וידויו של אנס - סיפור אמיתי

לאחרונה שחרר השופט בדימוס ניסים ישעיה אמירה מסוכנת מאוד: "יש נשים שנהנות מאונס". הוא נלחץ לאור התגובה הציבורית, פוטר מאי אילו תפקידים שהוא מילא, או עמד למלא. הוא ניסה לחזור בו מדבריו והסתבך עוד יותר בביצה הטובענית שהוא יצר לעצמו. ואנו נזכרים ש"חיים ומוות ביד הלשון". בעיקר כשזה בא משופט מכובד ולא מאדם מן השורה.

מנהל הביטוח הלאומי, ד"ר מור יוסף, טוען שאנחנו דור של תקיפות מיניות בכל הגילאים, מכל המגדרים ובתדירות הגבוהה ביותר בין המדינות הנאורות. וזאת עוד לפני שהזכרנו פדופיליה ואת המתרחש בעולם השלישי - בסיירה לאון, ובקמבודיה שם מוכרים ילדות קטנות לזנות.

למידע נוסף בנושא הטרדה מינית ואונס הכנסו לפורומים:
פורום אלימות במשפחה
פורום אלימות בני נוער, סמים, אלכוהול
פורום פסיכולוגיה
פורום פסיכותרפיה גופנית
פורום פסיכיאטריה

רבות דובר על נשים שהתעללו בהן, אנסו אותן, רדו בהן והשפילו אותן. הפעם אספר על הגבר שאנס, על מניעיו, אופיו, התנהגותו לפני, במהלך ולאחר האונס. מדובר על ייעוץ שיעצתי לפני מספר שנים לגבר שאנס אשה, המצפון הציק לו והוא רצה להבין את המניעים שלו למעשה שעשה. הדבר מחמנו חשש יותר מכל הוא - האם הוא עלול לחזור על המעשה.

וידוי המטופל

אני הגעתי אליך לטיפול כי אני שונא את עצמי כבר שנים על מעשה שעשיתי בעברי, למזלי יצאתי ממנו בלי פגע, אך המעשה שלי מסביר לי עד כמה שלא הבנתי את האשה, ועד כמה שהייתי אגואיסט ולא מתחשב. היום אני מבין שזה סוג של זלזול בנשים. שהרי לפי השיר הידוע: "כשאת אומרת לא, למה את מתכוונת?" אני הבינותי שזה מין משחק כזה של נשים, על מנת להיות קשה להשגה. כמה שאני טעיתי...

אני כיום גבר בן 38 נשוי כשבע שנים פלוס שני ילדים. אני אוהב את אשתי, הסוד הזה הציק לי מאוד, לכן לפני כחודש חשתי צורך לספר לה על התנהגותי, בתקווה שאשתחרר מהלחץ, הסברתי לה שזה קרה עוד בטרם הכרתי אותה, לפני כ-12 שנים, ואני בטוח שארוע כזה לא יכול לחזור על עצמו. אשתי הביעה כעס וסלידה מהסיפור ואמרה: "לו ידעתי בזמנו שאתה מסוגל להתנהגות שכזאת, לא הייתי רוצה להיות אשתך". מרוב תדהמה החלטתי שאני חייב לקבל ייעוץ, בשביל להבין את עצמי ואת התנהגותי (את סלידתה הבנתי), וכך הגעתי אליך.

בתקופה ההיא בהיותי רווק גרתי עם שותפה בדירה קטנה בת"א, היא היתה קיבוצניקית צנועה במיוחד מצפון הארץ, מין קטנה כזאת, "רבע עוף", מאוד ישרה, לא ממש חברותית, ולטעמי דאז אף לא מושכת, או סקסית. יום אחד פוטרתי מעבודתי וחזרתי לביתי אבל וחפוי ראש, מיואש ועצבני והתחלתי לבכות. שותפתי לדירה שמעה, קלטה את מצוקתי (למרות שלא ידעה את הסיבה), היא נכנסה עם בקבוק יין, מזגה לי כוס גדולה, ועבורה כוס קטנה ואמרה: "שתה! זה ירגיע אותך, בקיבוץ אנחנו רגילים לשתות כאשר אנו מדוכדכים".


שתיתי בגמיעות גדולות וחשתי חמימות מתפשטת בגופי, כאחד שלא מעשן ולא שותה הושפעתי יותר מהצפוי, חדלתי לרחם על עצמי, מצב רוחי השתפר פלאים ואז לקחתי את כל הבקבוק ושתיתי את כל תכולתו. לפתע חשתי שהשותפה שלי נראית אחרת, כאילו עברה מטמורפוזה. שדיה הקטנים והנפולים נראו תפוחים יותר, אגנה הצר התמלא פתאום, שפתיה הדקות התמלאו, בעיניה נראה זיק של שובבות, ואף הכפתור שבחולצתה נפרם על מנת להדגיש את החריץ בין שדיה, שעה שהתכופפה להרים דבר מה מהריצפה. המשפט היחיד שזרקה לעברי לכשראתה אותי מחייך היה: "לא משנה מה הארוע, מה שקובע זה המשמעות שאתה מייחס לו" (למשפט הזה עוד תהיה חשיבות רבה בהמשך).

בתום דבריה חשתי שאני יוצא משליטה, נצמדתי אליה, לגופה הגרום, שלפתע נראה סקסי בעיני, חיככתי את רגלי ברגלה, היא לא נענתה, אך גם לא הזיזה את רגלה, כביכול רמזה לי (או כך חשבתי), הדרך פנויה...הבטתי בה בריכוז, שמעתי את קולי סדוק וצרוד אומר: "אני רוצה לשכב איתך...לזיין אותך, עכשיו". חיבקתי אותה בחוזקה, ואז היא לחשה: "די תפסיק, אתה מפחיד אותי", עיניה היו מבוהלות, היא ניסתה להתרומם מהספה. אחזתי בה בכוח, מעכתי את שדיה הקטנים בידי, משכתי אותם אלי עד שהיא התכופפה לכוון חלצי, משכתי את מכנסי ותחתוני וכפיתי עליה לעשות לי מין אוראלי. לאחר מספר דקות הפשטתי אותה בפראות, היא בכתה, וזה עוד יותר גירה אותי, פישקתי את רגליה וחדרתי לתוכה בחוזקה. ניסיתי את כל התנוחות שעלו על דעתי, כאילו שהיא היתה בובת גומי. כאשר אני משחזר עתה את התנהגותה, אני עדיין לא מבין מדוע היא לא התנגדה באופן יותר אגרסיבי, יתכן שהייתי חוזר לעשתונותי ויתכן שלא, אני כל כך מתבייש בהתנהגותי דווקא כלפיה, בחורה כל כך טובה ולא פרובוקטיבית.

כאשר הכל הסתיים היא המשיכה לבכות, הליטה את פניה בידיה ודמעותיה זרמו מבעד לאצבעותיה, היא כבר לא נראתה סקסית, היא נראתה כמו תרנגולת גרומה שנמרטו נוצותיה, עלובה ומסכנה. כיצד יכולתי להיות כל כך גס ולעולל לה את המעשה הנפשע הזה? מה נכנס בי שאיבדתי את כללי ההתנהגות שאני מאמין בהם? עד היום איני יודע את התשובה. חשבתי שאולי האלכוהול הוציא ממני אישיות שלא הכרתי שיש בי, לא שזאת הצדקה למעשיי. ביקשתי את סליחתה, התנצלתי בפניה, הצעתי לה פיצוי כספי, ושוב ליטפתי אותה, הצעתי לה חברות, היא לא ענתה. בסופו של דבר שמעתי רק משפט אחד: "הייתי עושה את זה איתך, אבל למה כל הפראות, הגסות החייתית המשפילה והמילים הגסות? מה רע עשיתי לך"?

ואז קלטתי שאנסתי אותה. התחננתי לפניה שלא תתלונן במשטרה, הצעתי לה פיצוי כספי גדול יותר. היא לא הגיבה, אספה את בגדיה הפזורים, הלכה לחדרה ואני בכיתי עליה ועלי. קניתי לה מתנות, כתבתי מכתבי התנצלות. היא החזירה לי את כולם. כעבור שבועיים היא ארזה את חפציה ושבה לקיבוצה בצפון הארץ. מאז ועד היום לא שמעתי ממנה ולו מילה אחת.

<@ --- IMG_2 --- @>
כך חלפו השנים, אני הדחקתי את הארוע הקשה, עד שכמעט שכחתי ממנו. מדוע אני פונה אליך עתה לאחר 12 שנים? בזמן האחרון פקדו אותי חלומות מוזרים: חלמתי שאני אונס את אשתי, מצליף בה, קושר אותה למיטה ומתעלל בה מינית, הדבר לא מרפה ממני. התחלתי לפנטז על אונס של אשתי בידי אחרים וזה גירה אותי וריגש אותי מינית. כאשר אני מאונן אני זקוק להתגרות בפנטזיות, או בעזרת סרטי פורנו על אונס. ביקשתי מאשתי לשחק איתי משחקי תפקידים של "סאדו מאזו", כשאני הדומיננטי. היא דחתה אותי בטענה שאני מתנהג כמו מופרע, ואז אמרה לי את משפט המפתח: "כנראה שיש בך את טיפוס האנס המודחק, ואל תאשים את היין ששתית כאשר אנסת את אותה מסכנה בעבר".

הפחד שלי הוא שאולי היא צודקת, ושמא תתפתח אצלי נטייה לשימוש בכוחניות מינית, ולא רק כלפי אשתי. מקנן בי הפחד שיום אחד יגבור עלי יצרי, אלך לבר, אמצא אשה, אפתה אותה ואאנוס אותה. אולי איבדתי את המעצורים והבלמים שאמורים לשמור עלי מפני התנהגות עבריינית? מה לעשות? אנא עזור לי.

תגובת המטפל

אם חששת שאתה אנס סידרתי, אז אתה לא! מרבית האנסים הם אכן סידרתיים, עד שהם נתפסים, כמו שמרבית העבריינים הם סידרתיים - כל עוד אינם נתפסים הם ממשיכים.

מי שמפנטז על אונס לצרכי ריגוש מיני פוטר את עצמו מהמעשה, פנטזיות מיניות נחשבות כסובלימציה (עידון), הן באות במקום המעשה, לידיעתך גם חלק מהנשים מפטזות על אונס, אך לא יעלה על דעתן להאנס. אונס הוא השפלה, השתלטות על גופן ועל נפשן. שימוש בגוף האשה כחפץ לשימושו של האנס. אצל הסידרתיים, ככל שהיא מתנגדת יותר, היא מלבה אצלו את יצר האונס. תחשוב שהיו אונסים אותך חבורת פושעים בבית הסוהר, איך תרגיש? אני רואה שאתה מזועזע, אך רק כך תבין מה נשים מרגישות באמת כאשר מתבצע בהן אונס ברוטלי, ואפילו לא ברוטלי, מתוך היכנעות לבוס למשל. על פי הסטטיסטיקה כל אשה שלישית עברה הטרדה מינית חמורה, אצל חלקן זה הסתיים באונס.

ב-80% ממקרי האונס נמצא שהיתה הכרות בין האנס לנאנסת, ברוב המקרים היא היתה כפופה לו בעבודתה. זאת ועוד, אנסים סידרתיים אינם חשים כל אמפתיה או חרטה כלפי הנאנסת וסבלה. בהעדר אמפטיה כלפי סבל נשים, נוצרת התופעה הפסיכופתולוגית הקרויה אונס. האנסים הללו מוגדרים כפסיכופטים, ואפילו סוציופטים. בהקשר לפנטזיות המיניות שלך על אונס, כבר הסברתי לך שאתה אינך זקוק ל דבר ה"אמיתי", שכן את מסתפק "בדבר הוירטואלי". יסורי המצפון שלך מוכיחים שאינך אנס סידרתי, כי לאנסים סידרתיים אין יסורי מצפון.

לכתבות נוספות בנושא אונס:
אונס - מה קובע החוק בישראל
להתמודד עם הטראומה: טיפול בקורבנות אונס
"עשרות אלפי ש"ח לנפגעות אונס"
לידה יכולה להיות טראומטית
ביופיבדק לטיפול בטראומה

מידע כללי

מרבית הגברים שאנסו התחילו מלהטריד מינית במקום העבודה. חלקם מתוך היסחפות, העדר אמפתיה לנשים, או מהצורך בשליטה. לעיתים אפילו הנאנסות עצמן אינן קולטות בזמן אמת שהן חוות אונס, ולכן גם לא עולה על דעתן להתלונן. אונס, בעיקר ברוטלי, כלפי נשים וגם כלפי גברים, הוא בעיקר הצורך בהכנעה, השפלה, ורק לאחר מכן הצורך המיני. מאידך, לעיתים זה הפוך - מתחיל מהצורך המיני ומתפתח לצורך כוחני. אנס הופך לאנס סידרתי כאשר הוא מצליח בפעם הראשונה, לא נתפס, וכבר מתרגש לקראת הפעם הבאה. יש שקוראים לאנס סידרתי נרקומן של אונס.

רוטרי יששכר סקסולוג ומטפל זוגי 035353464



* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר