תשובות לשאלות על בגידה - חלק ב'

מהו אחוז הבוגדים מכלל האוכלוסיה בעולם הנאור? ומה עשוי לנבא את הנטייה לחוסר נאמנות?

ממחקר שנערך בארה"ב בשנות השמונים המוקדמות על ידי הפסיכולוג ג'יימס האסט, חבר הפקולטה באוניברסיטת בוסטון, עולה כי יותר אנשים דיווחו על בגידה בבני זוגם מאשר על רישום כוזב בדיווח למס הכנסה. להלן ממצאיו:

45% מן המשיבים אמרו שהם בגדו פעם אחת בבני זוגם.
68%, שהם מרבית המשיבים, טענו שבגידה היא מעשה שלילי, אך הוסיפו ואמרו שבנסיבות מסויימות הם היו בוגדים, לדוגמה - לו היו בארץ זרה או אם לא היה כל סיכוי לפגוש את הפרטנר לבגידה פעם נוספת.
42% טענו שהם יבגדו (במקרה זה יותר נשים מגברים), רק אילו היו בטוחים שלא ייתפסו לעולם.
50% טענו שהיו בוגדים רק אילו היה מדובר בידוען/ית יפה ומושך/ת.

למידע נוסף בנושא זוגיות ובגידות הכנסו לפורומים:
פורום התמודדות עם לחץ, פרידה, בגידה, פיטורין
פורום יחסים, זוגיות ונישואין
פורום סקס ויחסים
פורום פרידות, גירושין, בגידות
פורום קואצ'ינג זוגיות, אימון זוגי

מה מנבא את הנטייה לחוסר נאמנות?

מחקרים הוכיחו שהמנבא החזק ביותר מכולם לנטייה לחוסר נאמנות היא של אנשים המוגדרים כנרקיסיסטים (במילים פשוטות - אוהבים מאוד את עצמם). תכונה זו באה לידי ביטוי בעיקר כאשר בנוסף הם אינם חשים אמפתיה כלפי בני זוגם. מאידך, אנשים בעלי אמפתיה, ובעלי אינטליגנציה מינית (שבאה לידי ביטוי בנאמנות וביכולת גיוון מיני וריגוש ביחסי מין), מרבית הסיכויים שהם יהיו נאמנים לצד השני.

האם העדר בסיפוק מיני היא הסיבה לבוגדנות?

ממחקרו של מיודענו ג'יימס האסט מתברר כי 29% מהבוגדים עשו זאת כתוצאה מתסכול על כך שצרכיהם המיניים לא מומשו, או משום שלא יכלו לתקשר עם בני זוגם על ציפיותיהם, תשוקותיהם, ואכזבותיהם, בהקשר זה ובכלל.

האם פרשיית אהבים מחוץ למסגרת הנישואים, היא בהכרח סופם של הנישואים?

במשאל טלפוני ארצי בקרב 1,051 אנשים מבוגרים שנערך בספטמבר 1997, 31.5% (34% גברים, 29% נשים) מקרב המשיבים, אמרו שהם היו מתגרשים אילו בני זוגם היו בוגדים בהם. 54% השיבו שהם היו שומרים את הנישואים, אך מנסים לעבוד על המשבר, בעזרת טיפול.

פרשיית אהבים אינה חייבת בהכרח להרוס את הנישואים. עם התובנות הנכונות (שנרכשות בדרך כלל לאחר המשבר) ולאחר הטלטלה שעוברים בני הזוג אחרי שהפרשייה התגלתה ובעזרת ייעוץ נכון של מומחה מהתחום, ניתן למנף את המשבר (על אף איבוד האמון בצד שבגד), לטובת הזוגיות שלהם. זה יקח זמן עד שהאמון יחזור, אבל יש סיכויים טובים שבעבודה נכונה של המטפל עם הזוג יתקבלו תוצאות חיוביות.


מה שברור - כשלאחד מבני הזוג יש רומן מחוץ למסגרת זוהי אות אזהרה לבעיות בקשר. במילים אחרות, צרכיו של בן הזוג הבוגד אינם מתממשים. הצרכים אינם חייבים להיות רק מיניים (גברים לרוב), לעיתים אלו הם צרכים של ידידות, כנות, חברות, כבוד, ובעיקר אהבה (נשים לרוב). קשה מאוד לבני הזוג לשוחח אודות רגשותיהם ולהתעמת עם בעיות במערכת יחסים פגועה, שאין בה אמון. מאידך, אם הם קיבלו ייעוץ נכון ולמדו לפתח את התקשורת ביניהם, הם עשויים להיטיב את כל המערכת הזוגית ובעיקר (והכי חשוב), לשקם את האמון שנפגע.

בגידות ונקמה - האם הנקמה הכרחית?

אחד הדברים המידיים שאנשים נוטים לעשות כאשר הם מגלים שהצד השני ניהל פרשיית אהבים הוא לחפש פרטנר/ית ולקיים פרשיית אהבים משלהם, "כדי לנקום בו/ה". בגידתו של הנוקם נועדה לשקם את האגו הפגוע ולא פחות מכך - לשכך את רגשות הקנאה והשנאה המייסרים. אין כמעט אדם שאינו מקנא ומתייסר לאחר התגלית (גם אם הוא כבר אינו אוהב, עדיין הוא חש פגוע). כולנו מקנאים ברמה זו או אחרת, אך ניתן ללמוד כיצד להתגבר ולרסן את רגשות הקנאה, כאשר הללו מציפים אותנו. הנקמות הקשות ביותר הן פגיעות גופניות עד כדי רצח. הנקמות הפחות קשות (יחסית), הן פגיעה ברכוש, או הרחקת הבוגד/ת מחיק המשפחה.

מרבית הנוקמים הינם בעלי תדמית עצמית נמוכה ואגו רגיש ופגיע במיוחד, זהו שילוב קטלני. אנשים בעלי אינטליגנציה, ובעיקר אינטליגנציה מינית, אינם נוקמים. בפניהם עומדות שתי אפשרויות:

1.

להפיק את המיטב מבגידתו של הצד השני ( עד כמה שניתן), וללמוד על צרכיו ותסכוליו של הצד שבגד, ובדרך זו לשקם את הקשר הזוגי וכן את הקשר האינטימי.

2.

להיפרד מהצד שבגד, להפיק את הלקחים, ולהתחיל בדרך חדשה עם תובנות מהבגידה. ולא פחות חשוב, לדעת שהכעס על הצד הבוגד הוא למעשה הענשה עצמית.

לכתבות נוספות בנושא בגידות:
תשובות לשאלות על בגידה - חלק א'
זוגיות: למה רובנו קוראים בגידה?
כיצד לסלוח על בגידה ולהתקדם הלאה?
בגידה בזוגיות: נקודת מבט טיפולית
בגידה בזוגיות: למה אנחנו עושים את זה?

מסקנות:

1.

יש הבדל רב בין בגידה לאחר זוגיות קצרה, לבין בגידה שלאחר 25 שנים, ההבדלים הם מהותיים, כי הסיבות הן שונות (למשל שיעמום מיני, לאחר שנים רבות).

2.

גברים נשואים ונשים נשואות בוגדים במידה שווה, אם כי גברים מעט יותר כי הם נוטים לבגוד בבנות זוגם גם עם רווקות.

3.

הסיבות לבגידת גברים ונשים הן שונות. רוב הגברים מחפשים ריגושים מיניים וסיפוק מיני. רוב הנשים אף הן מחפשות ריגושים מיניים, אך לא פחות מכך - אהבה רומנטית.

4.

אצל גברים ונשים שיודעים להתחבר לצד המגדרי הנגדי שלהם (כלומר, גברים שיודעים להתחבר לצד הנשי שלהם, ונשים שיודעות להתחבר לצד הגברי שלהן), סיבות הבגידה שלהם יהיו בהתאם, כלומר הפוכות לסעיף הקודם. או מכילות אף את הסעיף הקודם.

5.

קיימת נטייה לחשוב שגברים הם נקמנים יותר ונשים הן יותר סלחניות. לדעתי זה לא עניין מגדרי, אלא עניין של אופי, אישיות, ואמונה שנכזבה בנאמנותו של הצד השני.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר