טיפול רדיוכירורגי בגידולים תוך-גולגלתיים

רדיוכירורגיה היא תחום טיפולי אשר תפס תאוצה בשנות ה-80 של המאה ה-20. בתחילת דרכה שימשה הרדיוכירורגיה בעיקר לטיפול בחולים עם גידולים חוזרים ובאתרי גולגולת אשר לא ניתן לבצע בהם כריתה פתוחה.

בזכות המידע שהצטבר עם השנים על יעילות השיטה, עם השיפור באמצעי הדימות ועם הסיכונים המעטים של השיטה הן לטווח קצר והן לטווח ארוך, רדיוכירורגיה הפכה לשיטה המובילה לטיפול בגידולים ולמומים בכלי הדם באזור המוח, זאת כחלופה לניתוח הפתוח. נוסף על כך, נמצא כי רדיוכירורגיה יעילה גם לטיפול בכאבים ולבעיות תפקוד. למעשה, רדיוכירורגיה היא השיטה המועדפת לטיפול בגרורות במוח מכיוון שהיא מאפשרת לטפל באופן ממוקד במחלה עם מוקדים רבים.

צמצום הגידול במקום כריתה

לעומת ניתוח קונבנציונאלי, ברדיוכירורגיה לא כורתים את הגידול אלא ממזערים אותו, לעתים יש צורך בטיפול בסטרואידים כדי למנוע בצקות משניות באזור המוח. בגידולים גדולים, שהנפח שלהם גדול מ-15 סמ"ק, ובגידולים הקרובים מדי לעצבי הראייה יש צורך במנת קרינה גבוהה אשר עלולה לגרום נזק לרקמות. בשל שתי המגבלות הללו פיתחו את ה-FSR – קרינה סטריאוטקטית במקטעים, שבה מחלקים את הקרינה למנות קטנות.

למרות זאת ישנה עדיפות לרדיוכירורגיה סטריאוטקטית הקלאסית על פני ה-FSR. הממקמים של הקרינה ב-FSR מדויקים פחות מאשר בשיטה הקלאסית, שבה ישנה מסגרת המקבעת את ראש החולה. החישוקים הלא חודרניים הממקמים את החולה תחת הקרן סיפקו דיוק של 2 עד 3 מ"מ, כדי לא להחטיא את המטרה של הטיפולים הנשנים נהגו להוסיף שוליים של 3 מ"מ אשר אפשרו מתן של כמות קרינה מספקת גם במקרים שבהם המטרה זזה ממרכז ההקרנה. אך אותם השוליים היו רקמה עצבית תקינה שנחשפה לקרינה זהה כמו הגידול עצמו.

מיקום הגידול בזמן אמת

בעשור האחרון פותחו שיטות מבוססות דימות המאפשרות הן למקם את הגידול ולעקוב אחריו בזמן אמת והן להגיע לרמת דיוק של תת-מילימטרים במרחב התוך-גולגולתי. שיטות אלה מייתרות את הצורך בממקמים חיצוניים ובאמצעי קיבוע. בדיקות דימות הנעשות בזמן אמת מסייעות להגדיר את המקום שבו מתרחש התהליך במרחב. בדיקת הדימות לפני הטיפול מספקת את המידע הנדרש על היחסים בין הגולגולת לבין הגידול וכך זיהוי של הגולגולת והגדרת המיקום שלה במרחב בזמן הטיפול מאפשר לכוון את הקרן היישר למטרה.

משכך, למכשירי הרדיוכירורגיה אשר מבוססים על דימות בזמן אמת יש שני יתרונות מהותיים – שחרור מהתלות במכשירים חיצוניים לקבלת היחס בין הגולגולת לבין הגידול ודיוק מרחבי לטיפולים במקטעים ברמת דיוק זהה לזו של הטיפול הרדיוכירורגי הקלאסי. יתרונות אלה הרחיבו את הפוטנציאל של תחום הרדיוכירורגיה, עד כדי כך שקרינה סטריאוטקטית מתאימה לטיפול בכל הגידולים השפירים התוך-גולגולתיים, למעט כאלה שהנפח שלהם גורם ללחץ תוך-גולגולתי מוגבר.

רדיוכירורגיה למניעת חזרה של גידולים תוך-גולגולתיים

התפתחויות אלה של הרדיוכירורגיה הקלאסית ושל ה-FSR שינו את תחום הנוירוכירורגיה במהותו וכיום כבר אין יותר צורך בכריתה נרחבת של גידולים למניעת חזרתם גם במחיר פגיעה בתפקוד, כמו שהיה נהוג בעבר. הגישה הרווחת היום לטיפול בגידולים גדולים במקומות בעייתיים היא צמצום הנפח של הגידול וטיפול בקרינה סטריאוטקטית באזורים המסוכנים יותר. כיום עובדים על שיטות שיאפשרו להעריך את הכריתה בעת הניתוח כך שיתר הגידול יתאים לטיפול ב-FSR או ברדיוכירורגיה.

יעילות הטיפול ויכולת הסלקציה בשילוב תחלואה נמוכה הובילו לכך שהעתיקו את עיקרון הטיפול גם לאזורים אחרים בגוף ולא רק לגולגולת. טיפולים אלה נקראים Stereotactic body radiation therapy והרדיוכירורגיה הפכה לכלי רב תכליתי.

בישראל ישנם כמה מרכזי רדיוכירורגיה שבהם הטיפולים נעשים במערכות המבוססות על מאיץ קווי – LINAC. מערכות אלה יכולות להעניק את הטיפול המרבי לחולים עם פתולוגיות תוך גולגולתיות. תחום הרדיוכירורגיה נמצא בהתפתחות מתמדת ואין ספק שאפשרויות הטיפול בו רק ילכו ויתרחבו.

ד"ר רוברטו שפיגלמן – נוירוכירורג בכיר, מנהל היחידה לרדיוכירורגיה שיקומית במרכז הרפואי שיבר תל השומר



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר