סלידה או כאב בקיום יחסי מין

שאלה ראשונה - סלידה מיחסי מין

אני בת 39, נשואה מזה 16 שנים ואם לשניים. ילדי התבגרו ועסוקים בענייניהם, מצבי הכלכלי שפיר, בן זוגי נחשב לדעת רבים וגם בעיני לבעל טוב. למרות הכל אני חשה ריקנות נפשית, בפרט כשאני בבית ומחוץ למסגרת העבודה (אני מורה). הייתי מגדירה את רגשותיי כסוג של "קהות ריגשית". קראתי על כך באינטרנט, ואם זה מה שיש לי...אז מצבי חמור מאוד.

דיברתי על כך עם בן זוגי, לטענתו אני משועממת מרוב טוב, והוא אינו מבין את צרכי ועל מה אני קובלת. פניתי לקופת חולים והוצע לי טיפול תרופתי נגד דיכאון, ניסיתי, אך לא עזר. מאידך, תופעות הלוואי היו קשות. בזמן האחרון הגיתי רעיון, שאולי רצוי לי להרות וללדת, על מנת להכניס עניין ורגש לחיי נטולי החיים. בן זוגי לא תמך ברעיון, אך גם לא התנגד, ולו רק שימצא פתרון כלשהו לשיממון בחיי.
אני שואלת לדעתך, האם ייתכן שילד נוסף עשוי להכניס לחיי שמחת חיים?

למידע נוסף בנושא מין ומיניות הכנסו לפורומים:
פורום יחסים, זוגיות ונישואין
פורום מחלות מין
פורום מין וסקסולוגיה
פורום מיניות האישה, מין נשי
פורום סקס ויחסים

אף על פי שאני שונאת סקס, הרי שאסכים לנסות לקיים יחסי מין ביום הביוץ. ממילא אני נעתרת לו פעם בחודש, על מנת שלא יתפתה לנסות בחוץ. בימי נערותי אהבתי לאונן. כיום כבר איני זוכרת את ההרגשה. לא תמיד הייתי כזאת, בתחילת נישואי אהבתי סקס עם בעלי (לפניו הייתי בתולה). על כן, חשבתי אולי על הפרייה חוץ גופית, כי אין בה יחסי מין, וגם כי אני ממילא כבר לא צעירה. אני גם מוטרדת מדבר נוסף - אם אצליח להרות, אני חוששת שאחווה בנוסף בדיכאון לאחר הלידה.

תשובה

"הקהות הריגשית" מכונה בפי הפסיכיאטרים - "אלקסיתימיה", כלומר העדר מלים וידע לביטוי רגשות. במילים אחרות: הפרעות בתהליכים אפקטיביים וקוגניטיביים (ריגשיים ומחשבתיים). לאדם אלקסיתמי יש בדרך כלל ריגושים לא מובחנים יחסית וחשיבה הנוטה לעסוק באופן מוגזם בזוטות. זאת ועוד, לאנשים אלו קשה מאוד להביע רגשות, ולאו דווקא מהיעדרם. חלקם חיים ללא מודעות עצמית, הם נעדרי פנטזיות וחלומותיהם הם "נטולי צבע" לחלוטין. הם מתקשים בהבחנה בין רגשות לבין תחושות גופניות, אך הגרוע ביותר הוא - שחולי אלקסיתימיה אינם חשים ואינם מבחינים בתחושות הנובעות מריגוש וגירוי מיני.

באלקסיתימיה ישנן דרגות. בין 1-10. אינני בטוח שאת סובלת מהפרעה זו, את מודעת למצבך ונראה לי שאת זוכרת שבעבר חייך היו עשירים יותר מהבחינה הרגשית. אם תאובחני על ידי רופא נוירולוג, או פסיכיאטר בעלי נסיון, ויקבע שיש לך את ההפרעה המסוימת הזו, ואם דרגתך תהיה פחותה מ-4, אזי ישנן תרופות וטיפול מרפא.


בהתייחס לשאלתך בעניין הבאתו של ילד נוסף לצורך שיפור שמחת החיים שלך, ומטבע הדברים גם של בן זוגך, אומר כך: אנשים מביאים ילדים לעולם מסיבות רבות, על כן יש סיכוי טוב לשינוי משמעותי בחלק מחייך הריגשיים, אבל לכמה זמן? אני מייעץ לך בנוסף לטיפול בהפרעה, ובמקביל שאת ובן זוגך תקבלו ייעוץ והדרכה להכרת כלים חדשים לזוגיות מתגמלת, שתכיל אף את חחיבור המחודש למיניותך (ברור לי שתהיי זקוקה אף להורמונים מיניים לתיגבור התשוקה והתחושה המינית). את הטיפולים הללו רצוי שתעשו בטרם הבאת ילד לעולם, אם תצליחו בכך ועדיין תרצו להביא ילד, אז בהצלחה. אין כל חשש לגבי דיכאון שלאחר לידה הנובעת מסיבות אחרות, בוודאי לא בגלל ההפרעה שטרם אובחנה.

שאלה שנייה - כאבים בחדירה

אני אשה חרדית בת 19, נשואה, עם תינוק בן 6 חודשים. יחסי המין מרתיעים אותי, אני שונאת לחשוב שאיבר מין יחדור לתוכי, אך מאחר שאני מחוייבת, אני מתגברת על הפחד, התוצאה - כאבים חזקים בעת החדירה. לפני ההריון קיימתי יחסי מין פעמים בודדות עם בעלי ולמזלי הריתי. על פי הוראת הרב, למזלי, קיבלתי "היתר" (רשות) לא לקיים יחסי מין בעת ההריון. כיום אין לי "היתר", ובעלי המסכן לוחץ עלי. הוא כבר לא יכול יותר להתאפק. כשהוא מנסה לחדור אני מתכווצת ומתענה כאשר הוא פורץ לתוכי.

מה לא ניסינו? ניסינו יחסי מין עם תוספת משמעותית של לחות, ניסינו כשאני רדומה בעזרת אלכוהול וגלולות שינה, אך הכאבים לא הירפו. ככל שאני סובלת יותר אני נמנעת יותר. שאלתי את חברותי מה המצב אצלן והן לא הבינו מה הבעיה אצלי. חלקן טענו שזה נעים, חלקו טענו שזה נסבל, אבל לאף אחת לא קרה מה שקרה אצלי. לצערי הרב לא קיבלתי "היתר" מהרב לטיפול אצל מטפל מיני. על כן אני פונה אליך במכתבי ומבקשת שתעזור לי. אני מודה לך מראש על תשובתך.

תשובה

על פי התיאור שלך את סובלת מבעיה הרווחת אצל כ-12% מקהל הנשים ובעיקר במגזר החרדי : יהודי, ומוסלמי. כל זאת עקב איסורי החינוך הקפדני שניתן לילדות במגזרים הללו ובכלל, מגיל צעיר יחסית. התסמונת שייכת לחרדות הפסיכוסקסולוגיות ומכונה עווית הנרתיק, או וואגיניזמוס. התופעה נובעת מפחד, ובאה לידי ביטוי בכיווץ חזק של הנרתיק (בדומה לכיווצי צירי לידה חזקים), כל זאת בהתקרב הפין לנרתיק, או בתחילת חדירתו. ישנן דרגות לתופעה, בדרגה הקשה ביותר היא אינה מאפשרת אפילו חדירת אצבע או טמפון.

התופעה, כאמור, היא תוצר של הפרעה פסיכולוגית קשה, היוצרת אצלך "חרדת חדירה". אני מניח שקיבלת חינוך קפדני במיוחד, או שחווית טראומה נפשית, או גפנית, שהשפיעו עליך בעבר, ולמרות שעברו שנים, עדיין ישנה השפעה באיזור הלא מודע של המוח.

הטיפול הוא בעיקרו פסיכולוגי לצד הדרכה לשימוש ב"מרחבים" שקוטרם קטן אך הולך וגדל, כל זאת על פי הוראות המטפל. בעיקרון מתחילים לחדור את ה"מרחב" הקטן ביותר ומתקדמים עד לגדול. החרדה נעלמת, והתחושה אינה מעיקה או כואבת.

לכתבות נוספות בנושא יחסי מין הכנסו לפורומים:
כאבים בקיום יחסי מין? סיבות ופתרונות
תשובות מפתיעות לשאלות על מיניות
נישואים לבנים: כשבני זוג לא עושים סקס
על התמכרות למין ועל התנזרות ממין
7 גילויים מפתיעים על משיכה מינית

קיימת אף תסמונת נוספת המכונה ווסטבוליטיס, הנגרמת מדלקת מבוא העריה, היא מסיבה כאבים אמיתיים בעת החדירה. במקרה כזה האמצעים לטיפול הם שונים. משחה מאלחשת באיזור הכואב יכולה לעזור משמעותית.

אין לך כל סיבה לסבול ככה, חבל לבזבז את שנותייך הצעירות על כאבים וסבל שניתן להיפטר מהם, שבנוסף ישפיעו לרעה על גישתך למין ולזוגיות במהלך שנות נישואייך. אם לא תשיגי היתר, שילחי אלי את בעלך ואני אנחה אותו לגבי הטיפול. אם העניין לא יטופל הוא יהפוך ל"קיבעון", שכבר לא ניתן לטיפול.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר