תרומת איברים - הגישות הדתיות

חלקו הראשון והשני של המאמר סקרו את נושא תרומת והשתלת האיברים בישראל מהזווית הטכנית והמעשית. החלק הבא (והאחרון) של המאמר יתמקד בעיקר בזוית הדתית של תהליך התרומה וההשתלה. מי שמעוניין להצטרף לאגודה יוכל לעשות זאת במספר דרכים שמפורטות בתחתית הדף.

מה קורה עם הגוף שלנו לאחר המוות? לא נוח לדבר על זה, אבל האמת היא שלאחר מספר ימים איברי הגוף נספגים באדמה, ולמעשה נעלמים.

האם אין בכך משום התערבות בגורל? במידה מסויימת, כן. האנושות המודרנית עושה במאה השנים האחרונות הכל כדי להאריך את חיי בני האדם. זה התחיל לפני יותר ממאה שנה בהמצאת הפניצילין שהעניק חיים לרבע מאוכלוסיית העולם שעד לרגע זה סבלה מאחוזי תמותה גבוהים כתוצאה ממגפות זיהומיות רבות, כמו שחפת, דלקות ריאות ועוד. זה המשיך במציאת פיתרונות להארכת חיי חולים במחלות שונות כמו סרטן, ובהשתלות איברים. מדי שנה נוספת תרומה מדעית חשובה, ומדי שנה עולה תוחלת החיים של האדם המערבי בזכות מדע הרפואה.

מהם אחוזי ההצלחה של ניתוחי השתלות? עולם הרפואה מתקדם בצעדי ענק. ככל שנוקפות השנים, נלמדות במסדרונות הרפואה יותר דרכים המבטיחות קליטה שלמה ויעילה של האיבר המושתל. כיום, בישראל כמו בעולם כולו, מגיעים אחוזי ההצלחה ל-90 אחוזים בשנה הראשונה במרבית סוגי ההשתלות. ככל שחולפות השנים ומשך ההמתנה להשתלה מתארך, הולכים ופוחתים סיכויי ההצלחה.

האם ניתן לדעת מי קיבל את האיברים המונצלים? זה תלוי ברצונם של התורם והנתרם. רבים מהתורמים קשרו קשר ייחודי עם המושתלים. יש ביניהם האומרים שמשהו מיקירם ממשיך לחיות.

כמה אנשים בארץ כבר ניצלו באמצעות השתלת איברים? בשנה ממוצעת מתבצעות בישראל כ-250 השתלות. בשנת 2005 בוצעו בישראל 265 השתלות לילדים ובוגרים. אבל עוד 300 נזקקים חדשים להשתלות נכנסו לרשימת הממתינים.

כמה עוד מחכים? בישראל ממתינים להשתלת איברים למעלה מ-1000 ילדים ובוגרים. כ-750 חולים ממתינים להשתלת כליות ולבלב. כ-110 ממתינים להשתלת כבד. כ-150 ממתינים להשתלת לב וריאות. רק כ-250 מכל אלה יזכו להשתלה בשנה הקרובה. כ-100 ימצאו את מותם בהמתנה.

דת והשתלה

המאמינים בגלגול נשמות מדברים על הרוח, ולא על הגוף, שהינו ביולוגי ומתכלה. בכל מקרה, הדתות המונותאיסטיות מכירות בחשיבות תרומת איברים כהענקת חיים. כל דת על פי פרשנויותיה ועמדותיה.

מה אומרת ההלכה? קודם כל חשוב לדעת כי כל הדתות מאמינות בהשתלת איברים להצלת חיים. הסוגיה היהודית ההלכתית הכבדה מכולם אינה נוגעת לשאלה אם לתרום איברים. האמונה היהודית גורסת כי המצווה לתרום היא כל כך גדולה, עד כי מי שאינו תורם "מבזבז" את האפשרות להעניק חיים. השאלה הפתוחה נוגעת לקביעת רגע המוות.

סוגיה זו באה על פיתרונה על ידי הרבנות הראשית, שהכירה במוות מוחי כמוות לכל דבר, כבר בשנת 1986 ואישרה תרומת לב. אבל, אף כי נאמר בכתבי הסנהדרין "כל המקיים נפש אחת מישראל, כאילו קיים עולם ומלואו", הדיעות עדיין חלוקות בין זרמי היהדות השונים, באשר לנוהל הרפואי לקביעת המוות המוחי. רוב מנהיגי הדת כבר משוכנעים שמוות מוחי הינו מוות בלתי הפיך. אף כי חז"ל קבעו שכמעט כל האיסורים בתורה נדחים מפני פיקוח נפש, שנאמר בתורה "וחי בהם", יש לכלל זה מספר מגבלות.

אין לקרב מותו של אדם, ולו רק ברגע אחד, כדי להציל את האחר; אין אדם רשאי לסכן עצמו או לגרום לעצמו נכות משמעותית, כדי להציל חיי זולתו; מבחינה הלכתית נקבע כבר כי השתלת איברים מסויימים מותרת, כל עוד הסיכוי להצלה גדול מהסיכון. כשמדובר בתורם שמותו נקבע על פי ההלכות המקובלות, לא תהיה בעיה לתת היתר להנצלת איברים, בתנאי שאלה נועדו להציל חיים ובתנאי שמשפחת המת חפצה בכך. עדיין, הבלבול שורר, והנטייה בקרב הציבור הדתי-חרדי הינה לדחות את ההתמודדות עם הנושא.

ומה עם תחיית המתים? אחד החששות הרווחים בנושא הוא הפחד שמא תחיית המתים תהא ללא החלקים שהונצלו. לכך, כמובן, אין כל ביסוס הלכתי. שהרי תחיית המתים תחול על כל המתים בכל הדורות, וכולם יקומו לתחייה לאחר שגופם נאכל במשך השנים הארוכות. גם מי שעברו תאונה או נכרתו איברים מגופם יקומו לתחייה, ולפי האמונה, הקב"ה ישלים את החסר.

ומה אומרות שאר הדתות?

הנצרות. כמו היהדות, גם הנצרות מתייחסת לנפטר ביראת כבוד. האמונה בתחיית המתים נוגעת בכל היבט של חיי הנוצרים. עבור נוצרים רבים, תרומת איברים להמשך חיים היא מחווה של אהבה ואצילות נפש. על פי האמונה הנוצרית, כשהנשמה יוצאת, יכולים החיים להיות מוענקים לאחר באמצעות תרומת איברים.

האיסלאם. המוסלמים מאמינים שהחיים הם מתנת אלוהים. האיסלאם אינו אוסר השתלות. האיסלאם עוד מרחיק לכת ומתיר השתלה מתורם חי, ללא תמורה כספית לתורם, ומרצונו הטוב של התורם.

העדה הדרוזית. על פי הדת הדרוזית יש בעולם מספר מסוים של נשמות המתגלגלות מגוף לגוף. נשמת האדם היא נצחית ואילו הגוף מתכלה. כשעוזבת הנשמה את הגוף, הגוף חסר ערך. עם זאת, הדת הדרוזית אינה מקבלת את המוות המוחי כמוות סופי. על פי אמונה זו, אדם נחשב חי כל עוד לבו פועם. יחד עם זאת, לכל אדם שמורה החירות לפעול על פי ראות עיניו.

הבודהיזם. באמונה הבודהיסטית הגוף איננו מקודש. גם כשהוא חי וגם כשהוא כבר אינו חי. בשל כך, נתפסת בדת זו תרומת איברים כמחווה של נדיבות.

השינטו. על פי אמונה זו, השולטת ביפן, רק לאחר שהלב נדם ניתן להנציל איברים. גישה זו כמעט ואינה מאפשרת הנצלת איברים, שהרי כשהלב מפסיק את פעולתו, גם האיברים ברובם אינם כשירים להשתלה. אבל גם ביפן מסתמנת התקדמות, ולאחרונה הוכר גם שם המוות המוחי כמוות.

הינדואיזם. הפילוסופיה ההינדית מושתתת על גלגול נשמות. על פי אמונה זו, לאחר המוות הנשמה לא מתה והיא נולדת מחדש בגוף חדש. אבני היסוד של התפיסה ההינדואיסטית הן עזרה לסובל, ולכן אין שום הנחייה לא להשתמש בחלקי גוף של נפטר או חי כדי להציל חייהם של אחרים. הרי אמונה זו גורסת שלאחר מות הגוף, ניתן להשיב חלקים ממנו חזרה ליקום.

איפה ניתן לחתום על כרטיס? ניתן לקבל טופס הצטרפות באמצעות טלפון מספר 1-800-609-610 או באמצעות אתר האינטרנט (לכניסה לחצו כאן) או באמצעות טופס המצורף לטופס חידוש רשיון הנהיגה ושליחתו בדואר. חתימה על כרטיס תורם לפני שנת 1989, דורשת חידוש ועדכון. בטלפון, בדואר או באינטרנט.

חתמתי. מה עכשיו? מומלץ לספר לבני המשפחה על החתימה. ולהרגיש כי עשית מעשה הומני ונדיב מאוד.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר