"האינטרנט הוא החבר האמיתי שלי"

אולי אתם צוחקים עכשיו כשאני מכנה את האינטרנט כחבר קרוב. כידוע, האינטרנט זה רק רשת מחשבים ומחשבים עדיין לא ממש מוגדרים כחברים, אלא כקופסה עם המון כבלים, שבה קופסאות יותר קטנות. אבל ברור שאני לא מדברת על המערכת עצמה, אלא על תרומתה הגדולה עבורי.

כאשר אני חושבת על זה, האינטרנט שינה את חיי מכל הכיוונים ובכל התחומים בצורה משמעותית. הכל התחיל לפני.... נראה לי משהו כמו 15 שנה, אולי קצת פחות. כל הזמן חיכיתי לאינטרנט והמחיר היה גבוה. חיכיתי וחיכיתי ובסוף אכן קבלתי חיבור לרשת.

מיד התלהבתי. התקנתי כמעט ישר אייסיקיו ומהר דאגתי ללמוד בניית אתרים ברמה הבסיסית. ידיד רחוק לימד אותי להשתמש במחולל של נטסקייפ (אם מישהו זוכר את זה) ואני הכנתי את אתר הבית הראשון שלי. הייתי מקוונת. מאז חיי השתנו בלי היכר.

הכוויה הראשונה

התחלתי להביא קישורים לאתר הבית שלי והתגובות היו ממש חיוביות. הרגשתי בקצה העולם, סוף סוף אני טובה במשהו והכי נחמד שכל העולם רואה, ויחד עם זאת איש לא מכיר אותי. אני יכולה להיות עצמי, ואיש לא יידע על המוגבלויות שלי, איש לא יידע שאני נכה.

מאוד שמחתי והכרתי עוד ועוד אנשים, עדיין דוחה עד אין קץ את ההיכרויות, עד אותו בחור. קראו לו יוני ואני נדלקתי.
עברנו לשוחח בטלפון ולקראת הפגישה סיפרתי לו שאני נכה. הוא לא התרגש וציפיתי בכיליון עיניים לפגוש אותו. לא ידעתי למה אני מכניסה את עצמי.

זו היתה הפגישה הראשונה שלי והפגיעה הראשונה שלי. הוא הגיע אלי הביתה ודיברנו קצת, אך היה ממש ברור שזה לא זה ומאז ציננתי את עניין ההכרויות ושמרתי על הוירטואליות. הרגשתי שנכוותי מספיק.

ההקפאה לא החזיקה מעמד יותר מידי זמן... לאחר שהחבר הראשון שלי נסע לחוץ לארץ ורשמית נפרדנו חזרתי לרשת לאתרי ההכרויות. באותו זמן בניתי את האתר "המדריך האינטרנטי לנכה" והייתי מאוד גאה בעצמי. האתר מאוד הצליח ואפילו הראו אותו בזומביט ודיברו עליו ברדיו.

הייתי בענן התשיעי וידעתי שוב, שמצאתי את עצמי ורק באינטרנט. במקביל, התחלתי שוב עם ההיכרויות, באתר הכרויות לנכים. זה היה מעייף, היה לי דייט כמעט כל שבוע, עד שהכרתי את חברי השני. הכרנו, התאהבנו והיה לנו טוב יחד. הוא גר בערד ואני במרכז.

אמנם הוא היה מגיע אלי לסופי שבוע, אך לי היה קשה להגיע אליו וגם הוא לא הראה שום נכונות לעבור.יצאנו כמעט שנתיים, עד שלבסוף התחילו המריבות. הרגשתי שאנו מתרחקים רגשית, כאילו המרחק הפיזי לא הספיק. הקשר נכשל ואני חזרתי לאתר ההכרויות מיואשת מתמיד.

בתקופה זו, האינטרנט סייע לי הרבה מעבר למצופה. מצאתי עבודה בעמותת נגישות ישראל כמתכנתת אינטרנט ובמקביל ניהלתי את פורום נכים באחד האתרים. עבודה זו בהחלט פתחה לפני עולם חדש לגמרי. גם הייתי יותר עסוקה וגם הכרתי הרבה מאוד אנשים.

התחלתי עם מפגשי הפורום שנתנו לי סיפוק ואושר רב. הייתי בפיסגת העולם כשהסכמתי לעזור ולארגן מסיבת הכרויות לנכים. במסיבה זו הרגשתי כמו סינדרלה, לא פחות ולא יותר. רקדתי כל הזמן והתחילו איתי הרבה, הרגשתי נשית ומושכת. הרגשה ממש נדירה אצלי.

אם זה לא מספיק, גם צולמתי לכתבה בחדשות בערוץ 1 והאושר שלי לא ידע קץ. תקופה זו פיתחה אותי ושינתה אותי לגמרי, מאדם סגור שבקושי אומר שלום, הפכתי לחברותית ופעם ראשונה בחיי שבאמת אהבתי את עצמי ואהבתי את חיי. תקופה פשוט נפלאה, ועלי להודות רק לאינטרנט.

גם עכשיו האינטרנט עוזר לי כתמיד. לאחר שבזכותו מצאתי את עבודתי הנוכחית, כמידענית במילבת, עוזר לי האינטרנט בתחום הכי חשוב בחיי - הכתיבה.

לכתוב בשביל לחיות

התחלתי עם הכתיבה עוד בזמן עבודתי בנגישות ישראל. אני זוכרת בדיוק מה קרה. מנהל פורום הזוגיות באתר הציע שיתוף פעולה בין הפורומים וביקש שאכתוב מאמר המשלב בין שני הפורומים. אני כתבתי מאמר בנושא "נכים וזוגיות" ולתדהמתי המאמר קיבל הרבה מאוד תגובות טובות.

הרגשתי שמצאתי את ייעודי. מעט לאחר מאמר זה כתבתי גם מאמר בנושא "נכים ותעסוקה" וגם מאמר על מסיבת החלומות שלי, מסיבת ההכרויות. הכתיבה טסה לה והתחלתי לכתוב טור אישי בעמותת נגישות ישראל. מאז כתבתי עוד כתבות באתרים שונים וכל כתבה סיפקה לי אושר רב.

לאחרונה, כפי שרובכם כבר יודעים, פרסמתי את "מיכל" באתר נגישות ישראל ולקחתי את עניין הכתיבה לשלב הבא. אני ממשיכה לכתוב כתבות באתרים שונים: צעקה חברתית, מגזין פשוט, דרך המילים וכמובן נגישות ישראל ונראה שבקרוב אתחיל גם לכתוב באתר רשימות. כמו כן, פתחתי גם בלוג שמספר עלי ועל הכתיבה שלי ופתחתי אתר.

הוצאת הספר "מיכל" לאור הוא הגשמת חלום עבורי. בנוסף, ההתקדמות באינטרנט גדלה: אני מפרסמת כאן את יומני, וכתבות באתרים נוספים, ואף נתתי הרצאה בכנס אשנ"ב, המספרת את הסיפור שלי. מחיאות הכפיים היו עזות והתרגשותי גדולה מתמיד.

במוצ"ש האחרון התקיים אירוע ההשקה של הספר, האירוע שלי. לא סופר אחד אמר כי ארוע ההשקה ריגש אותו יותר מכל ארוע אחר, כולל חתונה. הרי אל תשכחו, מדובר בחגיגת לידת ספר.

לפרק הראשון ביומן של נורית
לפרק הקודם ביומן של נורית
ליומנים אישיים נוספים
אתר הבית הראשון שלי
אתר הבית הנוכחי שלי

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר