תשובות לשאלות על בגידה - חלק א'

למה אנו קוראים בגידה?

"הצד השני בגד בי". מרבית האנשים יתייחסו למשפט זה באופן חד משמעי. קיום יחסי מין עם אדם שאינו בן או בת הזוג המונוגמים שלך - נחשב לבגידה.

שאלה: האם תמיד הבגידה היא בהקשר המיני בלבד?

לא! בגידה מנוסחת כהפרת אמון, או כמעילה באמון, שצד אחד רוכש למשנהו. מה קורה כאשר שני הצדדים אינם מאמינים זה לזה? מהבחינה הלוגית בלבד, הם אינם יכולים להפר אמון, שהרי הוא אינו קיים.
אף על פי ובנגוד ללוגיקה, כאשר ה"בגידה" ברורה, שני הצדדים מגיבים בדרך כלל, בתגובה ריגשית של כעס ותסכול. במילים אחרות גם בן זוג שאין מאמינים לו, ייתפס בעיני רוב הבריות כבוגד ולא רק אם הוא קיים יחסי מין מחוץ למסגרת הזוגיות. כל שקר, הונאה, רמאות וגניבה מאיתנו, הם בגידה באמוננו.

למידע נוסף בנושא זוגיות ויחסים הכנסו לפורומים:
פורום התמודדות עם לחץ, פרידה, בגידה, פיטורין
פורום יחסים, זוגיות ונישואין
פורום סקס ויחסים
פורום פרידות, גירושין, בגידות
פורום קואצ'ינג זוגיות, אימון זוגי

האם פנטזיות מיניות על אובייקט מיני מחוץ למסגרת הזוגיות, עלולות להחשב כבגידה?

התשובה המתבקשת היא לא. למרות שישנם כאלו הסבורים שהתשובה היא כן, אלו הסבורים כך, כוללים אף את האוננות כבגידה. פנטזיות מיניות, או צפייה בפורנו נועדו לתגבר את הריגוש המיני, בעיקר כאשר הצד השני אינו מצליח לעורר אותו בעצם הווייתו. מאידך סרטי פורנו נועדו בעיקר לאוננות (עבור שני המגדרים ומרבית המשתמשים הם עדיין גברים). אני יכול לומר שדווקא האוננות עשוייה למנוע בגידות של בן הזוג המאונן, מנאחר והוא מוצא פורקן בפעולת האוננות.

קשה לבני זוג לקיים יחסי מין מענגים ומספקים ללא הריגוש המיני. הצורך בריגושים מיניים יוצר לעתים את הדחף לזוגות "נועזים" לחפש בני זוג אחרים עבור פתרונות כגון חילופי זוגות - הרי לכם יחסי מין מחוץ למסגרת הזוגית, בהסכמה הדדית (בהנחה שהיא אכן הדדית), שלא תחשב לבגידה, על פי ההגדרות דלעיל.

מדוע בני זוג עשויים לקיים יחסי מין מחוץ למסגרת הזוגית?

נשים וגברים אוהבים ונהנים לקיים יחסי מין מתוך יצר התשוקה המינית כלפי הצד השני. מאידך גברים מתקשים לקיים יחסי מין חדירתיים ללא התשוקה המינית, שתרומתה הכרחית לתהליך הזקפה. נשים לעומתם, יכולות ומקיימות יחסי מין, לעיתים אף ללא תשוקה ולעיתים מתחושת חוסר ברירה, או מתוך חישובים אחרים, שהרי הן אינן זקוקות לפעילות פיזיולוגית מוקדמת (כגון הזקפה הגברית), על מנת לקלוט בנרתיקן איבר מין זיכרי.

זה מכבר ידוע שהריגוש מגביר את התשוקה המינית. בני זוג עלולים לאבד חלק מתשוקתם וריגושיהם המיניים במהלך שנותיהם המשותפות. יש המאבדים זאת במהלך 5 השנים הראשונות, לאחרים זה קורה לאחר 10 שנים ומעלה. כל זוג על פי מהות היחסים והאינטראקציה המינית שנוצרה ביניהם.

בעיקרון יחסי מין עם פרטנר חדש מעוררים את הריגוש המיני, החידוש מדליק ומלבה את התחושות. הייתי אומר שזו אחת הסיבות העיקריות לבגידות בחיי הנישואין ומחוץ למסגרת הזוגית. כאשר נודע למי מהם, שהצד השני קיים יחסי מין מחוץ למסגרת הוא נפגע, נעלב, כועס, רוצה לנקום, אך למרבה ההפתעה כאשר נרגעות הרוחות, הצד הנפגע (אם הוא הגבר) עשוי לעיתים לחוש בריגוש מיני בלתי מוכר ומפתיע כלפי הצד שבגד בו. הסיבה - לפתע הוא נתפס בעיניו, כאדם נחשק יותר. גברים סיפרו שבדרך זו הם "הופכים את הלימונים ללימונדה". חלק מהנשים הנבגדות חשות תחושה של "כיבוי", כאילו שהוציאו להן את הרוח מהמפרשים ובן הזוג שעשה זאת נתפס כדוחה בעיניהן. הן לרוב מקבלות מוטיבציה להוכיח לבן הזוג הבוגד שהן שוות יותר מאשר האוביקט המיני החדש שלו.

מהן התגובות של גברים ונשים לאחר שהצד השני הודה בבגידה מינית?

במרבית המקרים הצד הנבגד מפתח תחושות של קינאה, שעלולות לפתח את יצר האלימות (גברים יותר מנשים), תחושות האלימות הן לעיתים כה חזקות ומייסרות, עד שלצורך השחרור מהן, יש הפונים לפגיעה גופנית בצד הבוגד, ולעיתים אף בעצמם. למרות כל האמור, התייחסותם של גברים ונשים נבגדים שונה במהותה.

שני הצדדים מגיבים מיידית בכעס וזעם, אך בהקשרים שונים. הגברים ירצו לברר את כל פרטי הפרטים (חרף הכאב שבחשיפה), הם יתמקדו בהתייחסות לנועזות של בת הזוג, כגון: האם היא ביצעה פעילויות מיניות עם המתחרה שאיתם היא נמנעה מלבצע, למי יש יותר גדול, האם היא חוותה אורגזמה. ברור שהם מצפים לשמוע תשובות שליליות, המשרתות את טובת האגו הגברי שלהם. זה עשוי להרגיע אותם במידת מה. מרבית הנשים מסרבות להשיב על השאלות הללו. לטעמי, עדיף להן אפילו לשקר, אם הן מעוניינות לשקם את הקשר. לא מפתיע שגברים שואלים פחות על רגשות ומתמקדים יותר במגע הפיזי של יחסי המין. מפתיע לא פחות, וכבר רמזתי על כך מקודם, שישנם גברים שכבר סלחו על הבגידה, אך חשים ריגוש מיני חזק במיוחד, כאשר בת הזוג שבגדה מספרת להם פרטים פיקנטיים על פרטי יחסי המין שלה עם המתחרה.

הנשים אף הן שואלות שאלות, אך הן שונות לחלוטין מאופיין של השאלות של בן הזוג. הנשים תרצינה לברר אם אלו היו יחסי מין מזדמנים, שאין מאחוריהם רגשות, או שמא הבגידה היא תחילתו של רומן אהבה, שפירושו בעבורן הוא הוצאתן מחוץ למסגרת הזוגית וכניסתה של המתחרה. על כן שאלותיהן של הנשים יתמקדו גם במידת הפינוקים שהרעיפה המתחרה על הגבר וההיפך לאחר המשגל, או האם נאמרו מילים של אהבה והובטחו הבטחות למימושו העתידי של הקשר.

כיצד מוסברות הבגידות המיניות מההיבט האבולוציוני?

המין האנושי, ההומו-ספיינס המשופע בתחושות ורגשות כגון תשוקה מינית (כל השנה ועד גיל מאוחר יחסית), קנאה, רכושנות, אגואיזם וכעסים, הוא זה ששרד לעומת מינים אנושיים אחרים (כמו הניאנדרטלים לדוגמה), שלא שרדו ונכחדו. מרבית בני האדם מכל התרבויות בעולם מגיבים באופן דומה, כאשר הם מוצפים ברגשי קנאה, בגין מה שנראה בעיניהם כבגידה מינית.

הגנים האחראים לתחושות הקנאה אצל הגברים (המועברים בתורשה), נחשבים כתכנות גנטי "מתוחכם", ה"שומר" על האשה מהתעברות לזרים, על מנת שהם לא יצטרכו להשקיע מאמצים ומשאבים, לכלכלת ולפרנסת צאצאיו של האחר, שאינו נושא את הגנים שלהם. "החוקים הגבריים" כפי שהם מופיעים בתנ"ך, בברית החדשה ובקוראן והקנאה הגברית ותגובתם האפשרית, מנעה מנשים מלהעז ולקיים יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואים, שמא תהרינה. כך היו פני הדברים בעולם הנאור, בטרם הומצאו הגלולות למניעת הריון.

הנשים מצידן, אף הן משתדלות למנוע מבני זוגן מלבגוד בהן באמצעות השקעת הון עתק, זמן ומשאבים בטיפוח היופי, ביגוד סקסי, עינוגים מיניים, וכו'. שכן עבורן בגידת בן הזוג עלולה להוות איום על כל המערכת הזוגית, פגיעה בפרנסתן והשפעה שלילית על הגידול ואמצעי המחייה של צאצאיהן. על כן התפתחו אצלן יכולות פיתוי (גנטיות, תורשתיות), יכולות אלו מגבירות את תשוקתם של בני הזוג אליהן, וכל זאת על מנת למנוע מהם את הרצון "לרעות בשדות זרים".

לכתבות נוספות בנושא בגידות:
כיצד לסלוח על בגידה ולהתקדם הלאה?
בגידה וריגושים מיניים: סיפורה של אשה
בגידה בזוגיות: למה אנחנו עושים את זה?
איך תתגברו על בגידה?
יחסים וירטואליים - האם זאת בגידה?

האם התכנות הגנטי כאמור, מצליח למנוע מנשים וגברים לבגוד?

לא בהכרח. מסתבר שהתכנות הגנטי הוא דבר והיפוכו כי הרצון (התת מודע) לקיים יחסי מין מחוץ למסגרת, קיים מאז ומתמיד. הכיצד? אחד ההסברים האבולוציוניים מסביר כי הגברים (כזכרים), מעוניינים לפזר את זרעם בקרב כמה שיותר נשים (כנקבות), מה שקרוי הפצה גנטית (ציינתי זכרים ונקבות כי אצל בעלי החיים זהו ה"ציווי הגנטי"). מצד שני הנשים (הנקבות), מעוניינות להתעבר מהזכרים המוצלחים ביותר (שהם לא בהכרח בני הזוג שלהן). לראיה - בבדיקה גנטית מדגמית שנערכה באנגליה בשנת 1987 התברר שכ-11% מהילדים והאבות הנבדקים, אינם מקיימים קשר ביולוגי. הבדיקות הופסקו לאלתר ותוצאותיהן הושמדו.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר