הטיפולים בבעיית היצר הנשי

אז איך באמת לטפל בבעיות החשק המיני אצל נשים בגיל 50 פלוס שתוארו בחלקו הראשון של המאמר? אופציה טיפולית אחת הוא הטיפול ההורמונלי החליפי באסטרוגן על מנת להקל על תופעות גיל המעבר כגלי חום, הפרעות שינה, עצבנות, מצבי רוח, ויובש נרתיקי.

הטיפול האסטרוגני יכול להינתן בכדורים לבליעה או במדבקות על העור. במידה והאישה לא מעוניינת בטיפול אסטרוגני חליפי או שיש הוראת נגד למתן ההורמון ניתן לשקול טיפול אסטרוגני מקומי לנרתיק, אשר ניתן להחדרה במשחה או בנרות נרתיקיים.

טיפול בחומרים מסככים למיניהם שלא על בסיס הורמונלי אלו נרות, ג'ל או טבליות על בסיס מים, הניתנים להחדרה לתוך הנרתיק. הג'ל מושם בפתח הנרתיק לפני קיום יחסי המין ואילו הנרות או הטבליות הנרתיקיות מוחדרות לנרתיק על בסיס קבוע כל מספר ימים.

אם בבדיקה נמצא שיש רפיון של שרירי רצפת האגן, הרי שיש מקום להפנות את האישה לטיפול פיזיותרפי של שרירי רצפת האגן על מנת לחזק ולשפר את תפקוד השרירים הללו. ירידה בהתעוררות המינית עקב פגיעה בכלי הדם באברי המין יכולה להיות מטופלת במשחות שונות הגורמות להרחבת כלי דם.

לפני מספר שנים פותח בארה"ב מכשיר ואקום להלבשה על הדגדגן במטרה לשפר את זרימת הדם בדגדגן. במידה והאישה סובלת מתופעות כמו דיכאון או חרדה הרי שיש מקום לטיפול נפשי. מתחים ועייפות ניתנים לטיפול על ידי שיפור בתנאים הסביבתיים הגורמים לכך.

טיפול מיני מומלץ לאישה כטיפול פרטני או בטיפול לשני בני הזוג לשיפור התקשורת והפתיחות המינית, לשבירת השגרה והשחיקה ולהבנה וקבלה הדדית של רצון כל אחד מהצדדים. ומה לגבי "תרופת פלא"? במשך שלוש שנים בחנה חברת "פייזר" את השפעת מתן ה"ויאגרה" על אלפי נשים, אולם המחקר נכשל לאור חוסר תוצאות משמעותיות.

טסטוסטרון - כן או לא?

מכאן שנותרנו עם האפשרות הטיפולית, המבוססת על מתן טסטוסטרון - הורמון המין הגברי לנשים. הדעות בקרב החוקרים חלוקות. מחד גיסא, ברור שאת המורכבות הרגשית של הנשים תרופה בודדת לא בהכרח תפתור. לא לחינם מסתובבת לה בדיחה באינטרנט שבה מתואר המוח הנשי כמכונה המורכבת מאלפי כפתורים בגדלים שונים, להבדיל המוח הגברי שזו מכונה בעלת כפתור אחד בודד.

מאידך גיסא, קיימת מגמה שמובילים אותה רופאים בארה"ב להעניק טיפול בירידה בחשק מיני בקרב נשים ע"ב טסטוסטרון, אף על פי שטיפול זה אינו מאושר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) ואף לא ע"י משרד הבריאות הישראלי.

באירופה, מדווחים על שיפור בחשק המיני של נשים בעקבות מתן תרופה ממשפחת הטיבולון (או בשמה המסחרי "ליביאל") של כ-30 אחוזים מהנשים. תרופה זו איננה הורמונלית, אך היא מפעילה את הקולטנים להורמונים שונים כמו אסטרוגן, פרוגסטרון וטסטוסטרון.

המסקנות במחקרים האחרונים מגבילות את הטיפול בטסטוסטרון לירידה בחשק המיני של נשים רק במקרים שיש עדות לירידה בהורמוני המין הגבריים, כדוגמת: נשים שעברו כריתת שחלות, נשים שעברו דיכוי שחלתי עקב טיפולים שונים וכו'. עם זאת, חשוב לציין שכיום עדיין אין מספיק מידע לגבי ההשלכות הבריאותיות של טיפול זה לטווח הארוך.

במחקרים רבים מודגש, שמתן טסטוסטרון מיועד לנשים המתאימות לתסמונת של חסר באנדרוגנים (הורמוני המין הגבריים בכללותם). במקרים אלו, ההורמון ינתן בנוסף לטיפול מיני וזוגי.

הטיפול החשוב ביותר

אין ספק שטיפול הורמונלי תחליפי מתאים, עוזר לשיפור התפקוד המיני ובעקיפין גם על התשוקה, אך המרכיב החשוב ביותר הינו בן זוג תומך, מתחשב ומבין, המתאים את עצמו לשינויים שזוגתו עוברת.

קשר זוגי בונה ויצירתי יביא לאנרגיות חיוביות לקשר ולמיניות פתוחה ומספקת. בנוסף, שמירה על בריאות, פעילות גופנית, תזונה מאוזנת ופעילויות משותפות עם בן הזוג, יעוררו למיניות שיש בה חזרה לימי הנעורים, מיניות נטולת דאגות עם חוויות חושניות ומרגשות.

בשנה האחרונה יותר ויותר מאמרים מדווחים על הפריחה המינית של הנשים בגילאי ה-50 ומעלה. בימינו, הנשים הבוגרות יותר גם בשלות יותר, בטוחות יותר בעצמן, אינן מתביישות לשוחח בפתיחות על צרכיהן המיניים, על העדפותיהן המיניות ואף ליזום.

הן חושבות על מין, חלקן מוצאות לעצמן מאהבים, ואחרות מוצאות שהבית שהתרוקן מהילדים הופך להיות מקום לחיי מין פעילים בכל שעות היממה, וגם אם הגוף הוא לא מה שהיה פעם, ההתעוררות המינית איטית יותר, והאורגזמות לא תמיד מגיעות, הרי שהנשים נהנות מהמשחק המוקדם, החיזור והמגע, הליטופים, האינטימיות והקרבה והן לא מתביישות להביא חומר ארוטי הביתה, אביזרי מין שונים, וליהנות מכל רגע במיטה.

אז מי אמר שהסקס נגמר בגיל 50? למעשה גיל 50 הוא רק תחילת הדרך!

לחלקו הראשון של המאמר
לאתר של המרכז הרפואי תל אביב

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר