למידע נוסף בנושא פגיעה בתפקוד המיני היכנסו לפורומים:
פורום אורולוגיה, אימפוטנציה
פורום אורולוגיה, ניתוחים אורולוגים, מחלות הערמונית
פורום זהות מינית, תפקוד מיני
פורום מין וסקסולוגיה
פורום סקס ויחסים
חלק גדול מהמטופלים מתקשים להתמודד עם נושא המיניות. הם רוצים לדון בהשפעת המחלה על תפקודם המיני ורואים בכך היבט חשוב של איכות חייהם. לרוב הם נבוכים וחוששים מתגובת הצוות לשאלות בנושא שאיננו כרוך בהצלת חיים. יתר על כן גם בני\ות הזוג חשים מבוכה ורגשות אשם בשל העיסוק במין בזמן שבן\בת הזוג חולה במחלה המסכנת חיים. עבור חלקם מיניות, אינטימיות וקשר רגשי הינם הכוח המניע להישרדות והתייחסות לבעיות אלו במהלך הטיפול יכולה להעניק למטופלים הרגשת ביטחון ומניעת מבוכה והחמרת הבעיות בהמשך.
כיצד סוגי הטיפול השונים פוגעים בתפקוד המיני?
הטיפול והפגיעה בתפקוד המיני בנשים:
טיפול כימי: פגיעה: שחלתית, חדילת אורח, יובש לדני, ירידה בחימוד, קושי להגיע לעוררות מינית ואביונה (פורקן מיני). הפגיעה אינה יכולה לשמש כתחליף לאמצעי מניעה.
טיפול הורמונלי: יובש לדני,דיספרוניה, ירידה בחימוד, גלי חום, כאבים בשדיים, לעיתים הפרשות מרובות (בטמוקסיפן), הפגיעה אינה יכולה לשמש כתחליף לאמצעי מניעה.
קרינה חיצונית ופנימית לאזור האגן: היצרות והידבקויות לדניות, כאבים בזמן קיום יחסי מין בחדירה, אבדן רגישות באזור הערייה שיכול לגרום לפגיעה בחימוד, בעוררות ובאביונה.
ניתוח גניקולוגי: ירידה בדימוי גוף יובש לדני, ירידה בחימוד, ירידה בעוצמת האביונה או אובדן היכולת להשיג אביונה.
כריתת שד מלאה: פגיעה עיצבית המובילה לירידה בתחושה.
כריתת גידולים במעי הגס: ירידה בדימוי גוף, ירידה בגירוי ובעוררות האירוטית באזור השדיים והפטמות.
ניתוחים עם פיום בדופן הבטן: ירידה בחימוד בכ-28%, בכ-21% נימול באיזור הגניטילי ודיספרוניה. נוסף על האמור, ירידה בדימוי גוף ובהערכה העצמית, המנעות ממגע מיני מחשש לריחות או תאונות בזמן קיום יחסי מין.
טיפול תרופתי נלווה: תרופות לכאב, לדיכאון וחרדה – מדכאות חשק ומפחיתות יכולת להגיע לאביונה.
הטיפול והפגיעה בתפקוד המיני בגברים:
טיפול כימי: פגיעה בציר ההורמונלי, ירידה בטסטוסטרון, ירידה בחימוד, אין אונות
פגיעה עיצבית פריפרית הגורמת לירידה בתחושה בקצוות אברי גוף.
טיפול הורמונלי: ירידה בחימוד, אין אונות, גניקומסטיה, שינוי במצבי רוח ובדימוי גוף.
קרינה חיצונית ופנימית לאזור האגן: פגיעה באספקת דם לגופים המחילתיים: קושי בעוררות (זקפה), קושי להשיג אביונה (פורקן מיני), צריבה במתן שתן ובשפיכה, כאבים בזמן העוררות(זיקפה).
ניתוחים נרחבים באגן: פגיעה במיקלעת הערמונית (Prostatic plexuse) אין אונות, העדר שפיכה.
כריתה של אשך והוצאת בלוטות Retroperitoneal: כשלון בשפיכה.
כריתה של החלחולת Abdominoperineal resection: ירידה בחימוד, ביכולת להשיג זקפה ואביונה.
ניתוחים עם פיום בדופן הבטן: נוסף על האמור, ירידה בדימוי גוף ובהערכה העצמית, המנעות ממגע מיני מחשש לריחות או תאונות בזמן קיום יחסי מין.
טיפול תרופתי נלווה:
תרופות לכאב, לדיכאון וחרדה – מדכאות חשק ומפחיתות יכולת להגיע לאביונה.האם ניתן לטפל בפגיעה בתפקוד המיני בעזרת טיפול מיני?
למרבה הצער, למרות תשומת הלב והתובנה ההולכים ומתגבשים בעשורים האחרונים, בדבר הקשר הישיר שבין הטיפול במחלת הסרטן לבין פגיעותיו בתפקוד המיני, נעשה אך מעט ליצירת תוכנית התערבות מיטבית שתקל על הפגיעה המצטברת. למרות שטיפולים מיניים סטנדרטיים הוסבו בעבר לטיפול בתפקוד המיני שנגרמו בשל בעיות אונקולוגיות, הרי שניסויים ותוצאות קליניות פרוספקטיביות חסרים. לרשות הרופאים קיים מודל ה PLISSIT (נבנה בשנת 1978) מודל טיפול מיני קלאסי המסיע ליזום התערבות בתחום המיני ברמות התערבות שונות. כמו כן קיים דגם ה BETTER (נבנה בשנת 2004), מודל זה הינו מודל חדשני המספק אף הוא יכולת לפתח תקשורת בנושא המיניות ברמות התערבות שונות. השימוש בדגם מחזק את המסר כי למחלה יש השפעה על המיניות והאינטימיות.
כיצד ניתן לטפל בבעית שפיכה מוקדמת שנגרמה כתוצאה מטיפול במחלת הסרטן?
שפיכה מוקדמת הינה אחת ההפרעות בעלות השכיחות הגבוהה ביותר בכל הקשור לתפקוד המיני, ועל-פי דיווחים ממחקרים שנעשו בארץ ובעולם היא פוגעת בכ-30%-40% מהגברים. אולם, בזמן שכל המאמצים הופנו לטיפול בהפרעות בזיקפה, הוזנחה הפרעת השפיכה המוקדמת במשך שנים רבות. רק בשנים האחרונות ניתנה הגדרה לתופעה זו, המאופיינת כמצב שבו גבר, באופן קבוע ובפעמים חוזרות, מגיע לשפיכה עם גירוי מינימאלי לפני, בזמן, או מיד אחרי החדירה (דבר הגורם לתסכול אישי ופוגע ביחסים הבין-אישיים).
<@ --- IMG_2 --- @>
שפיכה מוקדמת יכולה להיות ראשונית (במהלך כל החיים) או משנית - כתוצאה ממחלות שונות (סוכרת, פגיעה בשלמות חוט השדרה, טיפולים כימותרפיים ועוד). אלה הם מצבים הפוגעים בתחושתיות בראש הפין, שהוא מרכז השפיכה, ולכן חיוני מאוד שהחולה יעבור לפחות בירור ראשוני, וכי במידת האפשר ישתתף בבירור גם הפרטנר המיני של המטופל, אשר יוכל להוסיף להבנה טובה יותר של חומרת המחלה ולעזור רבות בטיפול.
בירור בחולים עם שפיכה מוקדמת כולל תשאול מדויק של תולדות המחלה, בדיקה גופנית הכוללת בדיקת רפלקס בולבו-קברנוזלי ומילוי שאלונים מיוחדים הבודקים אספקטים שונים של השפיכה. במידת הצורך, מבצעים בדיקות רפלקס בולבו-קברנוזלי (BCR) ומדידת הולכה של העצב הפודנדלי (PNC), אשר עשויות להצביע האם קיימת תחושתיות מוגברת או מופחתת על הפין.
בשנתיים האחרונות פועל במסגרת המרכז הרפואי ת"א שירות רב-מקצועי, שאחת ממטרותיו היא לאפשר טיפול בהיבטים השונים של השפיכה המוקדמת – בעיה אשר לא זכתה לתשומת לב מספקת בעולם עד כה. טיפול חדש המוצע כיום במרפאה להפרעות בתפקוד המיני, מהווה פתרון לסובלים משפיכה מוקדמת, ולצדו עורך צוות של המרכז מחקרים נוספים בנושא, על-מנת לשפר ולשכלל את אפשרויות הטיפול בבעיה.
במסגרת המרכז הרפואי הוקם שירות רב-מקצועי, שאחת ממטרותיו היא טיפול בהיבטים השונים של תופעת השפיכה המוקדמת: הבעיות הפסיכולוגיות, האורגניות והסביבתיות המשפיעות על מנגנוני השפיכה. הטיפול בשפיכה מוקדמת מורכב, ומצריך מיומנות גבוהה של אנשי מקצוע שעברו הכשרה מיוחדת, ובמסגרתו נעשים טיפול פסיכו-סקסולוגי, המלמד בטכניקות שונות לשלוט על מנגנוני השפיכה; טיפול מקומי במשחות ובספריי (Spray); וטיפול פומי בכדורים המעכבים את הספיגה החוזרת של סרוטונין למוח.
לכתבות נוספות בנושא מין, יחסים וזוגיות:
מחשבות על צדק חברתי בייעוץ מיני
10 דרכים לשיפור תקשורת בין בני זוג
ט"ו באב: סקס, אהבה, בריאות ואריכות ימים
מין: אילו אנשים מרעילים את האווירה?
זוגיות: איך מגשרים על פערים?
מהמחקרים הרבים שבוצעו בשנים האחרונות בעולם להבנת מנגנוני השפיכה, ידוע כי לתרופות שמעכבות את הספיגה החוזרת של הסרוטונין במוח (SSRI's) ישנו תפקיד חשוב במנגנון השפיכה, הנשלט על-ידי מרכז השפיכה במוח. חולים שטופלו בתרופות מקבוצת ה-SSRI's, דיווחו על שיפור משמעותי בזמן השפיכה ב- 70%-75% מהמקרים. החיסרון של טיפול זה הוא בכך שתרופות אלו במקורן מיועדות לטפל בבעיות פסיכיאטריות, וכתוצאה מכך מציגות תופעות לוואי משמעותיות, אשר בגינן נוטים החולים ובני זוגם לדחות את הטיפול באמצעותן.
בנוסף, במספר מחקרים בחיות מעבדה שנערכו לאחרונה במקומות שונים בעולם, התברר שדו-תחמוצת החנקן (NO) משתתף בצורה פעילה במנגנון השפיכה, ובעקבות זאת היו מספר ניסיונות להשפיע על אורך השפיכה עם מעכב פוספודיאסטרז 5 (5 (PDE. חוקרים מהמרכז הרפואי ת"א, במקביל לחוקרים במקומות שונים בעולם, השתמשו בהצלחה ב"ויאגרה" - הנציגה הראשונה מקבוצת תרופות זו, אשר ביחד עם ה-SSRI's שיפרה בצורה משמעותית את אורך זמן השפיכה.
בשנה אחרונה עורך צוות של המרכז הרפואי ת"א מחקר מקיף, על-מנת לקבל תשובה לשאלה האם תרופות המעכבות פוספודיאסטרז 5, עשויות להאריך את זמן השפיכה כאשר משתמשים בהן כתרופה בודדת. בנוסף, צוות המרפאה מתחיל בקרוב מחקר בינלאומי בתרופה חדשה לטיפול בשפיכה מוקדמת.
דרג עד כמה מאמר זה עזר לך
עזר מאד |
עזר |
טוב |
עזר קצת |
לא עזר |
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר