הזכות לחרות מינית

המיניות היא שילוב המרכיבים הפיזי, נפשי, אינטלקטואלי וחברתי של הפרט – שילוב המבטא גבריות או נשיות, ומכאן קל להבין שמדובר הרבה מעבר לאקט המיני. המיניות היא ביטוי של כל מרכיבי האישיות, הבאים לביטוי בכל עשייה.

המיניות כוללת גם מרכיבים יומיומיים: היגיינה אישית, לבוש, דיבור, ריח גוף, הבעות חיבה, קשר עם אחרים, חברות, אינטימיות, נישואין, דימוי גוף, מין, חינוך מיני, מחזור, אמצעי מניעה, הריון, מחלות מין, אוננות, זהות מינית ועוד.

גם הגדרות מסורתיות של בריאות נפשית מצביעות על חשיבות המיניות. פרויד למשל, הגדיר בריאות נפשית כיכולת לאהוב ולעבוד.

מיניות בהגדרתה הרחבה, הנה חלק חשוב בשיקום, בשל הקשר ההדוק שלה למכלול מרכיבים רב, כגון הערכה עצמית, תדמית גוף, קשר בינאישי ומוטיבציה. על כן יש להתייחס אל כל מרכיבי התפקוד המיני כאשר עוסקים בשיקום - חשק מיני, זקפה, אורגזמה, דימוי עצמי, פוריות, זוגיות ועוד.

על המין וחיי העבודה

פעמים רבות אני נתקל במרפאתי במטופלים שמיומנויותיהם החברתיות נהרסו לחלוטין עקב פגיעה ונכות. רבים מהמגיעים למרפאה הם נפגעי חוט שדרה כתוצאה מתאונות דרכים, פעולות טרור, וחיילים שנפגעו במהלך שירותם הצבאי. מדובר באוכלוסייה צעירה, עבורה הפגיעה בתפקוד המיני מאד מרכזית.

הטיפול במקרים השונים מחייב עבודה משולבת של צוות בין-תחומי, רב מקצועי, הכולל רופא, סקסולוג, פסיכולוג, אח וכו', כדי לטפל בהיבטים השונים של הפגיעה, הן הגופני והן הנפשי.

בחלק מהמקרים מדובר בדימוי מיני שנהרס, לדוגמא: בחור שפעם נחשב "חתיך" והיום לא יודע איך להתקרב לבחורה, ובמקרים אחרים מדובר בנכות נפשית, כתוצאה מהלם קרב, מצב המצריך טיפול משפחתי, גם באשה.

עבודה רחבת היקף שנערכה על ידי פייזר, יצרנית ויאגרה, בנושא הרגלים מיניים, ממחישה עד כמה נושא התפקוד המיני חשוב לאנשים, אפילו בריאים. העבודה בדקה השפעת הפרעות זקפה על מגוון תחומים בחיים.

כ-71 אחוזים מהגברים, וכ-69 אחוזים מהנשים שהשתתפו במחקר, ענו כי הם סבורים שאם תפקודם המיני היה יורד, היה הדבר משפיע על יחסיהם עם בן/בת הזוג. באותו מחקר, כ-32 אחוזים מהגברים ו-24 אחוזים מהנשים ציינו שזה ישפיע אפילו על היחסים עם בני משפחה אחרים, כ-73 אחוזים מהגברים וכ-52 אחוזים מהנשים חשבו שזה ישפיע על ההערכה העצמית שלהם, ואפילו על עבודה זה משפיע: 43 אחוזים מהגברים וכ-30 אחוזים מהנשים חשבו שזה ישפיע על התפקוד בעבודה.

המחקר מצביע על כך שליקוי בתפקוד מיני משפיע באופן מרחיק לכת גם על שטחי חיים אחרים. תפקוד מיני חשוב לאנשים בריאים, אבל חשוב באותה מידה לבעלי נכויות, למרות שהחברה נוטה לראות בהם פעמים רבות כא-מיניים.

החברה נוטה לתייג נכים כמוגבלים בתחומי חיים רבים, כולל פעילות מינית, אולם אין זה המצב. במחקרים וסקרים שנעשו לאורך השנים כדי לבדוק כמה מנפגעי חוט שדרה עוסקים בפעילות מינית נמצאו אחוזים גבוהים.

ממחקר בנושא איכות החיים שנעשה בקרב מאות נפגעי חוט שדרה, נמצא שבדרוג 12 תחומי איכות חיים, תחום חיי המין דורג במקום החמישי בחשיבותו (לפני חיי חברה, מטלות יומיומיות, תעסוקה, תחבורה, דיור ועוד), אולם שביעות הרצון מחיי המין הייתה במקום האחרון בדרוג.

הנתונים מלמדים כי נושא המין חשוב מאד עבור נפגעי חוט שדרה. המסקנה מכך, היא כי יש מקום וצריך, בהתאם לנכות, להתערב ולנסות לשפר את המצב על ידי מתן טיפול מתאים.

הטיפול בשיקום מיני בקרב נכים, מתמקד בעבודת צוות רב-מקצועי תוך מתן התייחסות למרכיב פסיכו-סקסואלי ובמקביל טיפול בערוץ רפואי, כגון מתן מידע והכוונה, טיפול בסימפטום ועוד. במקרה של שיפור סימפטום של ירידה בזקפה אופציות טיפוליות קיימות כבר שנים: ואקום, הזרקות לאיבר המין, השתלות תותב, ניתוחים לשחזור כלי הדם ועוד, אולם צעד חשוב במימוש הזכות לחרות מינית נעשה עם הופעת הטיפול התרופתי בויאגרה, אשר ממש בימים אלו מלאו חמש שנים לכניסתה אל שוק התרופות. בשנים אלו נצבר ניסיון רב בשימוש בתרופה זו. למעלה מ- 15 מיליון גברים בעולם מקבלים טיפול בויאגרה. ויאגרה אושרה לשימוש ביותר מ- 90 מדינות.

ואילו אצל הנשואים...

מחקרים מראים כי בקרב זוגות נשואים נמצא שהזמן הממוצע מהמחשבה על קיום יחסי מין ועד עצם החדירה עצמה הוא כשעה - 32 דקות ממוצע עד ההחלטה, 14 דקות נוספות של הכנה, עד תחילת המשחק המוקדם, וממוצע של 14 דקות משחק מקדים. נכים צריכים לעשות הכנות לפני קיום יחסי מין, ולכן סביר להניח שתקופת ההכנה שלהם ארוכה יותר.

הטיפולים שהיו עד הופעת ויאגרה חייבו פעילות הכנה נוספת, שגרמה לרבים להימנע מקיום יחסי מין. לכן, אצל נפגעי חוט שדרה בעיקר, הופעת ויאגרה עשתה ממש מהפכה, בעיקר בתחום הספונטניות.

בשנתיים האחרונות נכנסו לשוק גם סיאליס ולויטרה, הפועלות במנגנון דומה. סיאליס נותנת "חלון פעולה" ממוצע של כ-36 שעות. לויטרה נספגת מהר מאוד ומתחילה להשפיע כבר לאחר 18 דקות למשך כ-12 שעות בממוצע, כלומר, לתרופה זו זמן פעולה מהיר ו"חלון" בעל טווח פעולה מספק.

כמובן, אין להסתפק בטיפול תרופתי. לפעמים מתן מידע נכון מוריד חששות ומביא לשיפור מצוין. מטרות השיקום המיני בנכים הן מתן מידע נכון להערכת הפוטנציאל המיני הקיים תוך הכוונה והדרכה, השגת מקסימום תפקוד נורמלי, שיפור באיכות החיים, הפחתת רמת החרדה של המטופל ובת/בן זוגו, מתן שליטה עצמית, ופריון. לכל אחד, יש יכולת כלשהי לפעילות מינית, ואותה יש לפתח.

לאתר של האגודה להפרעות בתפקוד המיני
לאתר של המרכז הרפואי רעות
לאתר של אגודת דלת פתוחה

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר