דלקות וזיהומים בדרכי השתן

זיהום במערכת השתן, כאשר הוא מטופל היטב ובזמן, ניתן לריפוי מלא. מאידך כאשר הזיהום אינו מטופל הוא יכול להתפשט מהשופכה והשלפוחית ולהגיע לכליות. באסף הרופא מסבירים
| 02/02/2006 |
צפיות: 2,934
ילדכם אובחן כסובל מדלקת בדכי השתן. במרבית המקרים נובע הזיהום מבעיה מבנית במערכת השתן הקרובה לפי הטבעת. הזיהום המתמיד באזור יכול לחדור גם למערכת השתן ולגרום לדלקת.

זיהום במערכת השתן, כאשר הוא מטופל היטב ובזמן, ניתן לריפוי מלא. מאידך כאשר הזיהום אינו מטופל הוא יכול להתפשט מהשופכה והשלפוחית ולהגיע לכליות, מה שמכונה בשפה רפואית פיאלונפריטיס ויכול לגרום לצלקות בכליה.

בטווח הארוך יכולים זיהומים אלה להביא לפגיעה משמעותית בתפקוד הכליה. מערכת השתן מורכבת מהכליות השופכנים המובילים את השתן אל שלפוחית השתן, והשופכה המובילה את השתן מהשלפוחית אל מחוץ לגוף.

אחת הבעיות השכיחות הינה חזרת השתן אחורה, משלפוחית השתן אל כיוון הכליות, במקום ריקון מלא דרך השופכה. מצב כזה נקרא רפלוקס של מערכת השתן, ויש סיכוי לזיהומים חוזרים. זיהומים בדרכי השתן שכיחים יחסית בגיל הילדות, הם יכולים להיות סימן ראשון לבעיה כלייתית. ההתייחסות לזיהום בגיל הרך דורשת אבחנה מדויקת ובירור מתאים.

כדי לדעת אם ילדכם סובל מרפלוקס או מבעיה מבנית אחרת, אנו מבצעים יש לבצע שתי בדיקות: US בטן, המבוצעת לרוב כבר במהלך האשפוז ומדגימה הפרעות מבניות משמעותיות. ציסטוגרפיה, המבוצעת כחמישה עד ששה שבועות לאחר השחרור. בבדיקה זו מחדירים מעט חומר שניתן לראותו ברנטגן דרך קטטר לשלפוחית השתן, בהמשך מצלמים את הילד במהלך ריקון השלפוחית, במידה וקיים רפלוקס זוהי הבדיקה היעילה ביותר להדגמתו.

מאחר ובדיקת הציסטוגרפיה גורמת לעיתים נדירות להחדרת חיידקיים לשלפוחית השתן יש לתת ביום לפני הבדיקה, ביום הבדיקה וביום לאחר מכן טיפול מלא על ידי מתן תרופה אנטיביוטית למניעת זיהום (שלוש פעמים ביום). יש לדחות ביצוע הבדיקה במידה וילדיכם סובל ממחלת חום או סיים מחלת חום כשלושה עד ארבעה ימים לפני הבדיקה. את הטיפול באנטיביוטיקה יש להמשיך עד לביקורך במרפאה בה יוסברו לך תוצאות הבדיקה ותקבע מדיניות המשך המעקב והטיפול.

לאתר של בית החולים אסף הרופא

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר