בדיקה לזיהוי מוקדם של ניוון מרכז הראיה

ניוון מרכז הראיה הקשור לגיל (Age Macular Degeneration - AMD) מהווה היום את הסיבה השכיחה ביותר לאובדן ראיה חמור בקרב אנשים מעל גיל 50 בעולם המערבי. מומחים בתחום צופים כי עד שנת 2020 ילקו שמונה מיליון חולים מעל גיל 65 במחלה זו ברחבי העולם.

קיימות שתי צורות עיקריות למחלה - הצורה הנון-נאווסקולרית (שנקראת גם "יבשה"), היא הצורה הקלה יותר והצורה הנאווסקולרית (או "הרטובה") שהיא הקשה יותר וגורמת לירידה משמעותית בראיה עקב יצירה של כלי דם פתולוגיים בדמית (Choroidal Neovascularization - CNV), הדולפים באזור מרכז הראיה.

ההתקדמות, שחלה בשנים האחרונות בהבנת ה-AMD רבה מאוד ובמקביל אליה פותחו אמצעים חדשים לטיפול במחלה: טיפולי לייזר שונים, טיפול פוטודינמי בצורה הרטובה של מחלה זו וכן טיפולים ניתוחיים שונים.

על מנת להפיק את מירב התועלת מטיפולים אלו, יש לזהות מוקדם ככול האפשר את המחלה. חולים בסיכון לפתח את המחלה תודרכו לדווח על כל הפרעה חדשה בראיה המתבטאת בעיוות צורות, חסר בשדה הראיה או טשטוש ראיה. עיקר הניטור העצמי בוצע עד עתה בעזרת דף משבצות הנקרא Amsler Grid. כאשר חולה חש שקווי המשבצות התעקמו או כי הופיע חסר מרכזי במשבצות בעת ההסתכלות עליו הוא תודרך לפנות מיד לבדיקת רופא עיניים. מחקרים שונים העלו ששיטה זו, שהיתה במשך שנים רבות השיטה היחידה, איננה אמינה דייה ככלי ניטור עצמי ולא תמיד מזהה מספיק מוקדם את הופעת הצורה הרטובה של AMD, לכן החלו לחפש שיטות אמינות יותר.

העכבר הביתי והבדיקה

בשנים האחרונות פותחה שיטה חדשה לזיהוי מוקדם של הצורה הרטובה של התופעה (Macular Computerized Psychophysical Test). שיטה זו, פותחה על ידי חברת Notal Vision בשיתוף עם מכון ויצמן ומחלקת עיניים במרכז הרפואי תל אביב ומבוססת על יכולתה של העין להבדיל בין שני גירויים או יותר במיקום המרחבי, תכונה הנקראת Hyperacuity. כאשר מתפתחת הצורה הרטובה של AMD עם הצטברות נוזלים במרכז הראיה, מזהה העין את הגירויים הבאים אליה, אך לא במיקומם האמיתי וזאת בשל עיוות שיוצרים נוזלים אלו בשכבת הפוטורצפטורים של הרשתית. יתרונה הבולט של השיטה הוא ביכולתה לזהות את השלבים המאוד מוקדמים של הצטברות הנוזלים כתוצאה מהמחלה ואף להצביע על מיקומם ברשתית.

בדיקה חדשנית זו מתבצעת כיום בעזרת מחשב ביתי רגיל ומסך מחשב מולו יושב החולה. המחשב מעביר גירויים שונים אותם מזהה החולה על המסך ומצביע עליהם בעזרת העכבר. בתום הבדיקה משרטטת התוכנה את מפת החוסרים בשדה הראיה של החולה, המתאימה באופן אנטומי לאזורים בהם הצטבר הנוזל במרכז הראיה.

השיטה נבדקה במחקרים מבוקרים במספר מרכזים בעולם ובהם גם מחלקת עיניים במרכז הרפואי ת"א, והוכיחה את עצמה כיעילה באופן משמעותי יותר מאשר ה Amsler Grid בזיהוי כל השלבים של AMD. תוצאות המחקרים הוצגו במספר כינוסים מדעיים בין לאומיים ופורסמו בספרות האופטלמולוגית העולמית. שיווקה המסחרי של השיטה צפוי להתחיל בקרוב.

לאתר של המרכז הרפואי תל אביב לחצו כאן

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר