"מה הסיכוי שאהפוך לאנורקסית?"

כל ההתחלות קשות. קמתי עם חיוך. היום מתחילים את הטיפול. החלטתי להיות אופטימית לשם שינוי ולהגיע עם אנרגיות חיוביות לעניין, במיוחד אחרי שטיפות המוח מהחברות הקרציות שלא מעשנות ולא מבינות איך אנשים הורסים לעצמם את החיים וכל שאר הזיבולים של הנון-סמוקרס, שלעולם לא יבינו באמת כמה כיף זה לעשן.

הכנתי לי קפה טוב והדלקתי סיגריה. לא נראה לי שתהיה לי בעיה עם הגמילה. עד עכשיו הולך מצוין. פתחתי את העלון לצרכן ורפרפתי על פני הסעיפים השונים. בלה בלה בלה רפואי, עוד בלה בלה בלה רפואי, עד שהגעתי לתופעות הלוואי - 26 במספר. קצת הרבה לא?

מה לא היה שם: עצירות (צריך לזכור לקנות חומר לפתיחת חירום של הצנרת), דיכאון, עצבנות, הפרעות בריכוז (יופי, גם ככה עוד שנייה מפטרים אותי), טשטוש ראייה, הזיות (זה מתחיל להישמע כמו תופעות של עודף שימוש בטריפים), נדודי שינה ועוד ועוד. ואז הגעתי לגולת הכותרת - אחת מתופעות הלוואי היא אנורקסיה. כן, כן, שחור על גבי לבן - אנורקסיה.

עכשיו, מה עושה בחורה ממוצעת, בריאה בנפשה (לעת עתה, כי עם כל התופעות העתידות להגיע לא נראה לי שזה יישאר ככה), אוהבת לאכול (לצערה הרב) וכמו 50% מהנשים נמצאת חצי מהזמן בדיאטות, עם האינפורמציה הזו?

הרי מצד אחד ידוע לכולם שזוהי מחלה נפשית מאוד מסוכנת ושאנשים מתים ממנה ושאין להקל ראש בעניין. מצד שני, מה הסיכוי שאני, כן, כן, אני, שלא מסוגלת להשאיר חבילת שוקולד פתוחה במקרר למחר, מה הסיכוי שאני אהפוך לאנורקסית?

ברור שקרוב לאפס, אבל אם זה יעזור להוריד 2-3 ק"ג, מה רע? והבא בל נשכח שאחד מהתירוצים לא להפסיק לעשן הוא העלייה המטורפת במשקל - היא לא פוסחת על אף אחד: נשים, גברים, צעירים, מבוגרים, כולם עולים במשקל והרבה. אז הנה נפתרה לי גם הבעיה הזו. תוך חודשיים אני גמולה מסיגריות, חצי אנורקסית. מה רע? הדלקתי עוד סיגריה לחגוג את הרעיון.

מה שעומד לפני זה שלושה ימים בהם אני לוקחת כדור אחד ביום, ומהיום הרביעי שניים ביום, בבוקר ובערב. בין היום השביעי ליום הארבע עשר אני אמורה להפסיק לעשן מתי שאני מחליטה ובהדרגה להוריד את כמות הסיגריות.

מהיום ה-14 זה נגמר. ואני שואלת: מה נותנים למעשנים להחליט על דעת עצמם מתי להפסיק? הלא ברור שסמוקר אמיתי לא יפסיק לעשן ביום השביעי כשהוא יודע שלפניו עוד שבעה ימים שלמים בהם מותר לעשן.

לא ברור כל העניין הזה, אבל מצד שני צריך להגיד תודה כי זה מעניק לי 14 יום בהם אני מספרת בגאווה לכל העולם שאני בגמילה מסיגריות ולא בדיוק סובלת או חווה תופעות לוואי.

ואמא שלי אומרת - את עושה את זה בשבילך או בשביל אחרים?

לפרק הראשון ביומנה של מירב



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר