"למה מה רע בגנים שלי?"

אחרי בדיקת דופק, בדיקת שקיפות עורפית, ספירת דם, סקירת מערכות, סתם אולטרה-סאונד (כדי שלא ישעמם) וחלבון עוברי אחד הגענו ליעוץ הגנטי. תזכירו לי, אני צריכה יעוץ גנטי?

מה, אני לא יודעת לבד שהעוברית האומללה תיוולד למשפחה שלא אוהבת קור, שבטוח תסבול מחוסר סבלנות כרוני, שאין לה סיכוי להצליח במתימטיקה ובטוח, אבל בטוח, תאהב לעשות שופינג?

אני לא צריכה שום יעוץ גנטי בשביל זה. הגנים שלנו חזקים לאללה ואפילו לגנים של הצד של בעלי אין שום סיכוי לגבור על הגנים האלה, ששרדו אפילו את החום הישראלי.

אבל מה, מוקד אקוגני אחד בחדר הימני של הפיצית שנצפה בסקירת מערכות, גרם לי להיות מטורטרת ליעוץ גנטי. כמובן ששכחתי להביא את ההפניה איתי (מי אמר טמטמת הריון ולא קיבל?), אבל החצי פיקסס את זה בזמן למרפאה הפרטית של קופת החולים שלי (יש דבר כזה! אני לא ממציאה).

התור שלי הגיע ונכנסתי לחדר הבדיקות של פרופ' שוחט. הוא הוציא מהמעטפה המסודרת שהבאתי (נהייתי מסודרת אחרי הנזיפה של הרופא המטפל שלי) את כל הבדיקות, השקיפות, החלבון העוברי ושאר הסקירות למיניהן וקבע תוך שלוש דקות שהסיכוי לתסמונת דאון אצלנו עומד על 1:4000. צפירת הרגעה נשמעה אצלי בראש.

בדיקת מי שפיר אין צורך לעשות, אלא אם כן אני ממש רוצה. ואני ממש לא רוצה לעשות מי שפיר. בודאי שלא. לא מספיק כל הבדיקות השגרתיות והבלתי נגמרות האלה, אז עוד להוסיף בדיקה עם סיכון? יצאתי משם מבסוטית ואז הרגשתי את זה מגיע... הרעב.

שתבינו, המרפאה הזו נמצאת במרחק של עשר דקות נסיעה מהבית שלי. אתם לא מאמינים כמה המרחק הזה יכול להיראות כמו נצח בשבוע 22 של ההריון.

מהרגע שהתנעתי את הרכב ועד שהגעתי הביתה פינטזתי על פלאפל עם טחינה נוזלת מכל כיוון בפיתה, על סביח שהשמן של החצילים שלו מטפטף לי על החולצה בכיף, על המבורגר עסיסי ולידו צ'יפס חתוך עבה עבה, על רביולי ריקוטה ופרמזן ברוטב עגבניות עם נגיעות שמנת קלות... הגעתי הביתה שמחה וטובת לב וחיממתי לי ברוקולי וכרוביות מצופים. הפער בין הרצוי למצוי.

פלא שאפילו בגדי הריון נראים עלי כמו גרביון על רקדנית בלט? ואני רק באמצע הדרך, אבל וואלה - אין על הגנים שלי. אין.

עוד מאסנת גלבוע:
הילד הביט בי במבט זועם
"ואז משהו ביצבץ בין הרגליים"
"דיר באלאק, תקומו בשבילי באוטובוס"
"זה תאומים או ציסטה?
"מה רע בלפנטז על בת?"
בריטני בהריון, אבל איפה האופנה?
איך תתלבשי סקסי בהריון
חזה שופע? לא מקנאים בך

לאתר של אסנת גלבוע



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר