כיצד לסייע לאדם עם דמנציה?

ההנחה הרווחת בציבור הרחב טוענת שהמוח שלנו הוא כמו שריר, ולכן, ישנה חשיבות רבה לקיום אימונים לחידוד המוח ושיפור כושרו. או, בשפת הציבור – Use it or lose it. האומנם? ד"ר דנה פאר מתייחסת למה באמת חשוב להעניק לאדם החולה בדמנציה. לגזור, לשמור ולזכור
ד``ר דנה פאר
| 24/04/2019 |
צפיות: 3,517
דירוג: 4.0 מתוך 21 הצבעות
התקבלו 21 דירוגים בציון ממוצע 4.0 מתוך 5
לעתים קרובות, אנשים מחפשים מה ניתן להציע לאדם עם דמנציה, במטרה להאט את הידרדרותו הקוגניטיבית. לרוב, מחפשים משהו שיאתגר את החולה בדמנציה, בהתבסס על ההנחה השכיחה האומרת שאם נדרוש ממנו לבצע אתגרים הדורשים מאמץ מחשבתי, הדבר ישמור על פעילות התאים במוח.

שימור המצב הקיים

אבחון דמנציה מראה כי כבר קיימת ירידה משמעותית ביכולת הקוגניטיבית של החולה. ירידה הגורמת להפרעה בתפקוד.

בדמנציה, כל פעולה קוגניטיבית כבר מהווה אתגר כשלעצמה. אין צורך להוסיף ולהקשות.

רוצים לדעת עוד? היכנסו עכשיו לפורומים:
פורום הפרעות זיכרון, אלצהיימר ודמנציה
פורום גריאטריה

הנטייה להפנות לאדם עם דמנציה שאלות כגון: "מי זה, מה זה, אתה לא זוכר איפה היינו ומה עשינו", לא באמת משיגה תוצאה של שימור היכולת הקוגניטיבית שלו.

בהרבה מקרים, שאלות אלו אף גורמות לתוצאה הפוכה ולאנטגוניזם מצד החולה. אף אחד מאיתנו לא אוהב להרגיש שמעמידים אותו במבחן. לא כל שכן, אדם עם דמנציה שיודע שמשהו אינו כשורה. לכן, הצבת שאלות, בדיקות ומבחנים רק מעוררת התנגדות ועצבנות.

המוח אינו משתנה באופן אחיד במהלך מחלת הדמנציה. יש יכולות שנעלמות בשלב מוקדם של המחלה, ואחרות שנעלמות בשלב מאוחר יותר.

המטרה המרכזית היא לדעת לשמר את הקיים, למשל: המחלה מלווה בהיעלמות מלים, קושי לנהל שיחה וקושי ביצירת משפטים באופן ספונטני. על אף שכך, אצל רוב החולים, עדיין שמורים במוח משפטים שגורים ופתגמים מוכרים מהעבר. פעילות משמרת מתאימה במצב כזה תהיה התחלה במשפט מוכר או בפתגם ידוע, והאדם עם הדמנציה יתבקש להמשיך ולסיים אותו. זו פעילות נפלאה המעניקה לחולה תחושה של מסוגלות.

חשוב לשמור על שגרה מוכרת

חשוב שאנשים עם דמנציה ימשיכו להיות מעורבים ופעילים מבחינה חברתית, וכדאי לעודד אצלם השתתפות בפעילויות שונות– כפי שעשו בעבר.

אדם בתחילת תהליך של דמנציה אינו מעוניין להתחיל בפעילות חדשה, המלווה באי ודאות וחוסר בטחון. בשלבים המתקדמים יותר של המחלה, ההתנגדות עשויה לפחות, ושיתוף הפעולה, בנוגע לביצוע פעולות שבעבר סירבו לבצע, יגדל. לכן, ניתן להציע לחולה פעילות המותאמת לשלב המחלה.

אולי תרצו לקרוא גם:
מתי צריך לעבור לבית אבות?
עושים סדר: מדוע אנשים עם דמנציה נוברים בחפצים?

אחת התופעות השכיחות בדמנציה היא הירידה בעשיית דברים באופן יזום. החולה הופך להיות פסיבי. הסיבה לירידה זו נעוצה בתחושות חוסר ההצלחה והתסכול העולות אצל החולה בכל פעם שהוצב בפניו אתגר חדש לשמירה על היכולות הקוגניטיביות שלו.

אל תאתגרו את החולה במכוון. אל תבחנו כל צעד שלו. אל תערכו בדיקות אקראיות על מצבו. תנו לו רמזים ביד נדיבה והעניקו לו את מעגל התמיכה לו הוא זקוק.

תהליך המעורבות וההשתתפות בפעילות חשובה הרבה יותר מהתוצאה או מהתוצר הסופי.

שמירה על יחסים טובים ועל תחושה שאנו תומכים באדם עם דמנציה הן המטרות המרכזיות, ולא ההצלחה באתגר כזה או אחר.

ד"ר דנה פאר – גרונטולוגית ומומחית לדמנציה

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר

יועצים בתחום

  • ד"ר דורון תודר
    ד"ר דורון תודר
    פסיכיאטר קליני מומחה נוירופידבק-טיפול לא תרופתי, פסיכיאטר מומחה. מנהל את המרכז הרפואי נוירוקליניק לטיפולי נוירופידבק. מנהל את המרפאה הציבורית היחידה בישראל לטיפול בנוירופידבק, במרכז לבריאות הנפש בב... קרא עוד