"זה לא את, זה אני?"

כל כך הרבה כבר נאמר על אהבה, על זוגיות, על גברים ועל נשים, ומה עוד אפשר להגיד שאף אחד עדיין לא אמר? סביר להניח ששום דבר (נטאשה אמרו הכי טוב: "נאמר כבר הכל, אין לי מה להוסיף לזה").

חייה של כל רווקה רצופים מכשולים בכלל ומכשולים גבריים בפרט, ולא יעזור שום דבר שתגידו, כל רווקה בסופו של דבר רוצה להיפטר מהסטאטוס המביך הזה במוקדם או במאוחר.

וגם הרווקות המושבעות ביותר, שתמיד יגידו שטוב להן ככה, יאלצו יום אחד להודות בפה מלא שבעצם הן כבר מזמן היו רוצות להיות נשואות פלוס שניים, עם בית צמוד קרקע, גינה וכלב.

וגם אני כרווקה, בדרך לעבר המטרה הנכספת נאלצת לעבור מסע אלונקות מפרך, לחצות נהרות וואדיות ולטפס על הרים תלולים, מסע שעובר מעט מאוד בין הפרחים ובעיקר בין הקוצים.

כל כך הרבה דייטים כושלים כבר עברתי, שקשה לספור. ואין מושג שמעורר בי צמרמורת יותר מצירוף המילים "בליינד דייט" - ואין צורך להכביר במילים.

כל פגישה שכזו מעוררת בי חששות מחדש, מעבר לכל החששות הרגילים, ואיך לעשות שהוא לא ישים לב וכמה זמן להסתיר עד שאפשר לגלות, ומה יקרה אם הוא יברח? וסיטואציה שכזו היא לא נעימה כשלעצמה, על אחת כמה וכמה כש"הסוד הגדול" מרחף מעל ראשי כמו בלון שמחכה לרגע שבו הוא יתפוצץ.

במסעותיי הרבים בעולם הרווקות ניסיתי ניסיון נואש לפענח את "שפת הגברים", זו שהגיעה ממדינתם הרחוקה, העלומה והבלתי מוסברת, שפה שבה לכל טעות קטנה בהבנה יכולות להיות תוצאות הרות גורל ואף הרסניות, כי כשאנחנו רוצות לשמוע משהו, אנחנו נשמע אותו, גם אם המשמעות היא בעצם ההפך הגמור. וזה המעט שהצלחתי לפרש:

1. אני אתקשר אלייך אחר-כך/יותר מאוחר/מחר = אין שום סיכוי שבעולם שאני אתקשר אלייך שוב.

2. התגעגעתי אלייך = משעמם לי וכבר מזמן לא הייתי עם בחורה.

3. את מאוד מיוחדת = את ממש לא הטעם שלי.

4. את נורא חמודה = בחיים לא הייתי נוגע בך.

5. אני מת עלייך = זה זמני, ותשכחי מהמילה "אהבה".

6. זה לא את זה אני = זה את, זה את, זה את.

7. אני עם חברים = אני בפגישה עם מישהי אחרת.

8. אולי תבואי אליי לראות סרט = אין לי טלוויזיה אבל יש לי אחלה מזרון.

9. אני לא מוכן לקשר רציני = אני מוכן לגמרי, אבל לא איתך.

10. אולי נישאר ידידים = כשאני לא אהיה עם מישהי אחרת אני אתקשר אלייך.

11. אני עם ידידה שלי = את לא היחידה, תפנימי את זה, ומהר.

ובמקרה שלי, בעקבות המחלה שלי, יש גם מילון פרטי ומיוחד ששמור רק לי:

1. למה את אלרגית? = מה זה כל הכתמים המוזרים האלה?

2. את מחלימה ממחלה? = זה נראה כמו צרעת.

3. ממה נעקצת? = תשימי על עצמך משהו.

4. זה לא נורא = זה מה יש.

5. מה זה כל הנקודות האלה? = לא יכולת להגיד לי קודם?

6. אין מה לעשות נגד זה? = אין מצב שאני אגע בך ככה שוב.

7. אני לא חושב שאני יכול להתמודד עם זה = אני לא באמת אוהב אותך.

8. אני אוהב אותך כמו שאת = אני אוהב אותך כמו שאת!!!!

כבר שמעתי הכל, וכבר נעלבתי ונפגעתי ובכיתי, אבל בסופו של דבר למדתי לדעתם שבמקרה הזה - זה לא אני, זה הם. כי לא הייתי רוצה לבלות עוד רגע אחד עם מי ששם את הפגם הקטן שלי לפני כל היתרונות האחרים (אני כמובן מרשה לעצמי לא להיות צנועה לרגע).

קשה לומר שזה לא קצת צובט בכל פעם מחדש, שזה לא קצת מפחיד לדעת שאני באה עם "תיק" כבד. עם תיק של מחלה, אבל אולי זו הדרך שלי "לסנן" ולקבל אזהרה כבר מראש על מי שלעולם לא יוכל להיות החבר האמיתי שאני צריכה לצידי.

וזהו בקצרה, מילון רב שימושי, לשעת הצורך ולכל צרה שלא תבוא, וכשתשמעו את פניני החוכמה תדעו בדיוק למה התכוון המשורר, ושלא תגידו שלא אמרתי לכם. אז - "שלא יעבדו עליכם!".

לפרק הקודם ביומן של שירה
לפרק הראשון ביומן של שירה
ליומנים אישיים נוספים



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר