סטטינים נגד כולסטרול: מידע שכדאי לזכור

בפברואר השנה פרסם מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) אזהרה שלפיה למי שנוטלים תרופות להורדת כולסטרול "רע", ממשפחת הסטטינים: ליפיטור, קרסטור, סימבסטטין ועוד, עלול לחוש בעיות של זכרון או בלבול. עם זאת, ההודעה סויגה בכך שהבעיה "אינה רצינית", ושהיא לרוב נעלמת כאשר מפסיקים ליטול את התרופות הללו.

למידע נוסף בנושא כולסטרול ורפואה משלימה, היכנסו לפורומים:
פורום ויטמינים תוספי מזון
פורום צמחי מרפא
פורום רפואה משלימה, רפואה אלטרנטיבית
פורום שומנים בדם, מחלות לב
פורום תרופות ייעוץ תרופתי

מחקרים בנושא ההשפעה על אובדן הזיכרון הופיעו בספרות כבר לפני מספר שנים מאז 2004. ד"ר ביאטריס גולומב ממרכז רפואי בסן-דיאגו, אספה נתונים על מטופלים בסטטינים, ובפרסום משנת 2007 טענה שאצל כ-15% מן המשתמשים מצאה בעיות זיכרון, או דיכאון, או כאבי שרירים שונים.

לפני כשבוע אף פרסמה ד"ר גולומב מחקר על בעיות של עייפות מתמשכת אצל נוטלי סטטינים. בנוסף, נערכו גם מחקרים שניסו להצביע על חיוניות כולסטרול לתפקוד מוחי תקין ועל מידת הפגיעה של סטטינים שונים ברמות הכולסטרול במוח. פרסום מדעי השנה הצביע על עלייה בדלקות מפרקים מסוג מסויים, אצל עכברים שקיבלו סטטינים באופן קבוע. כמו כן, קיימות טענות גם שלפיהן סטטינים לא הוכחו כמועילים להגן על נשים מפני התקפי לב.

מה הם הסטטינים?

הסטטינים הינם משפחה של מעכבי האנזים HMG-CoA רדוקטאז. כשהחלו לשווק אותם בשנת 1987, הם היו מהפכה: לראשונה ניתן היה לאזן רמות כולסטרול, אפילו רמות גבוהות יותר, ע"י נטילת גלולה ומבלי להתחייב למשטר תזונתי חמור. כמו כן, הם אינם גורמים לירידה בכולסטרול ה"טוב", HDL. (מחקר שפורסם במרץ השנה, אגב, טוען שגורמים גנטיים שמביאים לרמות HDL (הכולסטרול ה"טוב") גבוהות אינם קשורים בהכרח למניעת התקפי לב. הסטטינים מצויים בשנים האחרונות בתנופת שיווק, כאשר נתונים בארצות הברית מצביעים על עלייה של 30% במכירותיהם בשנה החולפת. הטענה היא, שההורדה ברמות השומנים בדם הביאה לעלייה מוכחת בתוחלת החיים.

האם ניתן להוריד את הכולסטרול ה"רע" - LDL בדרכים טבעיות?

נראה שלסטטינים עצמם יש אפקט אנטי-דלקתי, שהביא לצמצום התקפי לב גם אצל בעלי רמות כולסטרול LDL תקינות. זאת, כנראה משום שתהליך הסתיידות העורקים כולל היבט דלקתי. כמו כן, מאחר ש-LDL מחומצן הוא הגורם החשוב בהסתיידות העורקים, ייתכן שנוגדי חימצון שונים יכולים להועיל אף הם.

מזונות שונים, בהם צמחי מרפא ותבלינים, מוכרים היטב כנוגדי חימצון וכן כמועילים בהפחתת רמות כולסטרול LDL בדם. ביניהם, למשל: כל הצמחים המכילים פלבונואידים, פלבונים ואיזופלבונים, כמו צמחי עלים ושורש רבים מזונות כמו אגוזי מלך ואגוזי פקאן, כורכום הצמח חי-עד ממשפחת דם המכבים ועוד.

ראוי לבחון, אם ניתן היה להימנע אצל חלק מן המטופלים או לפחות לצמצם צריכת סטטינים ע"י שימוש במזונות וצמחים כאמור. אלא, שצמחים ומזונות אלו אינם בלעדיים לאף חברה, בניגוד לתרופות רבות, ולכן אין מי שישקיע במחקר אודותיהם את סכומי העתק שמשקיעות חברות תרופות בפיתוח תרופות תקניות (מאות מיליוני דולארים נדרשים להוצאת תרופה תקנית לשוק).

משום כך, דרושה מדיניות ציבורית שתסדיר את המחקר אודות טיפולים תזונתיים וצמחיים מחד, ואת הפיקוח על פרסום ושיווק של תוספי מזון המכילים רכיבים אלו מאידך. כך, למשל, ממשלת קנדה הנהיגה חקיקה בתחום "מוצרי בריאות טבעיים", במסגרתה הוקמה מחלקה במשרד הבריאות הקנדי אשר בוחנת הרכבים טבעיים לפי הפרסומים המדעיים אודותיהם ובהתאם לכך מאשרת או פוסלת סגולות רפואיות המיוחסות להם ע"י יצרנים.

לכתבות נוספות בנושא רפואה משלימה:
רפואה משלימה ומחלות נפש – חלק ג'
רפואה משלימה ומחלות נפש – חלק ב'
רפואה משלימה ומחלות נפש – חלק א'
שתן: יכול לשמש לא רק לאבחון
היתרונות בשיעורי יוגה בגיל ההתבגרות

יש לקוות שמדיניות דומה, בשילוב עם מודעות לצורך במחקר בנושא תחליפים תזונתיים, תאפשר לציבור חלופות או השלמות לתרופות המשווקות כיום. עד אז, רצוי שנזכור שאמצעים כמו פעילות גופנית, תזונה נכונה ולעתים מזונות ספציפיים, עשויים לאפשר השגת תוצאה בריאותית טובה לפני שמתחילים במשטר של לקיחת תרופה לכל החיים.

הערה: הכותב אינו רופא ואינו מתיימר להמליץ לצרוך תרופות או להימנע מהן. להחלטה ספציפית על ההכרח בנטילת תרופות יש להתייעץ עם גורם מטפל מוסמך. למעוניינים יסופקו מקורות ספרות עבור המחקרים שצויינו.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר