fUS: טיפול חדשני לרעד

פיתוח ישראלי הוביל ליצירת טיפול חדשני המפחית משמעותית הופעת רעד בקרב חולי פרקינסון ומחלת הרעד הראשוני. כיצד מתבצע הטיפול? האם קיים צורך בתפרים? ומה הם אחוזי ההצלחה?
ד``ר סיימון ישראלי-קורן
| 053-6834263 | 06/06/2019 |
צפיות: 1,890
דירוג: 4.4 מתוך 7 הצבעות
התקבלו 7 דירוגים בציון ממוצע 4.4 מתוך 5
הטיפול החדשני תלמוטומיה, הנעשה באמצעות אולטרה סאונד ממוקד (fUS), נחשב לפריצת דרך בטיפול במחלת פרקינסון וברעד הראשוני.

מדובר בטכנולוגיה פולשנית מזערית, המפחיתה משמעותית את הופעת הרעד בקרב החולים.

מהו רעד ראשוני?

רעד ראשוני (אסנשל טרמור – Essential Tremor – ET) הוא תסמונת נוירולוגית הגורמת לתנועות רועדות באיברים שונים בגוף. ברוב המקרים, הוא מתחיל בידיים (בדרך כלל ביד אחת הרעד יורגש יותר), ועם התקדמות המחלה, מתווספים אזורים נוספים החווים רעד – הראש, הפנים ובמיוחד הקול. המחלה עצמה אינה מהווה סכנה לתוחלת חיים, ואינה נחשבת לניוונית. ולכן, מחלה זו ידועה גם כרעד ראשוני שפיר (benign essential tremor). יחד עם זאת, המחלה מפחיתה את איכות החיים של הלוקים בה, ואף עלולה לגרום לנכות משמעותית בתפקודי היום- יום.

איך יודעים האם זה רעד ראשוני או מחלת פרקינסון?

בניגוד למחלת פרקינסון, עוצמת הרעד ב- ET גוברת בעת ביצוע פעולות פשוטות, כמו: כתיבה, אחיזת כוס ושתיית מרק עם כף.

יש לכם שאלות נוספות? היכנסו עכשיו לפורום:
פורום פרקינסון, הפרעות תנועה

קיימים מאפיינים רבים נוספים היכולים להבדיל בין שתי המחלות. ולמרות השוני, לעיתים, גם לאחר בדיקת נוירולוג המתמחה בהפרעות תנועה, קיימת התלבטות מסוימת לגבי האבחנה. במקרים אלו, בדיקת סריקה מוחית מסוג F-DOPA-PET או DAT יכולה להבדיל בין שתי המחלות.

האם מדובר במחלה נדירה או נפוצה?

מחלת הרעד הראשוני היא השכיחה ביותר בקרב מבוגרים. לצורך ההשוואה, מחלה זו נפוצה פי 5 ממחלת הפרקינסון (5% לעומת 1% בקרב אנשים מעל גיל 65 שנים).

המחלה שייכת לקבוצת מחלות המשתייכות לתת תחום בנוירולוגיה שנקרא הפרעות תנועה (movement disorders), ונחשבת למחלה נפוצה ביותר בתחום הזה.

מה הסימפטומים של רעד ראשוני?

בתחילת המחלה, הסימפטומים קלים ובקושי נראים לעין. עוצמת הרעד גוברת עם השנים או במצבים מסוימים (בסביבת אנשים לא מוכרים או במצבים מלחיצים המעלים את רמת הסטרס בגוף החולה).

אולי יעניין אתכם גם:
ריקוד מסייע להפחתת תסמיני מחלת הפרקינסון

במצבים אלו, הלוקים במחלה נאלצים לפתח שיטות ואסטרטגיות על מנת להסתיר את הרעד ולתפקד בצורה נורמטיבית – למלא את הכוס חלקית, להיעזר ביד השנייה, לקרב את הראש ליד בזמן שתייה או אכילה, להחזיק בחפצים קרוב לגוף, לכתוב בצורה אחרת ועוד.

לפעולת ההסתרה קיים היבט פסיכולוגי וחברתי, כשהלוקה במחלה נתקל בסטיגמות ומתמלא בבושה במצבו. עם הזמן, החולים מתחילים להתחמק ולהיעדר מאירועים חברתיים. דבר זה גורם לבדידות חברתית, ירידה בערך העצמי, חרדות וירידה במצב הרוח.

דרכי הטיפול

נכון להיום, רעד ראשוני לא ניתן לריפוי. מטרת הטיפולים השונים היא להפחית משמעותית את חומרת ההפרעה התפקודית:

1) טיפול תרופתי-

חוסמי בטא: אלו תרופות המיועדות לטיפול ביתר לחץ דם, והן יכולות להפחית את הרעד.
התרופה היעילה ביותר בקבוצה זו היא פרופרנולול/דרלין/פרולול
(propranolol/deralin/prolol).

תרופות אנטי אפילפטיות: קבוצת תרופות נוגדות פרכוסים המיועדות לטיפול בהתקפי
אפילפסיה, ומסייעות בהפחתת הרעד. התרופה היעילה ביותר בקבוצה זו היא פרימידון/פירזולין
(primidone /prysoline).

תרופות הרגעה: תרופות אלו יכולות לסייע במצב בו הרעד מחמיר כתוצאה מחרדה, עומס
או לחץ. התרופה היעילה ביותר בקבוצה זו היא קלונאזפאם/ קלונקס (clonazepam/
clonex).

2) גירוי מוחי עמוק (Deep Brain Stimulation – DBS)-

• הליך כירורגי בו הרופא המומחה מחדיר אלקטרודה דקה מאוד לתוך גרעין התלמוס, אותו אזור בו
עובר הרעד. המטופל, בשלב זה, ער לחלוטין. בשלב השני, משתיל הכירורג קוצב תת עורי באזור
בית החזה. בשלב זה המטופל נמצא תחת הרדמה מלאה. הקוצב, בעזרת האלקטרודות המושתלות,
מעביר פולסים חשמליים למוח ויוצר גירוי אשר מפריע לפעילות המוחית הלא תקינה, זו שאחראית
לרעד.

לאחר הליך זה, עלולות להופיע תופעות לוואי, כגון: דיבור לא ברור, כאבי ראש, ירידה
בקואורדינציה וחוסר יציבות. ברוב המקרים, תופעות אלו נעלמות בחלוף הזמן.

3) טיפול שיקומי/ פרא רפואי-

• טיפולים שיקומיים שונים יכולים לסייע רבות בשיפור מצב החולה. ריפוי בעיסוק מעניק לחולה כלים
ואסטרטגיות להתמודדות נכונה עם הרעד, ופיזיותרפיה משפרת את הדיוק בתנועה, הקואורדינציה וחוזק
השרירים באמצעות תרגילים.

4) שינוי בהרגלי החיים-

• לחולים במחלת הרעד הראשוני צריכים לבצע 3 שינויים מאוד מהותיים בהרגלים שלהם:

א) הפסקה או הפחתה משמעותית בצריכת קפאין יכולה להקל על הרעד. קפאין נמצא, בעיקר, בקולה,
קפה, שוקולד ותה.

ב) ביצוע תרגילי מדיטציה, קבלת עיסוי שבועי והליכה לפי כללי מיינדפלונס הכרחיים להפחתת הלחץ
בחיי החולה. הירגעות תביא להפחתה משמעותית ברעד.

ג) בעת צריכת אלכוהול, הרעד משתפר, ולכן רבים מהחולים מגבירים את קצב צריכת האלכוהול, ולא
מדובר בפתרון טוב. ברגע שההשפעה יורדת, הרעד מחמיר. בנוסף, צריכת אלכוהול מוגברת גורמת
לריבוי בעיות בריאותיות וחברתיות. יחד עם זאת, כוסית אחת לפני הארוחה בזמן אירוע חברתי
יכולה לשמש פתרון סביר לרעד.

כיצד עובד טיפול התלמוטומיה?

טיפול התלמוטומיה פועל באמצעות חימום ממוקד של הרקמה האחראית על הרעד הנמצאת באזור המוטורי של גרעין התלמוס. התלמוס נמצא במוח התת קורטיקלי ונחשב לאחד מגרעיני הבסיס, והוא מהווה חלק חשוב במערכת העצבים המרכזית.

החלק המוטורי של התלמוס מחובר בקליפת המוח המוטורי, המוחון (צרבלום) ושאר גרעיני הבסיס.

החימום מתבצע באמצעות שידור אנרגיה אקוסטית (על- קול) בעוצמה ותדר גבוהים, ודרך מעל 1000 מתמרים שנמצאים סביב הראש בקסדה מיוחדת. אנרגיה זו חודרת את הגולגולת ומגיעה ליעד ברזולוציה מדויקת של כמילימטר אחד, ובלי פגיעה ברקמה הבריאה הנמצאת מסביב ולאורך מסלולי העל- קול.

הטיפול נעשה ללא קרינה אלקטרומגנטית או רדיואקטיבית, ללא השתלת קוצבים, ללא חתכים וללא השתלת אלקטרודות.

אחוזי ההצלחה של הטיפול

באוניברסיטת וירג'יניה בארצות הברית בוצע ניסוי קליני שהניב תוצאות מרשימות. חולים שבעבר התקשו לאחוז בעיפרון ולהצמידו לנייר, הצליחו לכתוב בבירור לאחר הטיפול. ממחקר זה עלה כי תפקודם של המטופלים שעברו את הטיפול עלה ב-92%.

למי מיועד הטיפול?

טיפול זה מיועד ללוקים במחלת הפרקינסון ולחולים במחלת הרעד הראשוני.
טכנולוגיה זו אינה מתאימה לכל אדם: חולה שאינו מסוגל לעבור בדיקת MRI בגלל היותו קלסטרופובי, מטופל לאחר אירוע מוחי שארע לאחרונה, בעל גידולים במוח או בעל הפרעה המטולוגית הגורמת לנטייה לדימום לא יוכל לקחת חלק בטיפול זה.

שלבי הטיפול:


לפני הטיפול- בשלב הראשון, יש לעבור הערכה רב מקצועית במכון להפרעת תנועה.
ההערכה תתבצע במסגרת אשפוז יום. במהלך יום זה, יבדקו את כשירותכם לטיפול סוללה של
רופאים ומומחים – נוירוכירורג, פסיכולוגית, נוירולוג, אחות ופסיכיאטר.

במהלך הטיפול- החולה יתאשפז בבית החולים ביום שלפני הניתוח. גילוח הראש יבוצע
ביום הניתוח עצמו על ידי הכירורג. הטיפול עצמו נעשה בצד אחד של המוח בלבד. לאורך
הבדיקה, ישהה המטופל במכשיר ה- MRI. לראשו של המטופל תוצמד מערכת הדומה לקסדה.
במשך כל הטיפול, המטופל ער ואם יש צורך בכך, יהיה תחת תרופות הרגעה ותרופות נגד
בחילות או כאבים. התקשורת מול הצוות הרפואי והבדיקות החוזרות ונשנות מעניקות הערכה על
אפקטיביות הטיפול בזמן אמת.

הטיפול מתבצע מחדר הבקרה של בדיקת ה- MRI. חדר זה מסייע בקביעת אזור היעד המצריך
טיפול. בבדיקה עצמה מתקבלות תמונות באופן רציף כדי לבחון את כיוון הטמפרטורה ולהגיע
לדיוק של פחות ממעלה אחת. ניתן להעריך את ההשפעה הקלינית לאחר כל חימום קטן
(סוניקציה).

לאחר הטיפול- הניתוח נעשה על צד אחד של המוח, ומטפל ברעד הנמצא בצידו השני של
הגוף. כבר במהלך הפרוצדורה, תורגש הקלה במצב ושיפור דרסטי במצב הרעד. במקרים
מסוימים, הניתוח יגרום להיעלמותו המוחלטת של הרעד.
קיים מחקר רצנטי, אשר נמשך 4 שנים. אנחנו מחכים לראות עוד תוצאות על מעקב למשך
יותר זמן ואנו בתקווה שגם לאחר 4 שנים השפעת הפרוצדורה עדיין תורגש.

ד"ר סיימון ישראלי- קורן: רופא נוירולוג מומחה, PhD


דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

לקביעת תור עם ד"ר סיימון ישראלי קורן
נוירולוג מומחה
רופא נויורולוג מומחה מומחה בנוירולוגיה, בוגר אוניברסיטת קיימברידג' באנגליה וסיים התמחות בנוירולוגיה במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר. עובד במרפאת פרקינסון והפרעות תנועה וחוקר במחלקת מתמטיקה, במכון ויצמן למדע, רחובות בתחום בקרת תנועה. נסיון ברפואה פנימית, חבר ב- Royal College of Physicians ומתנדב במרפאת פליטים בת"א.

יועצים בתחום

  • ד"ר סיימון ישראלי קורן
    ד"ר סיימון ישראלי קורן
    רופא נויורולוג מומחה מומחה בנוירולוגיה, בוגר אוניברסיטת קיימברידג` באנגליה וסיים התמחות בנוירולוגיה במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר. עובד במרפאת פרקינסון והפרעות תנועה וחוקר במחלקת מתמטיקה, במכון ... קרא עוד