התפלאתי על האופן שבו קיבלתי את כל התהליך, לפחות על פני השטח. בשבילי, מין היה דבר חשוב ביותר במשך 45שנות חיי - וכעת אני עומד להפוך לאימפוטנט למשך ששת החודשים הבאים, אם לא למשך שארית חיי. כתבתי 'על פני השטח', כי בכל זאת משהו התחולל בי בפנים.
ישנתי שינה טרופה בלילה שקדם לזריקה. במוחי עברו מחשבות על בחורות ששכבתי איתן בגיל ההתבגרות ובתקופת הרווקות (לא שאני זוכר את כל שמותיהן), ונזכרתי גם ברומנים שניהלתי אחרי נישואי. לא רק מחשבות מיניות עלו בי, אלא גם זיכרונות הקשורים בנשים האלו.
תופעת לוואי נוספת היתה תגובת הגוף שלי. במשך שלוש וחצי השנים שעברו מתחילת הטיפול ועד אותו רגע היתה לי שליטה על גופי, אכלתי טוב ולקחתי תוספי מזון טבעיים. פתאום הפכתי לאדם שנוטל כימיקלים ותרופות. למדתי בפעם הראשונה מזה שנים כיצד מרגישה צרבת.
כוח גברא, ללא חשק מיני
הדבר המוזר ביותר בשבילי היה זה שעם כל העליות וירידות של ההרגשה הגופנית, טובה או לא טובה, הייתי במקום טוב. בדרך כלל היה לי מצב רוח טוב ולא הייתי מדוכא, עד שהגיעו זריקות ההורמונים - שהפכו להיות האשמות הבלעדיות בכל מה שקורה לי.
היה לי תנודות במצבי הרוח. רגע אחד הייתי למעלה ורגע שני למטה. גם את גלי הקור והחום היה לי קשה לסבול בהתחלה, במיוחד שחום גופי ירד במספר מעלות.
באחת הפעמים שיצאנו למסעדה, אשתי שמה את ידה על גבי והרגשתי כאילו ידה בוערת, חום גופי פשוט צנח. לא היה לי לילה אחד של שינה מלאה במשך ששה חודשי הטיפול ההורמונלי.
היה לי כח גברא, אבל לא חוויתי שום תענוג מיני, לא הייתי מגורה ולא היתה לי יכולת לפלוט זרע. איך הייתה לי זיקפה? אני לא יודע, אבל נהנתי מכך שיכולתי לספק את אשתי, למרות שזו אף פעם לא היתה בעיה. חבל שלא הייתי צעיר יותר ב-20 שנה, מה יכולתי אז לעולל עם יכולת שכזו.
ליומנים אישיים נוספים:
להשתנות כמו נינט?
"מה יקרה אם אקבל התקף אפילטפי ברמזור?"
"אני לא חולת מחמד"
מיומנה של נגמלת מעישון
נורית פלג מתמודדת עם נכות
"הרופא קרא לי משוגעת"
"לא נשארת לחבק אותי בלילה"
יש חיים אחרי הפציעה הנוראית
רוב הנזכר למעלה לא הוזכר באף אחד מהמאמרים הרבים שקראתי, וכמו כן לא הוזהרתי על ידי הרופאים שזה מה שעשוי לקרות לי. הוזכרו גלי החום והקור ותחושת החולשה, אך החולי והדיכאון נפלו עלי בהפתעה.
גיליתי שכאשר עבדתי לא נשאר לי זמן רב לחשוב על התחושות הרעות ששייכתי לזריקות ההורמונים, אבל לא תפקדתי בצורה הכי טובה.
האם אני הופך לאישה?
באמצע ינואר אותה שנה כל הבדיקות הראו שהסרטן לא התפשט, ותאריך היעד לצורך הניתוח שלי היה ה-25 בפברואר. באותו זמן כבר התרגלתי לרעיון של הניתוח, והדאגה הכי גדולה שלי היתה איפה להשיג פי'גמה.
אני משער שבהתקרב הזמן הייתי אמור לחוש אחרת, אך נדהמתי מההשלמה שלי עם הניתוח. האם יתכן שבמשך ארבע שנים ידעתי שיום אחד אצטרך לעבור ניתוח?
בתי, שגרה ביפן, באה לביקור עם ילדיה ויצרה הסחת דעת. אני מעריץ אותה ואת הילדים למרות שלא תמיד אני מסכים עם שיטות החינוך שלה, אבל זה לא מקומי ללמד אותה איך לגדל את ילדיה. היא חזרה ליפן שלושה שבועות לפני הניתוח.
תהיתי האם בני ובתי שגרים בנגב יעשו את המאמץ לבקר אותי בבית חולים, אבל מאוד קיוויתי שכך הם יעשו. אם לא למעני, אז בשביל להיות עם אשתי בלילה הראשון אחרי הניתוח.
בזמן התקופה שהייתי בטיפול ההורמונלי מצאתי את עצמי בוכה בזמן שהסתכלתי לא רק על סרטים אלא גם על פרסומות בטלוויזיה. החזה שלי גדל ולפעמים כאב מאוד. האם הגבר הפך לאישה?
לפרק הקודם ביומן של לני
לפרק הראשון ביומן של לני
לאתר של לני הירש
ליומנים אישיים נוספים
לייעוץ רפואי אודות מחלת הסרטן והטיפולים המתאימים היכנסו לפורום אונקולוגיה
קרוב משפחה שלכם חולה בסרטן? היכנסו לפורום התמיכה במשפחות
סובל מסרטן הערמונית?אתה לא לבד היכנס לפורום התמיכה
דרג עד כמה מאמר זה עזר לך
![]() עזר מאד |
![]() עזר |
![]() טוב |
![]() עזר קצת |
![]() לא עזר |
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר