חטאים מתוקים

מחקרים חדשים שופכים אור מחמיא על השוקולד, שלמרות טעמו המעודן נחשב עד היום כמשמין ומזיק לשיניים. מתברר כי המעדן השחום בריא ללב, מפחית את השפעת הכולסטרול הרע, מעלה את רמת הכולסטרול הטוב ומרומם את מצב הרוח. כל זה בתנאי שאוכלים ממנו במידה, כמובן
מאת ד"ר שרה קפלן
| 04/03/2007 |
צפיות: 7,761
השוקולד, ששמו הלועזי המלא הוא Theobroma cacao, נולד במקסיקו בשנת 500 לפני הספירה. האצטקים, שגילו אותו לראשונה, נהגו לטחון את פולי הקקאו ולייצר מהם משקה מר.

בתקופת שלטונו של מונטסומה הורשו רק גברים לשתות את משקה השוקולד, שנחשב כמעורר תשוקה מינית. במאה ה-16 הוסיף הכובש הספרדי הרננדו קורטז למשקה סוכר והפך אותו ממר למתוק.

התערובת, כפי שאנחנו מכירים אותה כיום, היא פרי פיתוחה של חברה אנגלית שייצרה "שוקולד לאכילה" ב-1847, ושל דניאל פטר השוויצרי, שהוסיף לראשונה חלב לשוקולד בשנת 1876.

קצת סטטיסטיקה

מה יש בו: 15 גרם שוקולד מכילים כ- 70 קלוריות וארבעה גרם שומן.

מה הוא אוהב: את הפופולריות שלו. אמריקאי ממוצע אוכל כ-6 ק"ג שוקולד לשנה. השוויצרים, המייצרים יותר מ-40 טון שוקולד ביום, אוכלים כ-12 ק"ג לשנה, וזה הופך אותם ל"שוקוהוליקס" המובילים בעולם.

מה הוא שונא: לחות. היא משנה את הטעם והמרקם שלו. הוא גם מתעב את המילה "לבן", מכיוון ששוקולד לבן איננו שוקולד אמיתי היות ואינו עשוי מפולי קקאו.

מה שונאים בו: את תכולת הקלוריות הגבוהה. 100 גר' שוקולד מכילים כ-526 קלוריות, מתוכן כ-198 קלוריות שמקורן בשומן וכ-276 קלוריות שמקורן בסוכר. למרות נתון מזעזע זה, אין כמעט אדם שלא אוהב שוקולד במידה זו או אחרת.

אליה וקוץ בה

מחקרים הראו שאכילת שוקולד מזרזת במוח הפרשה של אנדורפינים וסרוטונין, שמרוממים את מצב הרוח באופן זמני וקצר. בשוקולד מצויה חומצת אמינו בשם טריפטופן, שגורמת לשחרור סרוטונין, הידוע כאחראי לשיפור במצב הרוח.

אולם טריפטופן מצוי גם בעמילנים (שיש בהם הרבה פחמימות) וכן בחלבונים מסוימים, וניתן להשיג את השיפור במצב הרוח גם ללא עזרת השוקולד.

מאחר ושוקולד מכיל הרבה סוכר פשוט, רמת הסוכר בגוף עולה באופן מיידי עם אכילתו, ומביאה לעלייה באנרגיה באופן זמני ולתחושה נעימה. אך בדיוק כפי שרמת הסוכר עולה במהירות, כך היא גם צונחת, והסוכר "נעלם" מספר דקות אחרי האכילה. אם לא מספקים לגוף עוד סוכר נעלמת גם התרוממות הרוח, ונוצרת תחושת דכדוך. הפיתרון? עוד שוקולד.

הסוכר שבשוקולד חודר לדם ודורש מיידית אינסולין, הורמון המשמש כ"סבל" לסוכר ומחדיר אותו לתאים. די בכמות קטנה של סוכר כדי לגרום לעלייה משמעותית ברמות האינסולין בדם.

הבעיה היא שכשהסוכר מוחדר לתאים, נשארת בדם רמה גבוהה של אינסולין שנותר "חסר תעסוקה", ולכן הוא מאותת לגוף שייתן לו עוד סוכר. זו הסיבה שאנחנו לא מסתפקים בקוביית שוקולד אחת אלא רוצים עוד ועוד, בשל צורך פיזיולוגי לסוכר.

לפני המחזור החודשי יורדת רמת הסרוטונין (כימיקל עצבי), הגוף מאותת שהוא צריך פחמימות. נשים קוראות את זה, אבל לא קוראות נכון. במקום ללכת לעמילנים שבו מצוי הטריפטופן, אז הן לוקחות את השוקולד.

השוקולד מעלה אנרגיה רגעית, אבל בפועל, הטריפטופן מעלה סרוטנין שכמעט לא נמצא בשוקולד. הן צריכות לאכול פרוסת לחם, ולא שוקולד.

לקחת ללב

במאה ה-17 האמינו שהשוקולד מרגיע את הכבד, עוזר בעיכול ומחזק את הגוף. לאחרונה גוברים הקולות התומכים ביתרונות שבשוקולד ומייחסים לו ערך בריאותי. מחקרים חדשים טוענים כי לשוקולד תפקיד של הגנה על הלב, היות והוא מכיל אנטיאוקסידנטים (נוגדי חמצון) אשר מורידים את הסיכון לקרישי דם.

האנטיאוקסידנטים מגנים על הגוף מפני פעילותם של הרדיקלים החופשיים, מולקולות הפוגעות ברקמות הגוף השונות. קיימים גם מחקרים הקושרים את פעילותם של נוגדי החמצון לעיכוב תהליכי הזקנה, לחיזוק מערכת החיסון ולריפוי פצעים.

השוקולד אף זכה לברכת מומחי המזון בארצות הברית, שעד לאחרונה הדביקו לו קונוטציות שליליות וגרסו כי כל האוכל ממנו מזיק לבריאותו. השוקולד הכהה (מריר ומתוק), העשוי מקקאו, מכיל אנטיאוקסידנטים - נוגדי חמצון ופלבנואידים.

האנטיאוקסידנטים הם חומרים המפחיתים את ההשפעה המזיקה של הכולסטרול הרע (LDL), ומעלים את רמת הכולסטרול הטוב (HDL).

המרכיב העיקרי בשוקולד הוא חמאת קקאו, המכילה אמנם שומן רווי אבל גם חומצה האולאית - חומצת שומן חד בלתי רוויה, המצויה גם בשמן זית, שמן קנולה, בוטנים ואבוקדו, וידועה כיעילה לבריאות הלב.

כשמדברים על שוקולד אי אפשר להתעלם מהחיבור של גוף ונפש, שהרי השוקולד הוא אחד ממרגיעי הנפש הזמינים ביותר, וכשמצב הנפש טוב - מצב הגוף טוב. השוקולד ידוע כמשפר את מצב הרוח וקיימים מחקרים הטוענים כי השפעתו על הגוף דומה לזו של פעילות גופנית נמרצת.

לא למכורים בלבד

כל התמכרות היא תהליך ממושך ומורכב, המתחיל בהתנסות הראשונה הנתפסת כחיובית ומעוררת רצון לעוד ועוד התנסויות. פעמים רבות משמשת המילה "התמכרות" לתיאור מושא ש"אי אפשר בלעדיו" או השתעבדות להרגל כלשהו, כמו התמכרות לסיגריות,לעבודה, לאינטרנט, לספורט וכו'.

מכורים לשוקולד? בואו לדבר על זה בפורום תזונה ודיאטה

מכורים לקפה, למשל, יסבלו מכאבי ראש וסחרחורות בהיעדרו, בעוד שמכורים לעבודה לא יחושו בשינויים פיזיולוגיים, אך לא יוכלו ליהנות מחופשה.

יש להבדיל בין התמכרות לכמיהה: התמכרות מתבטאת בסימנים פיזיולוגיים הפוגעים בתפקודו התקין של הגוף בהיעדר מושא ההתמכרות. התמכרות לחומרים כימיים מסוימים עלולה להשפיע על תהליכי החשיבה ועל ההתנהגות.
<@ --- IMG_2 --- @>
עם חומרים אלו נמנים אלכוהול, מריחואנה, קוקאין, הרואין ותרופות מעוררות או מרגיעות כמו ווליום ואמפטמינים.
כמיהה, לעומת זאת, היא רצון בעל עוצמה חזקה מאוד, המכוון להשגת המושא.

לשוקולד לא מתמכרים, אבל כמהים אליו מאוד - לנעימות הטעם והטקסטורה, לרוגע שהוא נוסך ולשיפור מצב הרוח. פעמים רבות מתנפלים עליו במקום להתנפל על הסיבה האמיתית לאכילתו.

מאידך, מחקרים אחרונים העוסקים בהתנהגות המוח מציינים כי ייתכן וקיימת התנהגות של תלות והתמכרות לשוקולד. נראה כי אכילת שוקולד בכמות מופרזת מפעילה במוח אזורים שונים מאלה המופעלים בעת אכילת שוקולד בכמות קטנה.

החוקרים סבורים כי אותם אזורים המופעלים באכילה מופרזת של שוקולד פעילים יותר כבר מהלידה ולכן מאפשרים לאנשים אלה להתמכר לשוקולד. המחקר עדיין בחיתוליו ולכן מוקדם להסיק מסקנות.

לשון הרע

במהלך השנים נצברו תלים של מיתוסים על שוקולד ויוחסו לו תכונות לא לו - וביניהן הטענה כי שוקולד גורם לאקנה. בניגוד למיתוס הרווח, השוקולד אינו גורם לבעיית עור זו. האקנה הוא תוצאה של פעילות יתר בבלוטות החלב שבעור.

לעתים, בשל הפרעה בזרימת החלב על פני העור עקב חסימה במוצא בלוטת החלב, החלב מצטבר מתחת לעור. במקרים הקלים התוצאה תהייה קומדונים ("שחורים"), ובמקרים הקשים החלב משמש קרקע מזון לחיידקים שונים.

הוא מצטבר, אינו פורץ החוצה ואז מופיעים פצעי האקנה האופייניים. ב-95 אחוז מהמקרים התופעה חולפת מעצמה. מכאן, שאין קשר בין צריכת מזונות כמו פיצה, שוקולד, פיצוחים וכדומה להתפתחות האקנה.

מיתוס נוסף הוא ששוקולד מכיל הרבה קפאין - אולם תכולת הקפאין בשוקולד קטנה ביותר, ולמעשה, חפיסת שוקולד במשקל 240 גרם מכילה רק כ-5 מ"ג קפאין, כמות זהה לזו המצויה בספל קפה נטול קפאין.

אז מה עושים?

ניתן לאכול שוקולד, אבל במידה. השוקולד, כמו כל דבר משמין אחר, טעים ביותר. כדי לשמור על המשקל או לרזות עדיף להימנע מצריכת שוקולד, שבנוסף לעודף הקלוריות שבו מכיל גם סוכר רב, הגורם לאדם לצרוך ממנו עוד ועוד.
לחולי סוכרת, לסובלים מרמות שומן גבוהות בדם ולסובלים מהשמנת יתר כדאי להימנע מאכילת שוקולד לחלוטין.

השוקולד מהווה מקור חשוב לפוליפנולים שזמן הישארותם בדם ארוך והם עשויים להוריד ב-20% את הסיכון למחלת לב.

הפוליפנולים הם חומרים הנוצרים בצמח כתגובה לעקה חימצונית. נמצא אותם בריכוז גבוה בירקות פירות תבלינים וצמחי מרפא (רוזמרין, כורכום). מידת ספיגת הפפוליפנולים ממערכת העיכול לדם נמוכה, וריכוזם בדם נמוך. עיקר פעילותם במערכת העיכול עצמה.

תוספת פוליפנולים לארוחה תפעל למניעת תהליכי החימצון המעודדים תהליכים סרטניים ופוגעים גם בויטמינים אנטיאוקסידנטים כבר בקיבה כמו ויטמין E,C וקרוטן. הפוליפנולים, יחד עם הויטמינים והאנטיאוקסידנטים פועלים בצורה סינרגטית למניעת התהליכים הסרטניים.

לייעוץ מקצועי וטיפים נוספים הכנסו לפורום "תזונה ודיאטה" והתייעצו עם המומחים

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר