"עליתי רק 7 ק"ג. הישג אדיר"

איך זה קרה שבשבוע ה-30 להריון שלה אסנת גלבוע הגיעה למסקנה שהיא צריכה לסגל לעצמה תכונות של מתעמלת מזרח אירופאית טובה? אולי בגלל שהגוף שלה עוד לא הספיק להתאושש מההריון הקודם וכבר היא העמיסה עליו עוד אחד. יומן הריון
מאת אסנת גלבוע
| 14/01/2007 |
צפיות: 3,824
לא יודעת איך, אבל הגעתי לשבוע 30 המכובד. לא סתם הגעתי, הפעם הצלחתי להעלות במשקל רק שבעה קילו. למה רק? כי בשני ההריונות הקודמים בשלב הזה הייתי כבר 12 קילו מעל המשקל שלי, אז הפעם זה הישג נכבד.

רק מה, לא לקחתי בחשבון שזה הריון שלישי, והגב כבר מטיל וטו על העניין, ולא בא לו לסחוב את כל העודף משקל הזה. מה זה לא בא לו, הוא ממש מתנגד עקרונית.

בבוקר לפני שאני קמה מהמיטה אני חייבת לעשות כמה תרגילי חימום, בכל זאת אולימפיאדת החורף מחכה לי עם שני הבנים האקטיביים (שיהיו לי בריאים). אחרי שצלחתי את ההתרוממות מהמיטה, מחכה לי ההתיישרות על הקרקע.

כמו כל מתעמלת מזרח אירופאית טובה, צריך לעמוד זקוף. פה כבר יש בעיה. הגב התחתון לא בדיוק מישר קו עם שאר הגוף בלי כמה סיבובי אגן לכל כיוון.

אחרי הסיבובים האלו אני מוכנה להתחיל את היום, או ככה לפחות אני חושבת. אחרי שצחצחתי שיניים, הכנתי קפה, סידרתי את הבית (השד יודע למה אני טורחת), הכנסתי כלים למדיח, הפעלתי מכונת כביסה, הורדתי כביסה מהחבל, ניקיתי קצת אבק, עברתי על אי מיילים והעברתי סמרטוט על השיש במטבח, אני מוכנה ומזומנה ליום עבודה חדש.

אז זהו שלא. ברגע שאני נכנסת לאוטו הגב התחתון מאותת שהוא לא מוכן להמשיך ככה. מה זה לא מוכן, חייבים! אני מתעצבנת ששוב לא עשיתי קצת התעמלות כמו שמטפל השיאצו שלי השביע אותי לעשות.

נו בטח, קודם כל הוא גבר. מה הוא מבין באמהות תוך כדי הריון? הוא קם בבוקר הולך לעבודה וחוזר הביתה לאשתו שעברה בערך מה שאני עברתי היום. טוב, הוא לא אשם. לא סתם ממליצים להמתין שנתיים בין הריון להריון.

אין ספק שהגוף שלי עוד לא הספיק להתאושש מההריון הקודם וכבר העמסתי עליו עוד אחד. לפחות הפעם אני משתדלת לאכול כמה שיותר דברים לא משמינים. משתדלת זה לא מתחייבת, לא צריך להגזים.

בכל זאת היה לנו את חנוכה (איך? איך כל כך מהר נגמר החג המדהים הזה?), אחרי כל ארוחה צריך קינוח וגם בערב מול הטלוויזיה חייבים לנשנש משהו כדי לא לישון חלילה רעבים. אבל עובדה שעליתי רק 7 ק"ג. הישג אדיר מבחינתי.

לא יודעת מה איתכם, אבל שבוע 30 כבר מתחילים להריח את הסוף. אני יודעת שהסוף הוא הכי ארוך בכל הריון, ותמיד ואומרים, בצדק, שהריון זה שמונה חודשים ושנה כי חודש תשיעי בהחלט מרגיש כמו שנה.

אבל אותי זה לא מעניין כרגע, אני מרגישה את הסוף המתקרב. אני כבר כמעט יכולה להריח את הריח של התינוקת החדשה שכבר התחילה לבעוט בעיטות ממש רציניות בבטן. זה יהיה מוגזם אם אני אכין את התיק ללידה כבר מעכשיו?

עוד מאסנת גלבוע:
"למה מה רע בגנים שלי?"
הילד הביט בי במבט זועם
"ואז משהו ביצבץ בין הרגליים"
"דיר באלאק, תקומו בשבילי באוטובוס"
"זה תאומים או ציסטה?
"מה רע בלפנטז על בת?"
בריטני בהריון, אבל איפה האופנה?
איך תתלבשי סקסי בהריון
חזה שופע? לא מקנאים בך

לאתר של אסנת גלבוע

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר