פיפי ולישון? הרטבות יום ולילה בילדים

מהי הרטבה ומתי מדובר בבעיה? מהם הסוגים השונים ומהן הדרכים להתמודד איתן ולנצח? איך לעודד את הילד ומהן התרופות המומלצות? הרטבה מוגדרת כאיבוד שתן לא רצוני. התופעה מופיעה אצל ילדים שנמצאים מעבר לגיל המצופה להשגת שליטה במתן השתן - גילאים שבין ארבע לחמש. תופעה זו פוגעת בביטחון ובדימוי העצמי של הילד.

כאשר ההרטבה מתרחשת בעת השינה היא מוגדרת כהרטבת לילה. זוהי הצורה השכיחה של הרטבה המתבטאת בהשתנת כמות שתן גדולה במיטה בעת השינה. כשההרטבה מתרחשת בשעות היום היא מוגדרת כהרטבת יום. הרטבת יום פחות שכיחה והיא מתבטאת באיבוד שתן, לרוב, בכמויות קטנות. פעמים רבות נגרמת הרטבה זו בעקבות הפעלה לא נכונה של דרכי השתן כגון התאפקות ממושכת או התרוקנות לא מלאה של כיס השתן. כאשר ההרטבה מופיעה לאחר תקופה יבשה של חודשים ויותר היא מוגדרת כהרטבה משנית בעוד שהרטבה ראשונית זהו מצב של הרטבה מתמדת.

הרטבת לילה הינה בעיה שכיחה בגיל חמש וכ-15 אחוזים מהילדים מרטיבים. מתוך מרטיבי הלילה כ-15 אחוזים ישיגו שליטה מידי שנה. כ-15 אחוזים מהילדים שמרטיבים בלילה בגיל חמש מרטיבים גם ביום, כששיעור ההרטבה ביום יורד במהירות עם הגיל. הרטבה נפוצה יותר במשפחות גדולות ויש לה נטייה תורשתית - שכיח לראות ילד שגם אחד או שני הוריו הרטיבו בילדותם וכן שכיח לראות מספר ילדים המרטיבים בלילה באותה משפחה.

השתנה רפלקסוגנית והגורמים לתופעה

אצל התינוקות ההשתנה היא רפלקסוגנית כלומר כשכיס השתן מלא, התחושה מועברת לחוט השידרה שמצדו גורם להשתנה על ידי כיווץ השריר של כיס השתן יחד עם הרפיה מותאמת בו זמנית של סוגר השתן. בהדרגה בגיל שנה עד שנתיים מופיעה תחושה מודעת למילוי כיס השתן יחד עם עליה בקיבולת כיס השתן וביכולת האגירה שלו ושליטה רצונית ברפלקס ההשתנה השידרתי. היכולת להשתין ולהתאפק באופן רצוני מתפתחת לרוב בשנה השנייה והשלישית לחיים, כך שרוב הילדים משיגים שליטה על השתן בגיל ארבע. בדרך כלל מושגת קודם שליטה על הצואה בלילה וביום ורק אחר כך מושגת שליטה במתן השתן קודם ביום ולאחר מכן בלילה.

הגורם להרטבה לא לגמרי ברור. קיימות מספר סיבות אפשרויות להרטבה: איחור בהתפתחות ובבשלות של מערכת העצבים המרכזית, הפרעה בתבנית השינה (שינה עמוקה והפרעות ביקיצה משינה במהלך הלילה), הפרעה בקצב ההפרשה היומי של ההורמון האנטי-דיאורטי, נפח כיס קטן לגילו של הילד, גורמים גנטיים (אם שני ההורים היו מרטיבי לילה 70 אחוזים מילדיהם ירטיבו, אם הורה אחד הרטיב 40 אחוזים מילדיו ירטיבו) וגורמים פסיכולוגיים. זיהום בכיס השתן הינו גורם נדיר, בעיקר להרטבת יום מישנית ולעיתים יכול לחלוף בטיפול אנטיביוטי מתאים בלבד. לעיתים נדירות קימת אי שליטה במתן שתן מסיבות אורגניות, לרוב עקב פגיעה נוירולוגית בעצבים של כיס השתן.

הטיפול ההתחלתי מומלץ בגילאי ארבע עד חמש, זאת לאחר הערכת נכונות הילד ומשפחתו לטיפול וביצוע בדיקה גופנית לשלילת הרטבה משנית. חשוב להבין שהטיפולים השונים הינם ממושכים ודורשים שיתוף פעולה ומוטיבציה של הילד ומשפחתו.

טיפול התנייתי (פעמונית). בעת הרטבה בלילה מצלצל פעמון ומעיר את הילד וכך מדוכאת המשך פעולת ההשתנה. כשזה קורה פעמים רבות, יגרמו בסופו של דבר הגירוי של השלפוחית המלאה והתכווצותה לגירוי דומה ולהתעוררות הילד. לאחר ארבעה עד ששה חודשי טיפול נמדד שיעור ההצלחה בכ-70 אחוזים. הטיפול לא מצליח כאשר הילד לא מתעורר מהפעמון, או מהיעדר שיתוף פעולה ומוטיבציה של הילד ומשפחתו. מתן חיזוקים חיוביים על ידי תגמול הילד עבור לילות יבשים עשוי לשפר את הסיכוי להצלחה.

החדרת מוטיבציה. באמצעות שיחת הסבר עם הרופא, תוך הבהרה שהילד אינו אשם בהרטבה. בנוסף ניתן לצייד את הילד בלוח לסימון הלילות היבשים וכך להגביר אצלו את המוטיבציה. בטיפול זה שיעור ההצלחה עומד על כ-25 אחוזים בלבד. מומלץ לשלב טיפול זה יחד עם טיפולים אחרים.

אימון השלפוחית. באמצעות שתייה מרובה והתאפקות ממושכת לפני ההשתנה ניתן לשפר את קיבולת ויכולת האגירה בלחץ נמוך של כיס השתן.

טיפולים תרופתיים. התרופה נחשבת ליעילה ביותר לטיפול בהרטבת יום מכילה תחליף של ההורמון האנטי-דאורטי - "מינרין". התרופה ניתנת בספרי לאף ונספגת תוך 45 דקות לערך. השפעת התרופה מיידית ולכן ניתן לקחתה לפי הצורך (לדוגמא רק בעת שהילד ישן אצל חברים או בנסיעה לטיולים). טיפול זה, יעיל ב-65 אחוזים מהמקרים. תרופה זו בטוחה וכמעט שאין לה תופעות לוואי. תרופה אחרת היעילה להרטבת לילה בילדים גדולים יותר היא ה"פרימוניל" (בעלת יעילות של עד 40 אחוזים) מקבוצת התרופות נוגדות הדיכאון . טיפול עם תרופות אנטיכולינארגיות כגון "נוביטרופן" או "דטרוזיטול" יעיל במיוחד במקרים של הרטבת יום, הנגרמים מהתכווצויות בלתי רצוניות של כיס השתן ומתבטאים באיבוד שתן מתוך דחיפות. טיפול זה אינו יעיל להרטבת לילה.

טיפול פסיכותרפי. עשוי להיות יעיל במיוחד במקרים מורכבים, המלווים בהפרעות השתנה כגון התאפקות ממושכת או איבוד צואה. הטיפול כולל תמיכה רגשית והשתנה קצובה בקביעות של כל שעתיים בשעות היום.

מרפאה המתמחה בטיפול בהרטבה הוקמה בשנים האחרונות בבית חולים לילדים "דנה" שבמרכז הרפואי תל אביב. ייחודיותה של מרפאה זו לעומת מרפאות אחרות הינה בניהולה על ידי צוות רופאים מומחים ולא על ידי פסיכולוגים, המציעים במסגרתה את כל האופציות הטיפוליות הקיימות בתופעה (כל האופציות שפורטו לעיל').

המרפאה מיועדת לילדים החל מגיל ארבע. הפונים למרפאה יעברו תחילה פגישת אבחון בה יבדק הילד גם כדי לשלול הרטבת לילה מסיבות פיזיולוגיות. האבחון כולל הערכת סוג וחומרת ההרטבה, בחינת הרגלי שינה ובעיות יקיצה, הרגלי השתנה , בירור סיפור משפחתי ורפואי ובדיקה גופנית ועוד. במידת הצורך יעבור בדיקות מעבדה והדמיה משלימות טרם התחלת הטיפול. לאחר האבחון יותאם באופן אישי טיפול לילד בהתאם לגילו, מצבו ולטיפולים אותם עבר.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר