שמיר ופטרוזיליה נפגשים באפילה

מתסבר שגם בעדנית הקטנה שלנו במטבח גדלים להם עשבי מרפא בעלי סגולות ייחודיות רבות.

יתרה מכך, אותם עשבי מרפא הם מצמחי התבלין הנפוצים ביותר: בזיליקום, פטרוזיליה, כוסברה ושמיר. כל אגדות עשבי המרפא - לפניכם:

בזיליקום. בהודו, שם גדל הבזיליקום (ריחן) במקור, נחשב הבזיליקום לצמח קדוש. ההודים מאמינים שאם הם נקברים עם עלה של בזיליקום לצדם, הוא ישמש להם כדרכון כניסה לגן עדן. ברומא העתיקה נקרא הבזיליקום על שם הדרקון בזיליק והרומאים האמינו, שאכילת הצמח תגן עליהם מפני הדרקון רושף האש.

האיטלקים מתייחסים לבזיליקום כסימן לאהבה וכך גם הרומנים, שיודעים שאם אישה צעירה מגישה לגבר זר עלי בזיליקום והוא מקבל אותו מידיה, אז מגיע להם מזל-טוב, כי הם מאורסים באופן רשמי.

יש המאמינים, שהכנסת עלי בזיליקום לארנק, תביא לבעל הארנק הצלחה ושגשוג. נסו זאת בעצמכם, אם לא תרוויחו עליה בהכנסותיכם, לפחות יהנו מריח נפלא בארנק.

ברפואה הטבעית הבזיליקום משמש כחומר מרגיע, מכייח ומועיל גם למערכת העיכול וניתן להוסיף אותו כמעט לכל תבשיל: מרקים, דגים, קדרות בבישול איטי, פסטה, ואפילו...גלידת ריחן. להנאה מקסימלית מטעמו של הבזיליקום, מומלץ להוסיף אותו לתבשיל לקראת סיום הבישול, ולא בתחילתו.

כוחו של הבזיליקום אינו רק בטעמו אלא גם במראהו. בגינה הוא יכול להתפשט ולהפוך לשיח גדול ומרשים, בעל פרחים קטנים וסגולים, המפיץ ריח שמושך כל אף.

פטרוזיליה. תרופת סבתא ידועה במחוזותינו היא מרק העוף היהודי, אך מעטים יודעים שהקשר בין מרק העוף לבריאות טמון בנוכחות גבוהה של פטרוזיליה. הפטרוזיליה עשירה בויטמין B, A ו-C, בסידן, בברזל, באשלגן ובמגנזיום.

צמח הפטרוזיליה נחשב לצמח התבלין הנפוץ ביותר בעולם, והוא מהווה תוספת חשובה לכל סוגי המאכלים כמעט, הן בבישול והן כקישוט.

ברומא וביוון העתיקה נהגו ללעוס את הפטרוזיליה בסוף הארוחה, כדי לרענן את הפה לאחר האכילה ולנטרל ריחות חזקים. היוונים נהגו להניח זרים על ראשי המנצחים בתחרויות הספורט השונות, וצמח הפטרוזיליה תמיד היה חלק מאותם זרים.

לפטרוזיליה מיוחסות תכונות של הגנה מפני כוחות הרשע ומכאן נולד השימוש בצמח כקישוט על צלחות. בעבר היו מניחים פטרוזיליה על צלחות אוכל כדי להגן על המזון מפני זיהום, וכן היו מוסיפים את העלים לאמבטיות כדי לטהר ולהרחיק את המזל הרע.

הפטרוזיליה מטהרת גם את הגוף ומסייעת לתפקוד הריאות, הכבד, בלוטת התריס ומערכת השתן. נשים בהיריון צריכות להישמר מאכילת פטרוזיליה, משום שהיא עלולה לגרום לצירים מוקדמים. לאחר הלידה, גם נשים מיניקות צריכות להימנע ממנה שכן הפטרוזיליה תורמת לייבוש החלב.

רוצים לדעת הכל על תרופות סבתא? היכנסו

כוסברה. הכוסברה הובאה לעולם המערבי מהמזרח לאחר ששימשה כצמח ארומתי, כמעורר וכתבלין עוד בעולם העתיק. במטבח הצמח מנוצל כולו, הזרעים והעלים משמשים כתבלין ואת השורשים מבשלים כירקות.

הכוסברה נמצאת ברבים מהתבשילים האופייניים למזרח התיכון ולמקסיקו. הטעם החזק שלה מאפשר להשתמש בה כרקע בהרבה מהמאכלים שכולנו מכירים, בלי שאנחנו בכלל מעלים על הדעת כגון: לחם, ליקרים שונים, ממתקים, חמוצים ועוד.

בזרעי הכוסברה היו נוהגים להשתמש בכישופי אהבה או תשוקה. במינון הנכון ובתערובת הנכונה, הם יגרמו לאהוב לבכם להשתוקק אליכם עד כלות. הכוסברה ידועה גם כסגולה לריפוי והגנה.

בתרבות הסינית מעניקים לכוסברה חשיבות רבה ומאמינים כי היא מעניקה חיי נצח, ובתרבות העכשווית הם מאמינים כי אישה בהיריון שאוכלת מהצמח מבטיחה לפרי בטנה ממשיך דרכה גאונות ויצירתיות.

הכוסברה, שנקראת גם גד השדה, ידועה כמעוררת תיאבון. היא טובה להפגת גזים במעיים, מקלה על הסובלים מכאבי שרירים ושיגרון ויש לה אפקט מרגיע עד כדי הקלה על כאבי ראש וקיבה עצבנית. כדאי להיזהר משימוש יתר בכוסברה, מכיוון שעלולה להיות לכך השפעה נרקוטית.

שמיר. השמיר הוא בן משפחה של הפטרוזיליה ואפשר למצוא אותם יחד במאכלים רבים, כטעמים משלימים. במקור, השמיר גדל במצרים והוא בן בית מוכר ואהוב במטבח המזרח תיכוני בתבשילי בשר וירקות. הטעם שהשמיר מוסיף לתבשילים הוא מובחן וייחודי ורצוי להשתמש בו בזהירות, שלא ישתלט על שאר הטעמים.

השמיר קשור לרוגע ולהגנה. מקור שמו נגזר ממילה נורווגית שמשמעותה שיכוך או הרגעה. בימי הביניים השמיר נחשב כסגולה נגד כישוף - מי שחשב שהוטל עליו כישוף, נהג לשתות משקה מיוחד מחליטת שמיר כדי להסיר את הכישוף, או לענוד קמע העשוי מענפי הצמח, כדי להתגונן מפני השחור.

במקום אחר ובזמן אחר, מספרים שהקיסר קארל הגדול נהג לחלק לאורחיו בקבוקוני תה שמיר אחרי ארוחות שחיתות, כדי להקל על העיכול ולמנוע שיהוקים.

בקפיצת זמן נוספת, גם המתיישבים הראשונים באמריקה נהגו לתת לתינוקות מי שמיר לאותה המטרה של הקלה על תגובות מעיים וכן, הכינו ביסקוויטים עם שמיר לתינוקות מצמיחי שיניים. ישנה אמונה נוספת, לפיה אם תוסיפו שמיר למי האמבטיה שלכם, לבן או בת זוגכם לא יהיה סיכוי לעמוד בקסמיכם.

מבחינה רפואית, השמיר עוזר בעיקר לתפקודי הקיבה והמעיים, אבל נחשב גם כמרענן נשימה, מסייע לאיזון סוכרת ועוזר למצבים של טחורים כואבים. אם במקרה העור שלכם נגע במיצי השמיר, היזהרו שלא לחשוף אותו לשמש לפני שתשטפו את האזור היטב.



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר