חוקרים של האבולוציה וכן אנתרופולגים, חקרו ומצאו שנשים בעולם השלישי יכולות לחוות אורגזמה מהבחינה הביולוגית, אך אין להן כל ידע ומודעות לנושא. האפשרות של עינוג כלשהו ביחסי המין אינה מוכרת להן, שכן אינה תנאי להישרדותן, או להישרדות צאצאיהן.
למידע נוסף על אורגזמה היכנסו לפורומים:
פורום יחסים, זוגיות ונישואין
פורום מין וסקסולוגיה
פורום סקס ויחסים
פורום פרידות, גירושין, בגידות
פורום קואצ'ינג זוגיות, אימון זוגי
כל הזכרים מפיקים עונג מההזדווגות יותר מהנקבות, פרט לאלו מהמין האנושי. אפילו קופי האדם, שהם הכי קרובים אלינו גנטית, אינם חווים את האורגזמה כפי שהיא מוכרת לנו. הנקבות אמנם מתיחמות, אך אין להן עינוג נקודתי. הזכרים מתרגשים, נהנים, ופולטים זרע.
הגברים ידעו תמיד לפלוט זרע בגוף האשה, שאם לא כן, המין האנושי לא היה מתרבה. בניגוד לפליטת הזרע של הגברים בגוף האשה, שהאורגזמה הגברית היא האחראית לו, ברור כי האורגזמה הנשית אינה תנאי להתעברותן של הנשים. מעבר לעונג המופק, האורגזמה הנשית תורמת לנשים באופנים הבאים: טעם של עוד, קידום הזרעונים בנרתיק, שיפורים והטבות לבריאותן של הנשים, לאיכות חייהן ולאריכותם.
עתה נעבור לעולם הנאור. לפי הסטטיסטיקה, כמחצית מהנשים בחברות הנאורות, מתקשות, או שאינן יכולות לחוות אורגזמה ביחסי מין חדירתיים. נשים מנוסות יודעות לחוות אותה ביחסי מין אוראליים, או דיגיטאליים (אצבעות), על פי רוב אלו הן הנשים שלמדו מנסיונן שהחדירה בלבד אינה מספקת, על כן הן עוזרות לעצמן במגע באצבעותיהן בדגדגן במהלך החדירה. נשים אלו למדו לנהוג כך מנסיונן האורגזמי באוננות.
רק כרבע מהנשים יודעות לחוות אורגזמה חדירתית, לרוב כאשר הן בתנוחה של "מעל לגבר", בדרך כלל בישיבה, מה שמאפשר להן לכוון את תנועותיהן בחיכוך עם הדגדגן, בקצב המתאים להן, זה מתאפשר להן בעיקר בחברת גבר שמעורר אותן מינית.
הרבע האחרון של הנשים אינן יכולות לתזמן אורגזמה בחברתו של הצד שני, ולצערן, אף לא באוננות. לא ניתן להתכחש לעובדה שחלק מסוים מהנשים לא תוכלנה לחוות אורגזמות, עקב בעיות נוירולוגיות.
אני יכול לבשר לאותן נשים שהאורגזמה היא עבורן משימה בלתי אפשרית שכיום ניתן לטפל, ובהצלחה בנשים אנאורגזמיות (ובתנאי שהן שחשות גירוי וריגוש מיני) עד לחוויה האורגזמית עצמה.
לעומת הנשים, מרבית הגברים חווים אורגזמה בקלות רבה. מאידך, ישנם 3 ליקויים שגברים מדווחים, שמקלקלים להם את העונג ביחסי המין, ומקשים עליהם לחוות את האורגזמה. אלו הם: חרדת ביצוע, פליטה מוקדמת, ופליטה מעוכבת.

ליקויים בתפקוד המיני של גברים
חרדת ביצוע
חרדה זו היא אחת השכיחות ביותר אצל גברים בכל גיל, גברים אלו מאופיינים בתכונות הבאות:
הם בעלי רגישות גבוהה לעצמם ולסביבתם, חרדתיים באופן כללי, החלו לקיים יחסי מין בגיל יחסי מבוגר או חוו מספר כשלונות ביכולת הזקפתית שלהם בטרם חדירה. לעיתים מתקיימות כל התכונות הללו בעת ובעונה. התודעה זוכרת את הכשלונות, ו"מזמינה" את הכשלון הבא.
פתרון מיידי:
עבור גברים שמצליחים להשיג זקפה באוננות, אך מתקשים להשיגה החדירה, מומלץ לנסות שימוש בתרופות כגון ויאגרה ונגזרותיה. התרופות הללו פותרות את הבעיה באופן מוצלח. מאידך, אלו שאינם מצליחים להשיג זקפה אפילו באוננות, מוזמנים להתייעץ עם רופא אורולוג, לבדיקת זרימת הדם בפין ורמת הפרשת ההורמון טסטוסטרון.
פליטה מוקדמת
ישנן שתי סיבות עיקריות שיכולות להוביל לפליטה מוקדמת:
רגישות יתר עיצבית בפין, בעיקר בעטרת הפין, תכונה זו היא איפיון גנטי ולא ניתן לשנותו (גם לא צריך).
ריגוש יתר מעצם המשגל עצמו.
ככל שהגבר צעיר יותר ואינו מנוסה ביחסי מין יחסית לגילו, וככל שבת הזוג היא חדשה, יפה ומושכת, ואף היתה "קשה להשגה", ואולי גם "אסורה להשגה" (מכל הסיבות שבעולם), כך גובר הריגוש המיני, הגורר אחריו פליטה מוקדמת.
במילים אחרות ריגוש מיני מוגבר יוצר איבוד שליטה של הגבר באורגזמה שלו. פליטה מוקדמת מתחוללת עוד בטרם חדירה, או ב"מקרה הטוב", עם תחילת החדירה, כאשר הגבר חש בחמימותו וברטיבותו של פתח הנרתיק, נוכח תחושה ראשונית זו, הוא לא מצליח לשלוט באורגזמה שלו, פולט, מתאכזב ומאכזב.
כל שהגברים הללו מייחלים לעצמם הוא להיות לפחות 60 שניות בחדירה בתוכה (בטרם התחוללות האורגזמה), או אז לדבריהם, הם יהיו מאושרים, לצערם המציאות טופחת על פניהם.
פתרון מיידי
משגל שני לאחר המשגל הראשון (לאחר מנוחה קצרה), או לאונן בטרם המשגל. אם הבעייה לא נפתרה, ניתן לפתור אותה בעזרת ייעוץ וטיפול מתאים .
פליטה מעוכבת
בעלי פליטה מעוכבת מתוסכלים מאוד מהמצב, ובפרט כשבנות הזוג מגיבות (לעיתים בצדק): "אם אתה לא מצליח לגמור בתוכי, משמעו שאתה כבר לא נמשך אלי"!
האם זה אפשרי? ייתכן, אך לא בהכרח. ליקוי זה נובע לעיתים קרובות מהתמכרות לאוננות, תוך שימוש בפורנוגרפיה בעבור הריגוש המיני. אף גברים שאינם מכורים לאוננות עלולים להשתייך לבעלי ה'פליטה המעוכבת', יתכן שהם באמת כבר לא נמשכים לבת הזוג, או אפילו חשים בדחייה בקרבתה המינית.
ישנן (לפחות) שתי סיבות לאיבוד המשיכה המינית אל בת הזוג:
שינויים חיצוניים כגון: הזדקנות העור והשמנת יתר.
זוגיות קלוקלת, הגוררת כעסים, שנאה ובגידות.
פתרונות אפשריים
פתרון אפשרי לסיבה הראשונה: אימון גופני, טיפוח, הרזייה.
פתרון אפשרי לסיבה השנייה: שיקום הזוגיות בליווי טיפול זוגי.
לעיתים שתי הסיבות חוברות גם יחד, או אז הפתרון הוא קשה יותר, אך עדיין אפשרי.
בעיקרון מומלץ לכל הגברים המאוננים לעיתים קרובות מדי (כ3-4 פעמים בשבוע), להפחית את קצב האוננות ולנסות להשיג את הריגוש המיני בחברתה של בת הזוג.
<@ --- IMG_2 --- @>
ליקויים בהשגת האורגזמה הנשית
אחת הסיבות הרווחות של נשים לחפש מזור אצל סקסולגים היא: "מדוע איני חווה אורגזמה?"
לו היתה אומרת: "אין לי תשוקה מינית, הסקס לא מעניין אותי, אני גם לא מאוננת." או אז התשובה ברורה: ישנן נשים א- מיניות.
הסיבות לא- מיניות של נשים, יכולות להיות הורמונליות, נוירולוגיות או נפשיות (דיכאונות, חרדות).
נשים אלו אינן מעוניינות במין ואינן מוטרדות מהעדר יחסי מין. אם הן כבר מקיימות יחסי מין, זה על מנת לשמור על "שקט תעשייתי", למען בן הזוג, או שהן רוצות להביא ילדים לעולם.
ניתן להבחין בין שני מקרים עיקריים של נשים מיניות, שנהנות מיחסי מין, ולמרות הכל יש להן קשיים לחוות אורגזמה:
נשים שחוות אורגזמה באוננות, אך לא חוות אורגזמה ביחסי המין.
נשים שנהנות מיחסי המין, אך לא חוו מעולם אורגזמה.
אלו וגם אלו מתוסכלות, ואף מקנאות בחברותיהן שמספרות להן על ההנאה, הסיפוק, הרגיעה, והאהבה אל בן הזוג שהן חשות לאחר האורגזמה. לפניכן 25 סיבות אפשריות לקשיים בהשגת חווית האורגזמה הנשית (כפי שדווחו על ידי נשים המתקשות לחוות אורגזמות). אתן מוזמנות לסמן את מספר הסיבות לקשיים שאתן מזהות ביחסי המין שלכן. אם זיהיתן שתי סיבות ומעלה, פירוש הדבר שישנה בעיה הדורשת טיפול.
לכתבות נוספות בנושא סקס:
נקודת הג'י - אמת או אגדה?
פנטזיות מיניות: כיצד הן תורמות לזוגיות?
בעיה בוערת: אין מין, יש סקס וירטואלי
סקס: פעם אחת ולתמיד, האם הגודל קובע?
סקס: על אוננות והאנושות
25 סיבות לקשיים בהשגת החוויה האורגזמית בחברת בן הזוג:
1 אם אינך מסוגלת להביא את עצמך לאורגזמה באוננות.
2. אם אינך מסוגלת לאבד שליטה במהלך המשגל.
3. אם את חושבת שאת האורגזמה דרוש להשיג בחדירה בלבד.
4. אם יש לך כעסים סמויים, או בעיות בלתי פתורות עם בן הזוג.
5. אם את שרוייה במתח עקב השמנה, הזדקנות העור וכו.
6. אם את חשה המהלך החדירה כאילו שבן הזוג מאונן בתוכך.
7. אם את מאבדת את הריכוז, ואת הריגוש המיני במהלך המשגל.
8. אם אינך יודעת להשתמש בפנטזיות מיניות לתגבור הריגוש המיני.
9. אם מגעו של בן הזוג אינו במקומות הנכונים, בקצב, ובלחץ שאת זקוקה להם.
10. אם התמכרת לאוננות, ואת חווה אורגזמה רק בדרך זו.
11. אם לא גילית את נקודת הג'י, או שאינך חשה גירוי באזור זה.
12. אם את חשה שהדגדגן שלך אינו מתגרה ממגע, או שהוא רגיש מדי למגע (מדגדג מדי).
13. אם את סולדת ממגעו של בן הזוג, ומתרצה רק למען "שקט תעשייתי".
14. אם אין לך משיכה מינית אל הצד השני.
15. אם חווית טראומה של התעללות מינית בילדותך, או אונס.
16. אם את חשה כאבים במהלך המשגל (בחדירה בעיקר).
17. אם את חרדה מיחסי מין, עוד בטרם החדירה (וואגיניזמוס).
18. אם ישנם, או היו עליך בעברך, איסורים על הנאה מפעילות מינית, במשמעות של חטא...
19. אם העדר התשוקה הוא עקב שינויים הורמונליים לאחר לידות. או עקב גיל המעבר.
20. אם את חשה ביובש נרתיקי באיבר המין, על כן החדירה כואבת.
21. אם את חשה בהיעדר תשוקה מינית לאחר הלידה.
22. אם העדר התשוקה נובעת (לדעתך), מעייפות מצטברת, דאגנות יתר, או קשיים כלכליים.
23. אם אין כמעט משחק מקדים (או מועט מדי), בטרם חדירה.
24. אם האהבה ויחסי המין היו בעבר מקור (או מתקשרים) לבגידות, לאכזבה ולתסכול.
25. אם את חשה מנוצלת במהלך המשגל, או לאחריו.
כמובן שישנן עוד סיבות לקשיים בהשגת האורגזמה, אך אסתפק בסיבות הללו, שכן הן הרווחות ביותר.
הבשורה הטובה היא: שאת מרבית הקשיים ניתן לפתור בעזרת טיפול מתאים
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר
.jpg)
.jpg)
.jpg)



.jpg)


