תותבות על שתלים: יתרונות ודרכי קיבוע

שיניים תותבות נשלפות הן הפתרון הוותיק למצבים שבהם יש שיניים חסרות. השיניים התותבות משמשות את בני האדם כבר אלפי שנים ויש תיעוד של שיניים תותבות משנהב וממתכות יקרות עוד מימי מצרים העתיקה. שיניים תותבות הן אמנם פתרון יעיל למצב של חוסר שיניים, אך הן חיקוי חיוור לדבר האמיתי.

יש לכם שאלות? היכנסו לפורום:
פורום שתלים דנטליים, טיפול שורש

תותבות לחוסר שיניים חלקי ומלא

שיניים תותבות רגילות המורכבות על החיך העליון הינן בעלות כיסוי מלא או חלקי של החך, דבר היכול לפגוע בתחושת הטעם והריח ואף לתת תחושה של פלסטיק או של מתכת בתוך הפה. כמו כן, אצל אנשים הרגישים לרפלקס הקאה, פעמים רבות השיניים התותבות העליונות גורמות לתחושה של רצון להקיא ובמצבים קיצוניים המטופל אינו יכול להשתמש בתותבות שכאלו. בלסת התחתונה התותבת השלמה פחות יציבה מן העליונה זאת בשל העובדה שבמרכז הלסת יש את הלשון כך שהתותבת המותאמת לעצם הלסת נראית כמו פרסה וכמעט כל תנועה של הלשון או השרירים של הלעיסה מקפיצה את התותבת החוצה. חיסרון נוסף של התותבות הנשלפות המסורתיות הוא שאם התותבות נסמכות רק על העצם לבדה הן גורמות במשך הזמן לספיגה של עצם הלסת (שלא נדבר על הפצעים שלעיתים הן גורמות).

היום בעידן השתלים רוב המטופלים אשר איבדו את שיניהם מבקשים שיקום קבוע אולם ישנם מצבים שבהם אין מספיק עצם באזור אחורי (ומסיבות כאלה ואחרות אינם יכולים או מעוניינים לבצע בנית עצם). כיום הפתרון החדשני ביותר לאותם מטופלים הוא התקנה של שיניים תותבות הנסמכות על 4–6 שתלים. בשיטה זו השתלים מחזיקים את התותבת, כך שאין צורך להדביק אותה לחיך והיא אינה מכסה אותו – בשיקום כזה, התותבת העליונה נראית בצורת פרסה ואינה מכסה את החך אלא מצויה רק באזור שבו היו השיניים ועל כן היא כמעט שאינה משפיעה על הדיבור, על חוש הטעם ועל יכולת הלעיסה, דבר אשר משפר באופן משמעותי או איכות החיים של אותם המטופלים (אשר בטרם עידן השתלים היו זקוקים לתותבת שלמה רגילה).

מאחר ו"הצורך הוא אבי ההמצאה"– הרי שמבחינה היסטורית רוב התלונות של מטופלים חסרי שיניים בעבר היו על התותבת התחתונה שכל הזמן זזה ורקדה במהלך התפקוד השוטף של לעיסה ודיבור. לכן חיפשו משהו שיעגן את התותבות הללו למקומן. בתחילה השתמשו בשתלים הדנטליים עבור עיגון של התותבות התחתונות וכך שההמצאה שבעבר שימשה בעיקר אנשים מבוגרים חסרי שיניים משמשת היום כפתרון אסתטי, יעיל ונוח הן לחוסר חלקי של שיניים והן לחוסר מלא.

כיצד התותבת מתחברת לשתלים?

ישנן שתי שיטות שבעזרתן אפשר לקבע את השיניים התותבות הנשלפות על השתלים – טיק-טק ובר טלסקופי. בשיטת הטיק-טק משתילים את השתלים הדנטליים בעצם הלסת, ממתינים שלושה חודשים להיקלטות השתלים ואז מתקינים על כל שתל כדור (כך שהשתלים אינם מחוברים ביניהם) ובתותבת יש את הצד ה"נקבי" של ההתקן כמו בחיבור של "טיק-טאק", כך שהשיניים התותבות מעוגנות בכדורים בחזקה. החיבור בין השתל לתותבת חזק דיו כך שלעתים צריך להפעיל כוח כדי לשלוף אותה מהפה.

בשיטת הבר הטלסקופי משתילים בין ארבעה לשישה שתלים דנטליים ללסת, ממתינים כשלושה חודשים לקליטת השתלים ומחברים את השתלים הללו עם בר טלסקופי מתכתי בצורת פרסה (מעין פס מתכתי) ועליו מתקינים כדורים. על השיניים התותבות מורכב שלד ממתכת שהותאם לבר הטלסקופי – פס המתכת, בצורה מושלמת, זאת נוסף לצד הנקבי של המחברים הכדוריים. השילוב של השניים, הן המחברים הכדוריים והן הבר הטלסקופי, מאפשרים עיגון של השיניים התותבות ומבטיחים את היציבות שלהן. בזכות זאת, ההתקנה של השיניים התותבות בתוך הפה קלה יותר. היתרון בשיטת הבר המתכתי הוא בכך שהשתלים מחוברים ויש פיזור טוב יותר של כוחות עליהם.

שתי השיטות הללו מסייעות לקבע את השיניים התותבות ללסתות, אך הן עדיין נשלפות החוצה ויש להוציא אותן מהפה ולשטוף אותן לאחר האוכל. זהו למעשה אחד היתרונות הבולטים ביותר של שיטות אלה, אפשר לשלוף את השיניים התותבות ולנקות אותן בקלות.יש כמובן צורך לנקות את השתלים והבר המתכתי המקובע ללסת.

כאמור, שיטות אלה מאפשרות להרכיב שיניים יציבות במקרים של חוסר עצם באזור האחורי של הלסת שלא מאפשר בנייה של עצם.

ד"ר ניצן שלזינגר – רופא שיניים, מנהל מרכז לאסתטיקה ולהשתלות פה



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר