הלידה כחוויה חיובית ומעצימה

הנה זה מגיע בשעה טובה וסימני הלידה המתקרבת מתחילים לאותת. אולי אלו הצירים הראשונים שמסמנים את התקדמותם, יתכן שהמים כבר ירדו ואולי זה הפקק הרירי שהחל נושר, בכל אחד מהם את עומדת לפני חווית חייך נרגשת ומבוהלת.

את מתחילה להריץ בראשך את "פנטזיית הלידה" שלך, את התסריטים השונים שהיית רוצה בהם, או להפך, להמנע מהם. סיפורי הלידה שקראת באינטרנט או שסיפרו לך החברות, חולפים במוחך והכול ביחד מתחיל להציף אותך.

את בודקת את התיק ואת הדברים שהכנת כדי לקחת לבית החולים (איפה לעזאזל, שמתי את כרטיס מעקב ההריון?) ובין לבין מתחילה לנשום אל תוך כל ציר, שמגיע בינתיים בצורה לא סדירה. בהפוגה את מצלצלת ואומרת לבן זוגך שיסיים את ענייניו ויצטרף אלייך, כי "הדבר הגדול שחיכינו לו עומד להתרחש".

ההתכווצויות מתגברות ואת שואלת את עצמך: איך אני מיישמת את כל מה שליקטתי, למדתי ותרגלתי, כדי להתמודד בדרך הטובה ביותר עם הכאבים התוכפים, עם הפחדים הגואים ועם הרצון העז לסיים הכול בשלום ובבריאות שלמה?

מה שדרוש לך בעצם בשלב הזה הם "כלים" שישמשו אותך ויקלו עלייך לאורך הלידה, את רק מנסה להיזכר בהם, אבל גם "רק לזכור" אותם זה לא כל כך קל בשעת לחץ. את רוצה משהו שיזכיר לך אותם בקלות יחסית.

במהלך הדרכת מאות זוגות במסגרת קורסי הכנה ללידה שהעברתי, חיפשתי אחר "מין פטנט שכזה" - מעין "ארגז כלים" יעודי, שיסייע לבני הזוג לזכור את הדברים החשובים בזמן הלידה, גם כשההתרגשות רבה. לארגז הזה קראתי "נ.ת.מ.ק.ד".

לשאלות בנושא הריון, לידה והנקה היכנסו לפורום המומחים שלנו
למידע נוסף על פוריות והפריה חוץ גופית, המומחים שלנו מחכים לך עכשיו בפורום
איך להכין את הגוף להריון? היכנסו עכשיו לפורום רפואה משלימה בהריון
מתלבטים לגבי ברית המילה? הכנסו להתיעיצות עם רופא בפורום ברית מילה רפואית

הן משום שהארגז מכוון את בני הזוג להתמקד בתהליכי הלידה והן משום שבראשי התיבות של צרוף האותיות נ.ת.מ.ק.ד, מצויה התזכורת לפעולות הרצויות, שנלמדו ותורגלו מראש במסגרת ההכנה ללידה. לפניכן כמעט כל התורה כולה, על רגל אחת:

נ. נשימה. נשמי עמוק אל תוך כל ציר, נשמי אל הבטן דרך האף ונשפי דרך הפה. נשימותייך יהיו קצרות יחסית ונשיפותייך ארוכות יותר. אפשר לספור עד ארבע בנשימה ועד שש בנשיפה. נשמי אל תוך הכאב, רככי אותו, זירמי איתו, אפילו "תתידדי" איתו.

ככל שתוכלי לדבוק בכך תגלי שגופך רפוי יותר ומאפשר את הלידה ביתר קלות. הנשימה ביסודה מרככת את הרפלקס המבקש "להתכווץ על הציר", מה שבעצם מגביר את תחושת הכאב שלך וגורם לך לרצות לברוח מהמצב.

ת. תנועה. הלידה מושתתת ביסודה על תהליך של התקדמות, זרימה, ירידה, התברגות, התבססות, פתיחה ומחיקה. הדבר הכי לא טבעי בלידה הוא הפאסיביות, השכיבה הממושכת בחוסר אונים, ללא תנועה וללא שינוי תנוחה.

את יכולה להתנועע בקלות ולהתהלך, לנוע בתוך מים (אמבטיה,ג'קוזי, מקלחת) לשבת או לרכון על כדור פיזיו וליהנות מתנועות קטנות ומערסלות. תוכלי אף להניע את האגן בטלטולים ומעגלים כדי "לפזר" את הכאב ולהקל על ירידת העובר בדרכו אל אויר העולם, וניתן אף להישען על בן זוגך ולהעביר את משקל גופך מרגל לרגל.

גם אם בחרת להשתמש באפידורל (זכותך המלאה וזה בסדר גמור) שני תנוחות במיטה, שכבי מדי פעם על צד ימין או שמאל, הגביהי את המיטה ותגיעי לתנוחת ישיבה לפחות באופן פסיבי. היי זקופה ואפשרי לכוח המשיכה וכוח הכבידה של תינוקך למשוך כלפי מטה, עמוק אל תוך האגן.

מ. מגע. אין כמו מגע של יד אדם חמה להקל על כאב.כאשר כואב לך והמלווה שלך נוגע, לוחץ, מלטף או מחבק אותך, את מרגישה שאינך לבד, שאינך אבודה ושאפשר להתמודד. המגע נותן לך תחושה שמישהו "אוסף אותך" ושאינך מתפזרת בכאבך ובייאושך.

מישהו "שם גבולות" לכאבים הללו, משתתף בכאבייך ומאפשר לך לסמוך, לבטוח ולקבל תחושות הגנה, קירבה ושותפות. במסגרת קורס ההכנה ללידה ניתן ללמד את בן הזוג כיצד ללחוץ בנקודות מסוימות בסקרום הנמצא בגב התחתון, איך לפרוק מתח שהצטבר בשכמות ולאורך כל הגב ואיך לעשות עיסוי מקל בעזרת שורש כף היד, קצות האצבעות או האגרופים.

המלווה לומד גם כיצד לגעת וללחוץ בזמן הצירים ואיך ללטף או להניח את הידיים ברכות, למשל על המצח, אולי על העיניים או החזה, בהפוגות שבין הצירים.

לעיתים היולדת תבקש שלא לגעת בה, כיוון שמגע דווקא מגביר אצלה את תחושת הכאב. כמובן שיש להקשיב להדרכתה, שכן היא זו שיודעת הכי טוב, מה טוב בשבילה.

ק. קול. שימוש בקול עוזר לך להתמקד בתהליך הלידה, לתעל את הכאב כרצונך מבפנים החוצה ולתת לך תחושה שאת זו ששולטת בכאב ולא הוא בך. הקול המהדהד פנימה הופך לויברציות המכוונות את אנרגיית הגוף כלפי מטה. כשאת נושפת בקול דרך הפה, גם השרירים הטבעתיים התחתונים שלך נפתחים.

השמעת קולות נמוכים, המהום וזמזום, עדיפים על קולות גבוהים, שלוחצים בגרון וברקות ואינם מקדמים את הלידה. הוצאת הברות שיניות בעת הנשיפה כמו טצ', צ'..צ'..צ'... טש...טש... עוזרות לך בהארכת הנשיפה, דבר שמקל על התברגות העובר באגן ועוזר לך "לנשוף" את הכאב החוצה.

ד. דמיון מודרך. הדמיון הוא אמנות המילים והשפה והינו בעל כוח עצום. כל אחד יכול להשתמש בו כרצונו ואף ניתן לתרגל ולשפר את יכולת השימוש בו. הדמיון הוא מה שאת אומרת לעצמך בזמן הלידה, איזו משמעות את מכניסה לחוויה הזאת.

האם את אומרת לעצמך: "כמה זה מפחיד", "מתי זה ייגמר כבר", "למה הייתי צריכה את זה", "אני לא אצליח לעולם", או משפטים מסוג אחר לגמרי, כמו: "הכאבים האלה עובדים לטובתי", "הכול מתקדם לטובה", "זהו ציר מקדם", "אני הולכת לפגוש את התינוק שלי", "אני יוצרת חיים חדשים" וכדומה

את יכולה "לגייס" לטובתך מפלי מים השוטפים את כאבייך ומרככים את רקמותייך, את יכולה לדמיין את הנשיפה כפותחת את צוואר הרחם, כמו חצוצרה או פרח ענק, את יכולה לשלוח כדור של אור אל הרחם, אל תינוקך ואל מעבר הלידה, כדי להאיר לו את דרכו החוצה.

בין הצירים את יכולה "לצוף" בדמיונך על מי אגם שקטים וצלולים, כשמשקל גופך נעשה קל יותר ואת שוקעת להרפיה ומנוחה. הכול כיד הדמיון הטובה.

מטרת הכלים של נ.ת.מ.ק.ד – נשימה, תנועה, מגע, קול ודמיון, היא ליצור אצל שני בני הזוג חוויית לידה חיובית ומעצימה. לבן הזוג תפקיד נכבד בכל השלבים והכלים, לכן חשוב שהלימוד והתרגול יהיה משותף, כך גם המימוש בחדר הלידה.

לטיפים נוספים להריוניות הכנסו לפורום "הריון, לידה והנקה" והתייעצו עם שרי ומומחים נוספים.
רוצה לדעת כיצד הרפואה המשלימה יכולה לעזור לך בהריון? הכנסי לפורום "רפואה משלימה בהריון".

לאתר הכנה ללידה, הריון, תינוקות



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר