רוזציאה נוירוגנית – מדוע הפנים שלנו בוערות?

רוזציאה היא אחת ממחלות העור הדלקתיות הכרוניות הנפוצות ביותר, ולמרות שמדובר במחלה שכיחה ביותר, הגורמים המדויקים להופעתה עדיין אינם מובנים במלואם.
מדובר למעשה במחלה מורכבת, המתאפיינת בפסיפס של תסמינים הכוללים אדמומית בפנים (לעיתים צורבת וכואבת) וטלנגיאקטזיות או נימי דם, פפולות ופוסטולות ופצעונים דמוי אקנה, המופיעים בדרך כלל לראשונה במרכז הפנים סביב האף, הלחיים, המצח, והסנטר.
רוזציאה תסווג בדרך כלל תחת ארבעה תתי-סיווגים קליניים ברורים: אריתמטו טלנגיאקטטית (הדגמה של הסמקות, אדמומיות ונימי דם), רוזציאה פפולוריפוסטולרית (הדגמה של אדמומיות, פצעונים דמויי אקנה, ולעתים גם בצקת), רוזציאה פימטית (הדגמה של התעבות רקמת האף) ורוזציאה עינית (הדגמה של עיניים אדומות, מגורות, מגרדות, ועפעפיים נפוחים).
גורמים שונים יכולים לעורר ולהחמיר במהירות תסמינים של רוזציאה, ביניהם מזונות חריפים, שתיית אלכוהול ובמיוחד יין אדום, פעילות גופנית, מתח נפשי וסטרס, מריחה של תכשירים קוסמטיים, חשיפה לקרני השמש ושהייה במקומות סגורים או שינויי טמפרטורה קיצוניים כגון מעבר מהיר מחום לקור כמו שקורה בעונת החורף בהם מפעילים חימום בחדרים וברכבים. גורמים אלו מהווים טריגר להופעת תסמינים ולתרום להתפתחות של אודם מפושט בפנים ולהסמקה, אך יש אלו הסובלים גם מאדמומית המלווה בתחושה של צריבה ובעירה או חום פנימי עד כדי כאב אקוטי בעור, ובמצבים מסוימים, אף יופיעו כאבי ראש. סימפטומים אלו עלולים להוביל לפגיעה משמעותית באיכות החיים ולהצביע על תת סיווג נוסף של רוזציאה הקרוי ״רוזציאה נוירוגנית״, הווה אומר, רוזציאה עצבית.

הכל מתחיל בצ'ילי ובפלפל חריף

האם תהיתם מדוע אכילה של פלפל חריף או מגע בו יגרום לתחושה של חום, צריבה או כאב בפנים, בדומה לתסמינים שהסובלים מרוזציאה חשים? למרות שהפלפלים עצמם יהיו קרים, התחושה בעור תהיה של חום. ומנגד, אם נמרח מנטול, נחוש בעור קור? הרי שני החומרים הללו הם בטמפרטורת החדר, ובכל זאת העור שלנו משדר למוח חום או קור בהתאמה.

תעלומה זו העסיקה חוקרים שחיפשו את הקולטן לחומר הפעיל שבפלפל החריף, הוא הקפסאיצין. המחקר הוביל למציאת קולטן TRPV1, המופעל בנוכחות הקפסאיצין. אך הם גילו שקולטן זה, מופעל גם כשאין נוכחות של קפסאיצין, ומה שמפעיל את הקולטן, הוא חשיפה לטמפרטורה גבוהה. כלומר הקולטן שרגיש לקפסאיצין מפעיל את אותם מסלולי העצב שמופעלים בעת חשיפה לטמפרטורה גבוהה. ולכן, מוחנו מתרגם אותות אלו לתחושת חום המתפשטת בעור בתגובה לפלפל חריף, בדיוק כמו בתגובה לחום.

ומה ביחס לתחושת הקור? אותה תחושה קרירה ורעננה שחשים במריחה של מנטול על העור? מחקרים הובילו גם כאן לתגלית דומה. נמצא קולטן בשם TRPM8 שרגיש למנטול, אך מדגים עלייה ברמת הפעילות גם בחשיפה לטמפרטורות קרות, גם כשאין מנטול. כלומר, המנטול מפעיל רצפטור עצבי בעור שמפעיל את אותם מסלולים בתגובה לקור. מכאן שמריחה של מנטול, מתורגמת במוחנו כתחושת קרירות בעור.
במהלך השנים נתגלו קולטנים נוספים שרגישים לחום ולקור אך לא רק. זוהו בעור גם קולטנים שרגישים למגע, ללחץ מכני ולתחושת כאב. כל אחד מהקולטנים האלו מפעילים את תאי העצב שתחת לעור, ואלו שולחים אותות למוח.
קולטנים חכמים אלו יודעים לתת מענה לטווח מלא של תנאי סביבה. כל קולטן יהיה פעיל בטווח טמפרטורות שונה. חלקם רגישים לטווחים החמים יותר, חלקם בטווחים הפושרים וחלקם רגישים לטווחים הקרים. כל טמפרטורה שהיא תוביל להפעלת רצף קולטנים שונה, ואלו בתורם יפעילו את תאי העצב שעליהם הם יושבים.

איך כל זה קשור לרוזציאה?

מערכת העצבים שלנו קשורה קשר הדוק עם מערכת כלי הדם בייצור הסימנים והתסמינים שאופייניים לרוזציאה. טריגרים נפוצים של רוזציאה, כדוגמת חשיפה לקרינה אולטרה סגולה, שינויי טמפרטורה, חשיפה לגורמים מגרים בעור, מתח נפשי ומצבי עקה, צריכת משקאות אלכוהוליים ואכילת מאכלים חריפים, מעידים על מעורבות של מערכת העצבים החישתית והחושית.
במחקרים שבוצעו על המערכת הנוירו-וסקולרית ברוזציאה, נמצא שעצבים תחושתיים מסוימים בסביבת כלי דם, העלולים להיות קשורים לתחושת עקצוץ, מגבירים את פעילותם במהלך התפתחות הרוזציאה. כמו כן, נתגלה כי האיזון בין מספר הנוירופפטידים - אלו מולקולות קטנות דמויות חלבון שמשמשות את תאי העצב על מנת לתקשר זה עם זה - לבין הקולטנים שלהם ושל חומרים קשורים נוספים, מופרע בעור הסובל מרוזציאה.

עור הפנים הוא אחד המקומות היחידים בגוף שבהם מערכות העצבים הסימפתטיות, הפאראסימפתטיות והחושיות ממלאות כולן תפקיד בו זמנית, ועל כן, עלולות להשפיע ולהעצים הדדית את תגובת כל מערכת ומערכת. מצב זה עלול להוביל למחזור מורכב של דלקות באמצעות הפעלת ריבוי מנגנונים, מה שיכול להסביר מדוע מקרים מסוימים של רוזציאה הם כה עמידים לטיפול.
ההערכה היא שלאנשים הסובלים מרוזציאה יש סף חום/כאב נמוך יותר מעור 'רגיל' ולכן יש סיכוי גבוה יותר כי יגיבו ביתר שאת לטריגרים חיצונים ופנימיים כדוגמת קור, חום ועוד. במחקרים שבוצעו נמצא שבקרב חולים אלו קיימים מספר רב יותר של רצפטורים מקבוצת קולטני ה-TRP בעורם. ממצא זה עשוי להסביר את תגובתיות היתר בעור ואת רגישות היתר לשינויי טמפרטורה שמובילים לתסמיני הרוזציאה, ועלולים להוביל לסבירות מוגברת לתחושות כאב, גרד, בעירה וצריבה, המאפיינת את תלונות הסובלים מרוזציאה נוירוגנית.
המושג נוירוביולוגיה עורית מקיף רשת מורכבת של מסלולי עצב חד-כיווניים ו/או דו-כיווניים, השזורים זה בזה ומקשרים בין העור לבין מערכת העצבים, מערכת החיסון והמערכת האנדוקרינית (הורמונלית).
עיקרון זה מוסבר על ידי הפעלה של עצבים חישתיים המופעלים גם בתגובה לנוכחות של מרכיבים כימיים בסביבתם, שבתורם מפעילים גם את מערכת כלי הדם ותאי החיסון, שבתורם מובילים להפעלת תהליך דלקתי בעור, וזהו מקור ההגדרה של הרוזציאה הנוירוגנית.

קולטנים אלו הממוקמים בקצות העצבים החופשיים המפוזרים בעור ובעילית העור והמושפעים מטריגרים חיצוניים ופנימיים יגרמו לקצות העצבים לשחרר חומרים כימיים התורמים להתרחבות כלי הדם בעור ולהחמרת הדלקת. תהליך זה הוא המוביל לביטוי האדמומיות, הנפיחות וההסמקה שמודגמות ברוזציאה, עד כדי רגישות יתר של העור, תחושת עקצוצים ואף תחושת בעירה, שיפעילו בתורם עוד תאי עצב שישחררו עוד חומרים שיפעילו עוד תהליכים דלקתיים, וכך עלול להיווצר מעגל של קסמים הגורם לתסמינים מתמשכים.
ולסיום, מחקרים מעידים שבקרב הסובלים מרוזציאה, מערכת החיסון בהחלט עשויה לשחק תפקיד מפתח בהופעת התסמינים. ההערכה היא שמערכת החיסון של חולים אלו מדגימה תגובת יתר לגירויים, בהשוואה למערכת החיסון של מי שאינם סובלים כלל מהתסמונת. למשל, נמצאה רגישות מוגברת לדמודקס (קרדית מיקרוסקופית המקננת בזקיקי שער הפנים ושקיימת אצל כולם כחלק מהמקרוביוטיקה של העור), ואכן במצבים רבים של רוזציאה – מאבחנים גם דמודסידוזיס.
מראה עור הפנים שלנו קשור בעבותות עבות לכל מה שמתחולל בתוך גופנו – מה שאנו אוכלים, מה שאנו רגישים אליו, והתחושה הנפשית שלנו. לא סתם נטבעו מטבעות לשון כגון "אדום כמו עגבניה" וממרות אחרות שמבליטים את הקשר בין מצבי דחק ומצבים נפשיים, לבין עורנו. מחקרים רבים גם מצביעים על מתח וסטרס כמי שנוטלים תפקיד בגרימה או בהחמרה של הסמקה בפנים עד כדי תחושת בעירה, בשל תגובת מערכת העצבים הסימפתטית (כלומר תגובת הגוף של "הילחם או ברח").

נראה לי שיש לי רוזציאה נוירוגנית, מה עלי לעשות?

אם אתם חווים תסמינים של אודם, תחושת בעירה או צריבה בעור הפנים, גשו לאנשי מקצוע וספרו על הסימפטומים אותם אתם חווים. תת-הסוג הנוירוגני מדגים עמידות רבה לטיפול הסטנדרטי ברוזציאה, ולכן חולים עם תסמינים נוירולוגיים בולטים שסובלים מרוזציאה נדרשים לגישה טיפולית שונה ואינדיבידואלית מאוד, היות ומדובר בתת סוג של מחלה שהוא מאתגר ביותר לטיפול. למשל, קירור העור באמצעות מניפות, קומפרסים קרים או קרח, יכול להועיל בשליטה על הסימפטומים, אך לא לאורך זמן. במצבים אקוטיים, כאשר חוסר ויסות נוירוגני מודגם כתורם להתפתחות המחלה, מוצעות לעיתים תרופות נוירופטיות כנגד כאב ממקור עצבי או תרופות לכלי דם המכונות גם תרופות "חוסמי בטא". בנוסף, כיום קיימים טיפולים באמצעות לייזר וטכנולוגיות IPL ואפילו הזרקות בוטוקס שיכולות לסייע במידת מה בטיפול בבעיה.



יפית כהן מנהלת פורום אקנה - רוזציאה באתר BEOK, מרצה תדיר בכנסים מובילים בתחום האסתטיקה, מומחית לטיפול ברוזציאה ואבחון קליני של העור. בעלים של "המרכז לטיפול ברוזציאה"- קליניקה המתמחה בטיפול ברוזציאה ושגשוג טפיל הדמודקס. מנהלת את קבוצת התמיכה הגדולה בישראל בפייסבוק בנושא "רוזציאה, טפיל הדמודקס, ואדמומיות בפנים- Rosacea Israel".



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר