בניגוד לדעה הרווחת, פעילות גופנית כשלעצמה איננה מורידה במשקל. בפעילות גופנית אומנם צורכים אנרגיה מסוימת. צריכת אנרגיה זאת היא קטנה ושולית יחסית לכמות האנרגיה המתקבלת עם המזון. פעילות גופנית בשילוב עם דיאטה מתוכננת היטב משפרת מאוד את קצב הירידה במשקל. הגורם העיקרי לירידה במשקל הוא דיאטה, פעילות גופנית מאיצה את התהליך ומזרזת אותו.
שעת פעילות גופנית גורמת לאיבוד אנרגיה בין 180 ל 280 קלוריות. כמו כן מאבד הגוף כמויות נוזלים רבות. את המים בחלקם מחזירים מיד בשל צימאון ושתיית מים, את הקלוריות מחזירים כפול עם האוכל שאוכלים שהרי כמות קלוריות הנצרכת בשעת פעילות אחת שווה לחצי ארוחה קלה.
למה בכל זאת פעילות ספורטיבית כן אפקטיבית וכן מזרזת את קצב הירידה במשקל? משני טעמים: פעילות גופנית מזרזת את זרימת מחזור הדם, זירוז מחזור הדם מאיץ את צריכת החמצן ויוצר פעולת שרשרת שגורמת לכל מערכות הגוף לעבוד בקצב מואץ, ולאובדן אנרגיה. פעילות זאת של הגוף לא מפסיקה מיד עם הפסקת הפעילות הגופנית אלה ממשיכה מספר שעות לאחר הפעילות הגופנית. כמות האנרגיה המתבזבזת לצורך קירור הגוף, ושמירה על איזון שאר המערכות ממשיכים מספר שעות לאחר גמר הפעילות הגופנית. אפקט רב ערך זה בשילוב עם הגבלה בכמות הקלוריות הנכנסות בשל הדיאטה המתוכננת גורם לניצול משאבים ממקור עצמי של הגוף וצריכת אנרגיה רבה לאורך זמן. פעילות ממושכת זאת הינה הגורם העיקרי לירידה במשקל. כמו כן צריך להוסיף לכך שהגבלה בכמות הקלוריות הנכנסות עם המזון בשילוב עם איבוד הקלוריות אפילו מעטות, עקב הפעילות הגופנית שבוצעה, מוסיפים גם הם להגברת הירידה במשקל.
לא כל פעילות גופנית מזרזת את קצב הירידה במשקל. צריך לבחון כל סוג של פעילות גופנית ולשקול לאיזה טווח זמן אנחנו רוצים להשיג תוצאה. פעילות גופנית של סיבולת לב ריאה עם מאמצים לזמן קצר אינה יעילה במיוחד. היא מנצלת הרבה אנרגיה אנ-אירובית (אנרגיה הנוצרת ללא חמצן). פעילות כזו אינה עוזרת לנו לרדת במשקל. אותנו מעניינת פעילות אירובית או אנרגיה שנוצרת משרפת חמצן. זאת האנרגיה אשר גורמת לירידה במשקל. פעילות גופנית מתונה לאורך זמן היא היעילה ביותר. אין צורך להביא את הגוף למצב שהשרירים נכנסים למצוקה בשל דרישה מוגברת של חמצן שאינו בנמצא. פעילות ספורטיבית מהסוג הזה יכולה להיות כל פעילות גופנית שאיננה תחרותית ואשר אינה מעלה את הדופק מעבר ל 110-120 פעימות בדקה. משך הפעילות בשל האופי המתון שלה חייב להיות מספיק ממושך אך מצד שני שלא יגרום לתשישות. הפעילות המומלצת ביותר הנה הליכה. הליכה יומית למרחק של חמישה ק"מ בשעה אחת היה היעילה ביותר.
קצב הליכה של 5 ק"מ בשעה אינו קצב הליכה מהיר, אינו גורם לנזק לפרקים, אינו גורם זעזועים לשלד, משחרר הורמונים טבעיים מקבוצת המורפינים, חומרים אלה גורמים להרגעה, מעלים את כושר הריכוז והזיכרון, משפרים את ההרגשה הכללית ומצב הרוח. הליכה כזאת צריכה להתבצע לפחות שלוש פעמים בשבוע .
גם שחיה היא פעילות מומלצת אולם יש לזכור שמשקל הגוף במים הוא כשליש ממשקלו מחוץ למים. בהתחשב גם בתנגודת המים צריך משך זמן כפול לפעילות בבריכה בכדי לקבל אפקט דומה לזה של הליכה, כלומר צריך לשחות שעתיים לפחות שלוש פעמים בשבוע.
פעילות גופנית אם היא מאומצת (אינטנסיבית) ומסלימה (פרוגרסבית) גורמת בסופו של דבר להעשרה של מסת השרירים יחסית לשאר המרכיבים הגופניים האחרים. העלאת מסת השרירים מעלה גם את משקל הגוף. שריר הוא רקמה בעלת נפח קטן יחסית ומשקל סגולי גבוה בניגוד לשומן שהוא רקמה בעלת נפח גדול יחסית ומשקל סגולי נמוך.
ספורטאי שגופו שרירי ללא שומן יורד במשקל בקצב מהיר מאוד. הוא מפרק בעיקר שריר. אדם שמן שאינו שרירי יאבד יחסית יותר מנפחו מאשר ממשקלו כיוון שפירוק השומן אצלו יחסית גבוה יותר מפירוק השריר.
פעילות גופנית שמעבה את מסת השרירים כמו הרמת משקלות, פיתוח גוף וספורט תחרותי גורמות לעליה מסוימת במשקל בשל העשרה יחסית של מסת השרירים. אומנם לטווח הארוך של הדיאטה זה לא עקרוני. בשלב הראשון של הדיאטה זה יכול לעקב את קצב הירידה במשקל. לאלה המתחילים בדיאטה פעילות גופנית מומלצת מאוד, אולם צריך לעשות אותה בהדרגה, בצורה מתוכננת ומתמידה.
לפרק הבא בדיאטה של ד"ר רוני חרמון לחצו כאן
לפרק הקודם בדיאטה של ד"ר רוני חרמון לחצו כאן
לאתר של ד"ר רוני חרמון לחצו כאן
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)





.jpg)



