ריקוד מסייע להפחתת תסמיני מחלת הפרקינסון

מחלת הפרקינסון היא מחלה נוירולוגית ניוונית שכיחה בעולם אחרי דמנציה מסוג אלצהיימר. למחלה קיים טיפול תרופתי יעיל מאוד בכל הקשור להקלה על הסימפטומים, אך טרם נמצא טיפול אשר יכול להאט את התקדמות המחלה. בשנת 1980, אמר המייסד של המכון הלאומי להזדקנות בארצות הברית: "אם אימון גופני יכול להיות ארוז בתוך גלולה, זה יהיה התרופה הרשומה והיעילה ביותר במדינה". כיצד פעילות גופנית מסייעת להתמודדות עם פרקינסון? מדוע תחום המחול נחשב לכלי אפקטיבי לסיוע בהתמודדות עם תופעות המחלה? מהו סוג הריקוד המומלץ ביותר? ומהו הקשר בין תנועה לשמיעה?
ד``ר סיימון ישראלי-קורן
| 14/05/2019 |
צפיות: 1,639
דירוג: 4.5 מתוך 7 הצבעות
התקבלו 7 דירוגים בציון ממוצע 4.5 מתוך 5
מחלת הפרקינסון היא מחלה נוירולוגית דגנרטיבית (ניוונית) שפוגעת בתאי העצב המייצרים דופמין באזור המוח שנקרא החומר השחור. רוב הסימפטומים קשורים לתנועה (איטיות, רעד, נוקשות שרירים ואי יציבות), אך קיימים גם סימפטומים הקשורים למצב רוח וליכולות קוגניטיביות שמהווים חלק חשוב ובלתי נפרד במחלה זו.

מהו הקשר בין פעילות גופנית, המוח הגמיש ומחלת פרקינסון?

פעילות גופנית יכולה לשפר את הקישוריות בין נוירונים במוח (synaptic plasticity), את זרימת הדם (cerebrovascular plasticity), לגרום לשיפור משמעותי בסימנים מוקדמים של מחלות מוחיות (Alzheimer disease biomarkers) והפחתת דלקת במוח (neuroinflammation).

חולדות, בעלות מודל של מחלת פרקינסון, התאמנו בהליכון והדגימו שיפור בשחרור דופמין, קצב הניוון הנוירונים הדופמינרגיים הפך איטי יותר עם קישויות סינפטית טובה יותר (גמישות מוחית) ושיפור בהפרעות המורופולוגיות של נוירונים דופמינרגיים.

כיצד מסייע תחום המחול בהתמודדות עם מחלת הפרקינסון?


מחקרים אקדמיים רבים מצביעים על מחול ככלי אפקטיבי מוכח לסיוע עם המחלה.

חולי פרקינסון רבים סובלים מהפרעה חמורה ביצירת תנועה קצבית. בשלב הראשוני, הצעדים אינם אחידים או מסודרים, ובשלבים מתקדמים יותר של המחלה, מתקיימים מצבים של קפאון וחוסר יכולת לנוע.

סובלים מהפרעות תנועה? היכנסו עכשיו לפורום:
פורום פרקינסון, הפרעות תנועה

במוח האדם קיימים מסלולים עצביים האחראים על יצירת קשר ישיר בין תנועה לשמיעה. קצב המוזיקה גורם למוח לעקוף את הנתיב הפגוע וליזום, באופן מודע, תנועה התואמת לקצב. ככל שמתרגלים זאת יותר, המוח שומר על אותן יכולות תנועתיות. ללא תרגול והפעלה, יכולות אלו יתנוונו.

בארצות הברית, נעשו מחקרים רבים בתחום הריקוד החופשי ובתחום הטנגו הארגנטינאי. מחקרים אלו הראו כי תחומי הריקוד השונים מסייעים לחולי הפרקינסון ומשפרים את מצבם באופן משמעותי. בישראל, גובשה תכנית המראה כי תחום הריקוד הסלוני גורם לשימור תנועתי משמעותי בקרב הסובלים מהמחלה, בגלל היותו מורכב ממגוון רחב של סגנונות תנועה, טכניקות ריקוד ומקצבים.

הריקוד הסלוני מסוגל להאט משמעותית את הקושי התנועתי ולבנות דפוסי תנועה חדשים. גם סוגי ריקוד אחרים מועילים בהתמודדות עם המחלה, אולם לריקוד הסלוני קיימים יתרונות נוספים, בשל היותו ריקוד זוגות: עבודה על תקשורת בינאישית, מגע, סיוע מצד הפרטנר הבריא, מגע, אימון יעיל ומוזיקה נפלאה.

לרקוד עם פרקינסון

פרופסור רפי אלדור הוא מרצה בתחום מנהל עסקים במרכז הבינתחומי. בגיל 50 שם לב כי בזמן הליכה גופו נוטה באופן א- סימטרי לצד אחד. כמו כן, קצב ההליכה שלו הפך לאיטי. בעקבות ממצאים אלו דאגה החלה לחלחל ללבו. הוא פנה למספר רב של רופאים מומחים, ועבר סדרת בדיקות מקיפה.

לאחר מספר שנים, בישר לו הנוירולוג כי הוא חולה במחלת הפרקינסון. הפרוגנוזה הייתה קשה. הנוירולוג חזה כי מצבו ידרדר במהירות וכי יהפוך לחולה סיעודי תוך שנים ספורות.

פרופסור אלדור לא וויתר, והתייעץ עם הרופא לגבי הליכים העשויים להאט ואף לעצור את ההידרדרות. הנוירולוג, בתגובה, הציע לו לעסוק בפעילות ספורטיבית שתסייע לו בהתמודדות עם הפרעות התנועה. טאי צ'י, יוגה וריקוד היו חלק מהפעילויות שנזרקו באוויר. בסופו של דבר, נבחר המחול.

ההתחלה הייתה קשה. הריקוד, עבור פרופסור אלדור, לא היה דבר טבעי, ולכן דרש נחישות רבה והתמדה. פעם בשבוע הגיע לשיעורי הריקוד שלו, וככל שהזמן חלף התאהב בקסם המחול. נכון להיום, לוח הזמנים שלו כולל שיעור פרטי בריקוד בכל יום בשבוע. לעיתים הוא גם מופיע.

השאלה הראשונה שנשאל הפרופסור בהגיעו לבית החולים, לצורך ביצוע בדיקות מעקב תקופתיות, הייתה: "האם כבר נפלת?". שאלה זו הגיונית בהחלט, בהתחשב בשלב המחלה שבו נמצא פרופסור אלדור. תשובתו הייתה שלילית. הוא סיפר בגאווה לרופאיו על תפקיד הריקוד בחייו. המחול שמר על האיזון והיציבות שלו.

בהגיע תוצאות הבדיקות, הופתעו הרופאים לגלות כי מדדי הפעילות הפיזיקלית- מוטורית לא הדרדרו כלל, ואף השתפרו פלאים.

לא מדובר בקסם. גם לא בנס. מדובר בעבודה יום- יומית קשה אך מתגמלת. פרופסור אלדור נוטל תרופות לאיזון המחלה, ובד בבד עוסק בפעילויות ספורטיביות נוספות, מלבד הריקוד. השילוב בין הפעילות הספורטיבית האינטנסיבית לבין הטיפול התרופתי הוא זה היוצר את השינוי, משפר את המצב ומונע את המשך ההידרדרות במדרון התלול של מחלת הפרקינסון.

ד"ר סיימון ישראלי- קורן: רופא נוירולוג מומחה, PhD

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר סיימון ישראלי קורן
    ד"ר סיימון ישראלי קורן
    רופא נויורולוג מומחה מומחה בנוירולוגיה, בוגר אוניברסיטת קיימברידג` באנגליה וסיים התמחות בנוירולוגיה במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר. עובד במרפאת פרקינסון והפרעות תנועה וחוקר במחלקת מתמטיקה, במכון ... קרא עוד
  • ד"ר רוברטו שפיגלמן
    ד"ר רוברטו שפיגלמן
    נוירוכירורג מומחה בכיר תחומי טיפול: גידולים מורכבים, גרורות באזורים רגישים, מנינגיומות, נוירומות אקוסטיות ועוד... קרא עוד