המדריך להתמודדות עם הרטבות לילה

כחמישית מבין הילדים בגילאים חמש עד שש סובלים מהרטבת לילה. מה ההבדל בין הרטבת יום ללילה? מהם הגורמים לתופעה הכה נרחבת? ומה הטיפולים האפשריים בתחום? ד"ר יוסי בינימיני עם כל התשובות
מאת ד"ר יוסי בנימיני
| 01/03/2007 |
צפיות: 6,281
הרטבה הינה בעיה שכיחה בילדות ומהווה בעיה פסיכוסוציאלית לילדים ולמשפחותיהם.

תופעת ההרטבה באה לידי ביטוי באיבוד שתן לא רצוני מעבר לגיל שבו צריכה להיות שליטה על כיס השתן, המדובר בד"כ בגילאי 4-5. תופעה זו פוגעת בבטחון העצמי ובדימוי העצמי של הילד.

יש לציין כי מחקרים רבים נעשים לאיתור הגורמים הגנטיים, המביאים להרטבה, כאשר לאחרונה מצביעים מחקרים על קשר גנטי של כרומוזום 12 ו-13 לתופעה.

ההרטבה עשויה לבוא לידי ביטוי במהלך היום ובמהלך הלילה: הרטבת לילה הינה צורת ההרטבה השכיחה ביותר ומתבטאת בהשתנה של כמות שתן גדולה במיטה בעת השינה, לרוב בשעות הלילה. הרטבת לילה ראשונית הינה הרטבת לילה שלא פסקה במשך תקופה של יותר מששה חודשים.

תופעה של הרטבת יום שכיחה פחות ומתבטאת באיבוד שתן לרוב בכמויות קטנות, פעמים רבות הרטבה זו נגרמת, בעקבות הפעלה לא נכונה של דרכי השתן, על ידי הילד כגון התאפקות ממושכת, או התרוקנות לא מלאה של כיס השתן לכן כיס השתן נותר מלא רוב הזמן והלחץ בו גבוה יותר. בתגובה לכך, דופן כיס השתן מתעבה ונגרמת הרטבה.

האפידמלהתייעצות עם מומחים אודות הרטבה:
פורום הרטבת לילה
פורום אורולוגיה ילדים
פורום לחץ דם, מחלות כליה ילדים
פורום התפתחות הילד
פורום רפואת תינוקות, טיפול בתינוקות

יולוגיה של ההרטבה בגילאי 5-6 עומדת על 15%-20%, כאשר 90% הינם מרטיבי לילה ראשוניים. כל שנה יגמלו באופן ספונטני 15%. היחס ביו הנקבות לזכרים הינו שתיים לשלוש. בגיל 18 רק 1% ימשיך להרטיב.

הגורמים לתופעה אינם ברורים, רבים סבורים כי יש לה סיבות רבות, ביניהן:

1. תת יצור של הורמון ה-Vasopressin במהלך הלילה.

2. שינה עמוקה והפרעה ביקיצה משינה במהלך הלילה.

3. נפח כיס שתן קטן לגילו של הילד.

4. איחור בהבשלת מערכת העצבים המרכזית, דבר הגורם לירידה ביכולת לעקב את ריקון כיס השתן בלילה.

5. קיימת עדות לתורשה גנטית - אם שני ההורים היו מרטיבי לילה, 70% מילדיהם ירטיבו. אם הורה אחד הרטיב 40% מילדיו ירטיבו.

הטיפול בהרטבה

מרפאה המתמחה בטיפול בהרטבה הוקמה לאחרונה בבית חולים לילדים "דנה" שבמרכז רפואי ת"א, ייחודייתה של מרפאה זו לעומת מרפאות אחרות הינה בניהולה ע"י צוות רופאים מומחים ולא ע"י פסיכולוגים, המציעים במסגרתה את כל האופציות הטיפוליות הקיימות בתופעה.

בשלב ראשון עובר המטופל הערכה ראשונית, על מנת לשלול מחלות אורגניות, הכוללת: הערכת סוג וחומרת ההרטבה, הרגלי שינה ובעיות יקיצה, הרגלי ההשתנה, סיפור משפחתי ורפואי, בדיקה גופנית (בטן גניטליה ונוירולוגית). במקרה של הרטבת לילה ראשונית אם האנמנזה והבדיקה הגופנית לא מצביעות על בעייה אין צורך בבדיקות עזר.

הטיפול ההתחלתי מומלץ לגילאי 4-5, זאת לאחר הערכת נכונות הילד ומשפחתו לטיפול וכן ביצוע בדיקה גופנית ע"י רופא, לשלילת הרטבה משנית. במסגרת המרפאה מוצעות מגוון אופציות טיפוליות:

פעמונית. טיפול התנייתי, המבוסס על צילצול פעמון משנית למתן שתן לא רצוני במהלך הלילה והרטבת החיישן. אחוזי הצלחה של אופציה זו עומדים על 70-75% לאחר ארבעה עד שישה חודשי טיפול ההישנות נמוכה.

החדרת מוטיבציה. באמצעות שיחות הסבר עם הרופא תוך הבהרה שהילד אינו אשם בהרטבה. בנוסף ניתן לצייד את הילד בלוח סימון הלילות היבשים, ובכך לחזק את המוטיבציה.

תרגולת שלפוחית. בשיטה זו מלמדים את הילד להתאפק מלהטיל שתן לתקופות שהולכות ומתארכות. טיפול זה מתאים למקרים בהם נפח כיס השתן קטן מהצפוי.

טיפול תרופתי. התרופות המקובלון הינן מינירין (ADH ) פרימוניל (אימיפרמין) ותרופות אנטי-כולינרגיות: Oxybutynin , Detrusitol. יתכן שילוב של הטיפולים התרופתיים.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר