"אני בן 41, גרוש + 2, חוויתי בחיי בסך הכל שלוש מערכות יחסים. אחת מהן היתה נישואיי (7 שנים) שהתפרקו לפני עשור לערך. שתי האחרות נמשכו כל אחת בין שנה לשנה וחצי. היו לי גם סטוצים פה ושם, אך אני לא בנוי לסוג קשר כזה.
בכל המערכות הקודמות יצאתי עם "לב שבור", המערכת האחרונה שהסתיימה לפני כשלושה חודשים, וריסקה את ליבי לרסיסים. בכל מערכות היחסים אני מזהה את הריטואל הקבוע. זה מתחיל טוב, נוצרת התאהבות הדדית, ואף זוגיות טובה. לאחר מספר חודשים אנו עוברים לגור ביחד, ואז לאחר מספר חודשים של מגורים משותפים - זה מתפוצץ, מתרסק, ומסתיים כאשר אני וזה תמיד אני, ננטש עם "לב שבור". וזה עוד לא החלק הגרוע ביותר בסיפור.
למידע נוסף בנושא מין, יחסים, זוגיות היכנסו לפורומים:
פורום פרידות, גירושין, בגידות
פורום יחסים, זוגיות ונישואין
פורום סקס ויחסים
פורום פסיכולוגיה
פורום קואצ'ינג זוגיות, אימון זוגי
הכל החל לפני כשנה וחצי כאשר הכרתי את בת הזוג האחרונה, גרושה בת 36 + 2, במסיבה של פנויים /פנויות. חשוב לי לציין שכפי שאתה רואה אותי, אני נראה טוב, אין לי בעיה לחזר אחרי נשים. הן בד"כ נענות אלי, ומגיבות בחיוב לחיזורי, לעיתים הן אפילו מחזרות אחרי. היא עשתה עלי רושם טוב, הופעתה החיצונית היתה לטעמי, דרך הילוכה והאופן שבו היא רקדה הקסימו אותי.
ניגשתי אליה, גיששתי, החלפנו מספר מילים, רקדנו קצת, בסופו של דבר סיכמנו להיפגש למחרת לארוחת ערב במסעדה, וכך היה. הרגשתי טוב בחברתה, ונראה לי שגם היא נהנתה מאופן חיזורי ומיחסי אליה. לאחר מספר פגישות קיימנו יחסי מין שהיו מענגים ומספקים והיא אף הדגישה בפניי על חווית האורגזמה שהיא חוותה בחברתי, שכן לדבריה זה לא קורה לה עם כל אחד.
כך חלפו להם מספר חודשים בכיף ובנועם, ביקרתי בביתה, היכרתי את ילדיה, וכך עשתה אף היא. ומבלי לשים לב, הקשר הפך ל"סיפור אהבה", התאהבתי בה, ולדבריה (ואף להרגשתי) היא התאהבה בי.
מכאן מתחילה הבעיה שהורסת לי באופן קבוע את כל מערכות יחסים (וגם את החיים). מדוע זה קורה לי? הנה התשובה לפניך ע"פ הבנתי.
כל עוד שאני עדיין לא מאוהב, שווה נפש, ולמעשה אדיש ("קול"), אך הצד השני כבר התאהב, ויוצאת מגידרה כלפי, הרי שאני מתוגמל ומקבל יחס של אהבה וחום שלעיתים איני ראוי להם. לו יכולתי להמשיך כך, הרי שהייתי מאושר והסיפור שלי לא היה מסופר, הצרה האמיתית ששוברת את ליבי ומשנה את התנהגותי לרעה, מתרחשת כאשר אני מתאהב.
מתי זה קורה לי? זה קורה כאשר נדמה לי שהצד השני התעייפה מלהשקיע בי. וכבר איני "אביר חלומותיה", כשם שהייתי. באותו רגע אני מתחיל לעשות את כל השגיאות האפשריות. אני חש שאני עומד להינטש וכל הטוב הזה ימוג, או אהיה נבגד, וזה הכי גרוע בעיני. מהפחד הארור הזה אני משנה את יחסי אליה. אני מתחנף, מדבר במתיקות יתרה, מציף אותה באהבה טורדנית, במקביל מחטט, שואל המון שאלות, מנסה להוציא ממנה הבטחות שהיא לעולם לא תעזוב אותי. רואים לי את הפחד בעינים, אני נראה פתטי בהתנהגותי וממאיס את עצמי עליה.
אתן לך מספר דוגמאות: אנחנו במסיבה, גבר ניגש ומזמין אותה לרקוד, היא מסתכלת עלי, אני מאשר בהינד ראש. מבטי אינו מרפה מהם, נדמה לי שהוא מצמיד אותה אליו יותר מדי, שהוא חש את שדיה, שהוא דוחף לה את רגלו (כאילו במהלך הריקוד), בין רגליה, נראה לי שהיא נענית לו ואף נהנית. נדמה לי שראיתי שהוא מתגרה ממנה (רואים את הבליטה במכנסים). ואז הקנאה מתחילה להציף אותי. אני מבקש ממנה שנעזוב את המסיבה, היא מסרבת ואינה מבינה מדוע אני כה נסער, אנחנו רבים, אני מאיים שזה נגמר.
<@ --- IMG_2 --- @>
היא אומרת: "אתה קנאי ורכושני, ברוך שפטרנו". ואז אני מתחנן, מתחנף, עושה את כל השטויות האפשריות, על כן אני זוכה ללעג, לבוז, ולרחמים מהצד השני. לבסוף מגיעה הנטישה, שמרוב פחד ממנה. אני למעשה יוצר אותה. אני חי בטרגדיה יוונית שבה הסוף הרע ידוע, ואין לי דרך למנוע אותה, יותר מזה אני השחקן, והבמאי, והתסריטאי, לכל הרע שקורה לי.
אם עד עכשיו עשיתי שטויות. אז מה שאני עושה לאחר שבת הזוג נפרדה ממני הרבה יותר גרוע ומוכיח לי, איזו אישיות דפוקה יש לי. לאחר יומיים לכל היותר אני מתחיל להיכנע לדחפי הבלתי נשלטים ואני מחייג אליה בעילום שם (מספר חסום), כי אין לי אומץ לדבר איתה, רק לשמוע את קולה. היא אומרת לי שהיא יודעת שזה אני, ושאני אשמור על שאריות הכבוד שלי ואז אני טורק לה.
השלב הבא הוא עוד יותר גרוע, אני שולח לה מיסרונים על מצבי הנפשי ושאני מנסה להתאבד וזה יהיה על המצפון שלה, או על מחלה קשה שגילו אצלי ואני כבר גוסס. אני חייב לציין שהן אמפטיות ונענות מתוך דאגה אמיתית ויוצרות קשר, מבקרות אצלי. ואני משחק אותה חולה רוח, או מועמד לאישפוז מידי בבית החולים. תוך זמן קצר הן מגלות את ההתחזות ונוטשות בזעם. רגעי החסד הסתיימו.
השלב האחרון להתנהגותי הוא הגרוע ביותר, כפי שקרה בסיפור האחרון, כשביקשה ממני להעלם מחייה. כאן רק מתחיל הנורא מכל. מצאו אותי מתגולל שיכור ברחוב, נאספתי על ידי אנשים טובים, הפעם אושפזתי באמת במוסד לטיפול נפשי במשך שבוע. קיבלתי המלצה עליך מהפסיכיאטר, על כן הגעתי לטיפול, אך לא לפני שקרה הגרוע מכל".
היועץ:
"עמדת לומר לי על הגרוע מכל שבעקבותיו הגעת אלי להתייעצות..."
המתייעץ:
הנה זה בא - זה קרה דווקא לאחר שיצאתי מ'המוסד' ולכאורה התאוששתי. שמעתי מחברה משותפת שהיא נפגשת עם גבר חדש, חשבתי שאני יוצא מדעתי, ואז התחלתי לבלוש אחריה במעקבים ובמארבים, מוסווה בין העצים בגינתה, מול חלון חדר השינה שלה, מצויד במשקפת ובבקבוק וודקה (בשביל לטשטש את עצמי, ולהקל את הכאב).
בשבוע שעבר זה קרה, ראיתי אותה חוזרת מבילוי, כאשר היא יוצאת ממכוניתו של גבר. היא פסעה מספר צעדים, חזרה בה, שבה למכונית, הושיטה את ידה אליו כמבקשת: "אתה מוזמן אלי, אני רוצה אותך", הבחור יצא מהמכונית, הם התחבקו ופסעו לעבר דלת ביתה. חשתי את ליבי פועם כמו מפוח, לגמתי עוד לגימה. התכופפתי ורצתי מתנודד לכיוון של חלון ביתה. כעבור שתי דקות נדלקו האורות בחדר השינה. ראיתי אותם מחלון מחדר השינה בעודם מתנשקים. זורקים את הבגדים לכל עבר, הבחנתי כיצד הוא מושך בשדיה ונדבק לפטמה. שולח את ידו לתחתוניה. ואז כבה האור. עד כה סיפרתי לך מה שראיתי.
ועכשיו מגיע החלק ההרסני ביותר בסיפורי שהוא הדמיון שלי. אני רואה אותה בדמיוני נענית בשמחה ובתשוקה שכמוה לא ראיתי כשהיתה בחברתי. אני רואה אותו פושק את רגליה ומשתמש בה להנאתו. בפרט באותו איבר מזמין שאני כל כך רוצה אותו לעצמי. יותר אינני מסוגל לדמיין כי הסבל שלי הוא בל יתואר, אין לי יותר כוחות נפש, האם תוכל לשחרר אותי מה"טרגדיה היוונית", שאני מביא על עצמי בכל פעם מחדש? הצילו!
היועץ, מסביר ומייעץ פתרונות אפשריים:
התופעות שאתה מתאר בפרטי פרטים (אולי גם מתוך הלקאה עצמית) מכונות בז'רגון הפסיכולוגי: "קנאה חולנית", ו"חרדת הנטישה". אצלך הן חוברות יחדיו ומזינות זו את זו, כאשר הטריגר הוא חרדת הנטישה שהופכת לקנאה חולנית, וגם ההפך הוא נכון. הצורך האובססיבי שלך לבלוש ולברר אחר מעשיה של בת הזוג לשעבר, מגביר את תחושת ההפסד. או אז תחושת הנטישה גוברת וכך עוד ועוד.
מרבית בני האדם קנאים לצד השני, אך הם יודעים להתגבר על קנאתם, ולהמשיך את דרכם. אתה מתמכר לקנאה שלך, מטפח אותה, מפנטז עליה, מרומם אותה, והופך אותה למניע החשוב וההרסני ביותר בחייך.

חרדת הנטישה היא חרדה שאנחנו עשויים לסחוב אותה מגיל הינקות. אתן לך מספר דוגמאות: אם רצינו את אמא, בכינו, והיא לא באה במשך מספר דקות, לאחר שאנו כבר נחנקים מרוב בכי. זהו המצב הראשוני שממנו עלולה להתחיל להתפתח חרדת הנטישה. אם בנערותנו ההורים התגרשו, או חלילה מי מהם נפטר, הרי שהחרדה עשויה עוד להתגבר. בוודאי שהיא מתגברת אם וכאשר בנות זוגנו, נטשו אותנו (כל האמור לעיל מתאים בשינויים קלים, אף לנשים כמובן).
חרדה זו מתבטאת בגיל מאוחר יותר בפחד מאובדן הביטחון באהבתו של הצד השני, ובתחושה שכל ה"טוב" שאנו זכינו בו, ינותב מעתה ויילך לזר, תחושה זו יוצרת דיכאון עמוק, המלווה בהרגשת בדידות ובחוסר אונים, וכן בירידת הערך העצמי שלנו בעיני עצמנו, ובעיקר ברצון להכאיב לעצמנו, להעניש אותנו. וכן לשאול את עצמנו היכן טעינו, ומה יכולנו לעשות אחרת על מנת לעצור את ההידרדרות.
חרדת הנטישה מופיעה אצל גברים ונשים בהתאם לאישיותם, אלא ששני הצדדים מגיבים לרוב באופן שונה.
גברים נוטים יותר לחפש סטוצים מהירים בשביל להסיח את דעתם מהכאב הנפשי, ואילו נשים רבות עסוקות יותר בהתכנסות עצמית, בדיכאונות, ואף בהרס עצמי וגופני כמו להתמסר מינית לגבר הראשון שהיא תראה, סוג של נקם.
במקרים קשים במיוחד, ישנם גברים המפעילים אלימות גופנית קשה כלפי נשים. בבחינת - אם אני לא זוכה להנות ממנה - אף אחד לא ייהנה!!! והכי חשוב שהיא לא תהנה מחסדיו של גבר אחר. לתחושתם רק הנקם "ישחרר" אותם מהטירוף שאחז בהם. אלו שמספרים לחבריהם, משתפים אותם בכאבם, או שמתייעצים עם אנשי מקצוע, מצבם טוב לאין ערוך, על כן גם קצב הטיפול בהם הוא מהיר יותר, וכן קצב ההשתקמות שלהם, עד להבראתם המלאה.
עד כאן באופן כללי, על פי סיפורך, והבנתי את אישיותך, אתה חייב לשבור את מעגל הקסמים של התאהבות, נטישה, מעשי אווילות ועוולה, כלפיך וכלפי סביבתך. אחת הטכניקות לשיקום שרק אתה יכול לעשות היא היכרות מיידית עם אשה חדשה שתזכיר לך את בת הזוג הקודמת. אך בשינוי אחד חשוב. אני אנחה אותך להתנהגות שונה (כמובן ללא ידיעתה), כך שכאשר בת הזוג תתאהב בך ואתה תתאהב בה, אני אהיה זה שאשמור עליך מפני עצמך.
כתבות נוספות בנושא מין, יחסים וזוגיות:
סקס: לאכול כל הדרך אל המיטה
זוגיות: האם שמירת נגיעה אכן עוזרת לה?
האם ניתן לתקן מערכת יחסים אלימה?
מישהו ראה את נקודת הג'י שלי?
8 טיפים להתחיל את החיים לאחר גירושין
וכעת מגיע הקטע החשוב ביותר. במהלך הקשר שלך עם בת הזוג החדשה, אני אלווה אותך (בליווי סמוי), אתה תלמד בעזרתי לסגל לעצמך מודעות עצמית שונה משהייתה, כלים, ערכים, תכונות, והתנהגויות שישמרו עליך מהידרדרות לכל הבורות והמהמורות, כפי שתיארת בסיפורך.
אם אתה תרגיש שמשהו מתחיל להשתבש, אני אהיה לידך, ואעזור לך לחזור אל המסלול הנכון.
לאחר ההדרכה האישית שתקבל במהלך ה'זוגיות החדשה', ולאחר שתיישם, ואף תסיים את התנסותך כראוי, אני סבור ומאמין, שלא תזקק עוד לעזרה ולהכוונה בהקשר לדפוסי ההתנהגות שלך. הם יהיו נחלת העבר.
דרג עד כמה מאמר זה עזר לך
עזר מאד |
עזר |
טוב |
עזר קצת |
לא עזר |
* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר










