועמדו בכך, תדמית הגוף הופכת להיות הנושא העיקרי.

החולה הפוסט-בריאטרי והדילמה של המנתח הפלסטי

כמו בכל פרוצדורה ניתוחית, שלב הבדיקה והיעוץ הוא השלב החשוב וההכרחי על מנת לקבוע מה ואיך יש לנתח על מנת להשיג את התוצאות להם מצפים. במהלך אותה פגישה על המנתח ללמוד להכיר את המטופל, את ההיסטוריה הרפואית שלו על פרטיה ואת מידת הציפיות שלו.

אין להתעלם גם מבריאות הנפש ובמידה ויש חשד למחלת נפש סמויה יש להוועץ עם פסיכיאטר. מדובר בסידרה של ניתוחים אשר נמשכים שעות רבות, ואין להקל ראש ולומר, כפי שנוהגים בארצנו, "סמוך עלי", "יהיה מאה אחוז" וכיוצא בזה.

רוצים לקבל עוד מידע על ניתוחים פלסטיים? היכנסו לפורום המומחים שלנו

מנתח מנוסה לומד להקשיב אך גם לומר את דברו באופן מקצועי ומעלה לדיון, את כל הסיכונים והסיכויים הקשורים לניתוח או לסדרת הניתוחים והחשוב מכל, לא יסכן את הפונה אליו באופן מודע וידע גם לותר ולהמליץ נגד ניתוח, במידה ומצבו הנפשי או הגופני של המטופל לא מאפשרים זאת. קיימים מספר ניתוחים פוסט-בריאטריים נפוצים:

ניתוח זרועות. עודפי העור בחלק האחורי פנימי של הזרועות מציק בעיקר לנשים, שכן העור התלוי מקשה עליהם ללבוש גופיות וחוצות, והן נאלצות ללכת עם שרוולים ארוכים. מה שרואים זה עור נפול, בדרך כלל עם שכבת שומן דלה מתחתיו אשר מתחיל במרפק ומסתיים בבית השחי.

<-@-a href=/Prices.aspx id=tip_button>לקבלת הצעת מחיר לניתוח פלסטי
הדרך היחידה לנתח היא לבצע חתך לכל האורך, לסלק את העודפים וכך לעצב את הזרוע. נותרת צלקת אך זו, ברוב המקרים, היא הרע במעוטו לעומת המצב הקודם. חשוב מאד שהצלקת תהיה בחלק הפנימי של הזרוע, כך שלא תראה מהצדדים, אלא רק במצב של הרמת ידיים, אשר איננו נוטים לעשות ברוב שעות היום.

על המנתח לבצע חתכים נכונים, בדרך כלל בצורת זיג-זג וזאת על מנת לפזר את מתח הצלקת לכוונים שונים ושזו לא תקבל תכונה של מיתר. רצוי שהניתוח יתבצע בהרדמה כללית, הוא איננו מחייב אישפוז והסיבוכים האפשריים
רובם נוגעים לריפוי הפצע.

ניתוח שדיים. במרבית המקרים מדובר על ניתוח הרמת שדיים, ובלא מעט מקרים גם בהגדלה עם משתל סיליקון, שכן רקמת השד דלה ולמעשה השד התלוי, בנוי ממעטפתו בלבד. הנסיון מוכיח כי ברוב המקרים יש לבצע ניתוח עם שלושה חתכי "עוגן". הרצון לבצע ניתוח עם שני חתכים או פחות, לרוב ייכשל ויהיה צורך בניתוח מתקן.

ניתוחי בטן. מדובר בניתוח מורכב יותר מאשר ניתוח בטן, אשר איננו קשור לירידה דראסטית במשקל, שכן ישנם עודפי עור רבים בלתי אלסטיים אשר גולשים מעבר למתניים לכוון הגב. לכן במצבים אלו, אין מנוס מלבצע חתך היקפי, להפריד את העור עד קשת הצלעות ולמתוח למטה ב-360 מעלות.

הניתוח אמנם הופך למורכב יותר עם תחלואה גבוהה יותר, אך עם אפקט קוסמטי יוצא מהכלל. כך ניתן גם לשפר את מצב העור התלוי בגב. במאמר מוסגר אוסיף ואומר שרצוי להמנע מלשלב את ניתוח הבטן עם הרמת ירכיים. השילוב שני הניתוחים, הינו הזמנה לסיבוכים רבים יותר ולתקופת החלמה מאד ממושכת.

חשוב כי במהלך הניתוח, המנתח יבדוק היטב את מצב שרירי הבטן ואת האפשרות לבקעים וקרעים במעטפות השרירים ויטפל בכל אלו.

מתיחת ירכיים. מומלץ מאוד שלא לשלב ניתוח זה עם ניתוח בטן מסיבות טכניות. בניתוח זה, מבצעים חתכים נמוכים ככל הניתן במפשעות, לכוון קפלי הישבן. בהמשך מרימים את העור והשומן מהשרירים, מותחים וכורתים את העודפים.

ישנם מקרים בהם העור הרפוי תלוי באופן היקפי ואז אין מנוס מלהרחיב את החתכים ולעיתים להתחבר לחתכים של ניתוח בטן קודם. סיבוכי הניתוח בעקר קשורים לריפוי הפצע, וכן בניתוח זה קיים סיכון גבוה להצטברות נוזלים (סרומה), המחייבת מספר ניקוזים, זאת בשל עושר הרקמה הלימפטית במפשעות.

הרמת ישבנים. ישבן נפול או רפוי יכול לנבוע משתי סיבות: עודפי עור או חולשת שרירים (או שניהם יחדיו). במקרה זה, יש חשיבות עליונה לאיבחון נכון ואיתור הבעיה. איבחון שגוי לא יביא לתוצאה המצופה ויגרום לעוגמת נפש מיותרת.

עודפים קטנים של עור בישבנים ניתנים לטיפול כירורגי נאות דרך חתכים בקפלים הטבעיים של הישבנים, אך כאשר מדובר בנפילת שרירים ממש, ניתוח כריתת עודפי עור לא יצלח ויש לבצע ניתוח שונה לחלוטין.

לחלקה הראשון של הכתבה
לאתר של ד"ר טמאן

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר