צ'יפס או עגבניה: אז מה הילד שלך יאכל היום בגן?

אצל ילדים, בדיוק כמו אצל מבוגרים, תזונה טובה מבוססת על תפריט מגוון, המספק לגוף את מרכיבי התזונה החיוניים: חלבונים, פחמימות, שומנים, מים, וכן ויטמינים ומינרלים במינון הנכון.

לפיכך תזונת הילד צריכה לכלול דגנים ומוצרי קמח (רצוי דגנים מלאים או מוצרי קמח מלא), ירקות (רצוי טריים ולא מבושלים), פירות, מוצרי חלב, ביצים, דגים או עוף או בשר בקר רזה, ושומנים מן הצומח, כגון שמנים צמחיים שונים, אבוקדו וזיתים.

סקרי תזונה מצביעים על כך, שאצל חלק ניכר מהילדים התזונה אינה מאוזנת, ולמעשה הילדים אינם מקבלים מהמזון את כל המרכיבים החיוניים, כיוון שאינם אוכלים את כל מגוון וכמות המזון שהם אמורים לאכול, וחלק גדול מהקלוריות שלהם מגיע ממזונות טעימים אך חסרי ערך תזונתי – ממתקים, חטיפים וג'אנק-פוד.

כמעט כל הורה מכיר את התופעה אצל ילדיו - הפירות שהילד מחזיר מביה"ס, הצלחת הנשארת כמעט מלאה בארוחת הערב, והפזמון החוזר: "אמא, אני רוצה שוקולד".

מי ינצח במאבקי הכח?

לא להיכנס למאבקי כח עם הילדים בנושא התזונה. יש לזכור ששינויים צריכים להיעשות בהדרגה, ודבר זה נכון גם לגבי שינויים בתזונה, על אחת כמה וכמה אם מנסים להכניס את השינוי בתקופה של שינויים אחרים בסדר היום ובמטלות שאיתן צריך להתמודד הילד.

לכן מומלץ, לא לנסות לכפות על הילדים שינויים בתזונה, אלא להציע מגוון אפשרויות ולהגיע להסכמה משותפת.

לצורך השקט הנפשי של ההורים, מומלץ ביחד עם הניסיון להכניס הרגלי תזונה נכונים לבית, לתת לילד יום-יום השלמה תזונתית בעזרת מולטיויטמין המותאם לילדים ושאינו מכיל סוכר.

תפקידו של המולטיויטמין הוא לספק לגוף את כל אותם ויטמינים ומינרלים חיוניים שהילד אינו מקבל מהתזונה. ידוע שלעיתים חוסר תיאבון אצל ילדים, נובע ממחסורים בלתי מאובחנים בויטמינים ומינרלים, כגון מחסור בברזל, שהוא שכיח מאוד, והשלמת הויטמינים והמינרלים בעזרת המולטיויטמין, מסייעת בטווח הארוך גם לשיפור התאבון ואכילה תקינה יותר.

מומלץ להרגיל את הילדים לארוחות בשעות קבועות ובמקום קבוע, רצוי מקום רגוע וללא גרויים מפריעים כגון טלוויזיה. רצוי שכל המשפחה או לפחות אחד ההורים, ישב עם הילד/ים לפחות לארוחה אחת במשך היום (זוהי גם הזדמנות לנהל שיחה רגועה עם הילדים).

ארוחת הבוקר חשובה במיוחד, כיוון שאחריה הילד יהיה רגוע, מרוכז ואנרגטי מספיק על מנת לעבור את יום הלימודים על הצד הטוב ביותר.

אין צורך להתעקש שארוחת הבוקר תהיה בבית לפני היציאה לגן או לביה"ס, כיוון שילדים (ומבוגרים) רבים, אינם חשים רעב מייד כשהם קמים בבוקר, אלא רק שעתיים-שלוש לאחר מכן. בכל מקרה, רצוי לשלוח ארוחה קלה למשך היום עם הילד לגן או לבית הספר.

לפני היציאה מהבית בבוקר, ניתן להציע לילד משקה חם או פושר שיכול להיות מבוסס על חלב, או מזון קל כגון דגני בוקר עם חלב.



לגן או לביה"ס, מומלץ לשלוח כריך או קרקרים מחיטה מלאה, בתוספת ממרח לא ממותק כגון גבינה לבנה, גבינה צהובה, אבוקדו או חומוס (לפי בחירתו של הילד).

לצד הכריך, מומלץ להוסיף פרי או שניים, ואפשר להוסיף או להחליף את הפירות בירקות שאותם ניתן לאכול כשהם שלמים, כגון מלפפון, פלפל, גמבה, או גזר.

כמו כן, חשוב להרגיל את הילדים לשתות במהלך הארוחות, רצוי בעיקר מים, ולכן מומלץ לשלוח עם הילד בקבוק מים למרות שבמרבית בתי הספר מותקנות ברזיות ומתקני קירור מים.

מתוק כמו סוכר

מומלץ שלא לאפשר לילד להרבות באכילת ממתקים, חטיפים מלוחים עתירי שומן, שתיה ממותקת, או כריך מלחם לבן המכיל שוקולד או ריבה.

הסיבה לכך היא, שמזונות המכילים סוכר ושומן הם אמנם טעימים, אך בנוסף לערכם הקלורי הגבוה וערכם התזונתי הנמוך, הם גורמים לעלייה מהירה של רמת הסוכר בדם, המלווה בירידה מהירה לאחר מכן, כך שתחושת השובע של הילד תפוג לאחר זמן קצר.

בנוסף לכך, סוכר ידוע כאחד הגורמים לעצבנות וחוסר שקט, ולכן מומלץ לתת פחמימות מורכבות המתפרקות בהדרגה במערכת העיכול וגורמות לעלייה מתונה של רמת הסוכר בדם.

קיימים ילדים ה"מכורים" למתוק בגלל הרגלי תזונה לא נכונים שהחלו בילדות המוקדמת. ניתן לעזור לילד להיגמל מהתמכרות זו בהדרגה, וללמד אותו ליהנות מטעמם של מזונות שאינם מתוקים, אולם כאמור כל צעד צריך להיות מתוך הבנה של הילד את חשיבות הנושא ותוך הסכמה על הצעד הבא.

ילדים רבים אוכלים גם את ארוחת הצהריים מחוץ לבית במסגרת צהרוניות.

מרבית הצהרוניות נעזרות בשירותי קייטרינג, המספקים תדפיס של התפריט השבועי בתחילת השנה לידיעת ההורים.

מומלץ לבדוק מה מציע הקייטרינג, ובמידה שרואים שארוחות הצהריים מבוססות ברובן על מזון מהיר כגון המבורגרים ונקניקיות, ניתן לבקש לשנות זאת (במקרים מסויימים כדאי שכמה הורים ביחד ייזמו את הפניה להנהלת הצהרונית או לקייטרינג עצמו), ולבקש מזונות בעלי ערך תזונתי גבוה יותר, גם אם הכנתם כרוכה במאמץ רב יותר.

מומלץ להגיש מגוון של מזונות לשולחן, כי הגיוון והשינוי מעוררים סקרנות ורצון לאכול יותר מאשר מזון חד-גוני – ניתן לגוון את סוגי הירקות, סוגי הגבינות, אופן ההכנה של הביצים וכו'. גם אם הילד אינו אוכל סוג מסויים של מזון, יש סיכוי שאם נתמיד בהגשתו או נגיש אותו באופן הכנה שונה, הילד יתרצה לבסוף או יסתקרן לטעום אותו.

ניתן למצוא דרכים יצירתיות להגשת המזון, כך שיהיה מושך ולעיתים מצחיק - למשל פרוסת לחם שעליה יוצרים "פרצוף" מפרוסות מלפפון, או פרוסות ביצה, זיתים, "חיוך" מפרוסת עגבניה ועוד, כיד הדמיון.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר