טיפים בעזרה ראשונה לטיפול בילדים

תאונות וחבלות הן סיבת המוות העיקרית בקרב ילדים ומתבגרים. כמיליון ילדים נפגעים מידי שנה בתאונות שונות. הדקות הראשונות הן הקובעות - הילד השתנק, נפל, נחבל, נכווה או טבע. הסכנות אורבות לילדינו בכל פינה וידע בסיסי בהגשת עזרה ראשונה יכול להציל חיים.
המידע המובא כאן אינו מחליף ידיים מקצועיות ולא יהפוך אתכם למומחים ברפואה דחופה, אך הימנעות מטעויות נפוצות ומתן מענה ראשוני לילד עד להגעת צוות מקצועי הם בנפשנו...ובנפשם...

כלל ראשון, והחשוב מכל - לפני כל פעולה אחרת הזעיקו עזרה - קראו לעזרה בבית, ברחוב, טלפן 101 ומסור פרטים מדויקים, הזעיקו אנשים נוספים. רק אחר כך התחילו במתן עזרה בעצמך. וכלל שני בסיסי, ולא פחות חשוב - אל תבצעו פעולות שאינכם/ן בקיאים בהן – הנזק עלול להיות רב מהתועלת...

החייאה

ילד, שאינו נושם ושרוי במצב של חוסר דופק, יסבול מנזק מוחי קשה ומוות אם לא יטופל מיידית. אופן הטיפול תלוי בגורם למצבו, לגילו ולנסיבות המקרה. לאחר הזעקת עזרה יש לשמור על מספר עקרונות בסיסיים:

אין לשפוך מים על ילד מחוסר הכרה. זו טעות שכיחה, המים עלולים להישאף לריאותיו של הילד.

אין להכניס אצבע לפיו. בחשד לשאיפת גוף זר הנטייה היא לעיתים להכניס אצבע ולהוציאו. פעולה זו מסוכנת והיא עלולה לדחוק את הגוף הזר לריאות ולגרום לחסימה. יש לבצע את פעולת היימליך, פעולה פשוטה, שניתן ללמוד בקלות.

כדאי להשכיב את הילד על הצד ולנסות לפנות הפרשות מפיו. כך יתמתן הסיכוי לשאיפת חומרים וגופים זרים.

ניתן לעבור קורסי החייאה לילדים בסניפי מד"א ברחבי הארץ וכן בחלק מבתי החולים. אי אפשר ללמוד החייאה מספרים או בהתכתבות - המאמץ כדאי.

חתכים

מטרת הטיפול בחתך היא הפסקת הדימום ומניעת זיהום והצטלקות. אם החתך שטחי, אינו מדמם ואינו מערב את הפנים ואין חשש לגוף זר באזור, אזי ניתן להמנע מתפירה. יש ללחוץ על החתך עם בד או תחבושת, לרחוץ היטב במים ובסבון, למרוח משחה אנטיספטית ולכסות באגד מדבק או פד גאזה. יש לבדוק תכופות את החתך ולחפש סימני זיהום: אודם, נפיחות או הפרשה.

יש לפנות מיידית לעזרה רפואית אם החתך גדול, עמוק, ממשיך לדמם אחרי הפעלת לחץ במשך 10 דקות, שוליו בלתי סדירים או הוא מערב את אזור הפנים. גם חתכים, שנגרמו מנשיכה או חפץ מזוהם, מצריכים פנייה לרופא. יש להתייעץ עם הרופא לגבי חיסון לטטנוס.

אין להוציא גוף זר מפצע. לעיתים הגוף הזר עצמו מונע דימום רב. יש לפנות לחדר המיון.

כוויות

כוויות מתחלקות לשלושה סוגים על פי חומרתן: בכוויות דרגה ראשונה יש אודם עורי ללא שלפוחיות. בדרגה השנייה יש אודם ושלפוחיות. כוויות מדרגה שלישית הן עמוקות ובדרך כלל דורשות טיפול רפואי מורכב וממושך.

שימו את אזור הכוויה מתחת למים קרים זורמים מהברז למספר דקות. פעולה זו מקטינה את עומק הכוויה ומקלה על הכאבים. כסו את איזור הכוויה בבד נקי, ולא בצמר גפן.

אל תנסו להוריד בגד באזור הכוויה יש לגשת מיד למיון.

כוויות קלות מדרגה ראשונה יש לרחוץ מידי יום במים ובסבון. ניתן לחבוש באמצעות גאזה ולקבל מהרופא משחה מתאימה.

יש להחיש את הילד לחדר המיון במקרים הבאים: בכוויה מדרגה שנייה ומעלה, בכוויה משתרעת על אזור נרחב, מערבת את הפנים, הגפיים או אברי המין ובכוויה שמקורה במכת חשמל.

התחשמלות

מגע עם זרם חשמלי עלול לגרום לכוויות, להלם ואף למוות. ראשית חכמה - יש לדאוג לכיסוי כל השקעים בבית וללמד את הילדים כי "לחשמל אין מתקרבים".

במקרה של התחשמלות יש לנתק מגע בין הילד למקור החשמל. אסור לעשות זאת בידיים חשופות כי אז נשקפת סכנת התחשמלות גם למגיש העזרה. ניתן להשתמש בחומר שאינו מוליך כמו עץ או פלסטיק, ובשום אופן לא ברגליים יחפות או רטובות.

אחרי התחשמלות, גם אם הילד נראה בריא, יש צורך לפנות לבדיקה בחדר המיון כי לעיתים מופיעות הפרעות קצב לבביות בשעות שאחרי האירוע.

לחלקו השני של המאמר לחצו כאן

לאתר המרכז הרפואי שניידר לחצו כאן

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר