רפואה משלימה ומחלות נפש – חלק ג'

במאמרים קודמים עסקתי במה שהרפואה המשלימה יכולה להציע כשרות לאדם המתמודד עם בעיה נפשית מעבר לתרופות אותן הוא נוטל, או כל אדם בעל צרכים מיוחדים. סיפרתי על פרויקט חדש וייחודי שהפעלנו בדירות מוגנות – תיאום בין מתמחה לרפואה משלימה לבין מטופל, יחד עם התחשבות בצרכיו. כאן אפרט מעט מהדילמות שעלו במהלך הפרויקט שכלל סך הכל שלושה סבבים עד כה, בני 18-26 מפגשים כל אחד. ובסוף גם תוכלו לקרוא מה היו תוצאות הפרויקט, ומהי הטכניקה שהיתה מועדפת בקרב המשתתפים בפרויקט.

למידע נוסף בנושא רפואה משלימה ומחלות נפש, היכנסו לפורומים:
פורום פסיכולוגיה
פורום פסיכולוגיה הוליסטית
פורום פסיכיאטריה
פורום רפואה משלימה, רפואה אלטרנטיבית
פורום רפואה סינית

מגע וגבולות

למרות מה שסברתי, כי מגע עלול לבלבל ולחדור מדי לטריטוריה של המטופל, נוכחתי להבין שדווקא מגע, עבור חלק מהם, היה אמצעי ליצירת קשר ולרכישת אמון בין המטופל לבין המטפל. "המגע הרגיע אותי. אני בכלל לא מעוניין לדבר עם המטפלת, אני רק מחכה ללחיצות ברגליים, זה משפיע עליי ומרגיע אותי. אני נרדם בקלות בטיפול. משהו שאני לא מסוגל לעשות בלי תרופה לשינה". בדיוק כאן, אפשר להבין כי המטופל מצליח להביא את עצמו, בעזרת כלים ספציפיים להירגעות אמיתית, שלא מגיעה כתוצאה מכימיקלים, אלא כתוצאה מהגוף שלו עצמו.

מי המטפל האמיתי?

האם המטופל ידע להבחין בין מתמחה שמגיע לתת שרות ספציפי, בתקופה קצובה, לבין מטפל או עו"ס שהטיפול איתו הוא רציף, לאורך שיקומו? לצורך כך, גם צוות המכללה וגם צוות העו"סים שמרו על קשר רציף עם המטופלים שלהם, והושם דגש על שיתוף מצד המטופל את המטפל (העו"ס) בדבר הפרויקט. היה חשוב ומשמעותי עבור המטופל, לדעת שדואגים להרגשתו הטובה, שדואגים לביטחונו, ועושים מאמצים גדולים לצמצם תחושות כמו חוסר אונים, חוסר ישע ותסכול, אם היה ועלו במהלך המפגשים המיוחדים. בזכות כך, מטופלים הצליחו לעשות הבחנה ברורה ובקרוב המקרים גם לא לחרוג מהגבולות שנתבקשו.

היכולת להיפרד

ידוע כי אוכלוסיות מיוחדות מתקשות ביכולת להיפרד מדמויות משמעותיות. האם המטופל ידע לקיים פרידה טובה מהמתמחה? האין זה "לסבך" את המצב עוד יותר כאשר נכנסת עוד דמות משמעותית, שתיפרד מהמטופל בקרוב? גם כאן, תפקידנו כמטפלים לשמר את הגבולות תפס תוקף. היה חשוב לשוב ולהזכיר למטופלים כמה מפגשים נותרו, ומתי הפרויקט עתיד להסתיים. היה משמעותי מאוד להכין כל מטופל באופן אישי למפגשי הפרידה האחרונים עם המתמחה. מטופלים רבים פנו אליי והתייעצו: "איזה מתנה לקנות למתמחה? איך אני אגיד תודה? איך צריך להתנהג עכשיו, כשזה נגמר?".

לא מתאים לי

האם מטופל ידע להסביר לי כאשר הטיפול לא מוצא חן בעיניו, או כאשר השרות אותו הוא מקבל – חודרני עבורו מדי? כשם שחשוב לתת למטופל את התחושה שהוא בטוח להגיד אם הטיפול אינו מתאים לצרכיו – כך חשוב גם לקבל את הביקורת, אם תועלה, ולקבל את חוסר רצונו להשתתף בפרויקט, גם אם על פניו נראה כי הוא יכול לצאת נשכר ממנו.

הידיעה כי מטופל מגיע ומשתף בכנות את רגשותיו, אינה מובנת מאליה. הידיעה כי מטופל מרגיש בטוח לבוא ולעצור תהליך חדש שכולם נרגשים ממנו – גם היא לא דבר של מה בכך. לכן במצב בו מטופל אינו חפץ יותר בטיפול, היה חשוב לעודד אותו להמשיך ולספר מה הוא מרגיש, וכמובן לנסות לסייע. מטופל שבא ואומר "אני מרגיש שזה יותר מדי עבורי" – הוא אמיתי וכן עם רגשותיו, ויותר מכך- בוחר לשתף בהם. ולכן יש לכבדו ולהרגיע את המקום החרד.

האם המטרה הושגה?

כמובן שעלו דילמות רבות נוספות, וכמעט לכולן הגיעו תשובות. לאחר סיכום הממצאים, העברנו שאלון בין כל משתתפי הפרויקט – הן המתמחים והן המטופלים, בכדי לברר האם אכן המטרה שלנו הושגה: האם הרפואה המשלימה יכולה לסייע לאדם המתמודד עם בעיה פשית, לחוש כי יש בידיו כלים נוספים, שיכולים לשפר את מצבו? השאלון למטופל כלל שאלות כמו "האם המטפל עזר לי להפחית חרדה" (דירוג מ-1 עד 5 כאשר 5 הוא "עזר מאוד"), "האם המגע הפחיד אותי?", "האם אני יודע להירגע בכוחות עצמי, גם כשאני ללא המטפל?" ועוד.

לאחר סיכום של החוויות מצד המטופלים, והן מצד המתמחים, גילינו כי הכלים אשר הרפואה המשלימה יכולה להעניק הם אדירים; המטופל נפגע הנפש, אשר לא היה חשוף כלל האפשרויות שהרפואה המשלימה מציעה נותר מופתע ונרגש לקראת הפעם הבאה שיתקל בשרות דומה.

<@ --- IMG_2 --- @>

ממצאי השאלון

כ-89% סברו כי (לפני הפרוייקט) לא חשבו שרפואה משלימה יכולה לסייע להם. 95% סברו שהפרויקט היה מוצלח ושהם שמחים על ההזדמנות להכניס את הרפואה המשלימה לתוך חייהם.80% ענו כי הם רוצים בסבב נוסף ולרכוש כלים נוספים להתמודדות עם מצבם, בעזרת הרפואה המשלימה. 85% ענו חיובי לשאלה, האם הם נקשרו רגשית למטפל. 78% מהמטופלים ענו כי ירצו להמליץ על טיפול זה או אחר ברפואה משלימה לחבריהם. 70% ענו כי טיפול בעזרת מגע (כמו שיאצו) הרגיע והפחית חרדה. 80% העדיפו לקבל טכניקות יישומיות לחייהם מאשר לשוחח ארוכות עם המתמחה במהלך המפגש. 65% שיתפו את המתמחה בתכנים אישיים מחייהם (חוויות קשות, פרידות מהעבר ומצבים רגשיים).

טכניקות מועדפות

70% העדיפו שיאצו וטיפול בהילינג, פסיכותרפיה הוליסטית העדיפו 15%, תרפיה בקול ואבחון ציורים העדיפו 10% ו-5% מהמטופלים העדיפו תרפיה בקול.

לכתבות נוספות בנושא רפואה משלימה:
רפואה משלימה ומחלות נפש – חלק ב';
רפואה משלימה ומחלות נפש – חלק א';
שתן: יכול לשמש לא רק לאבחון
היתרונות בשיעורי יוגה בגיל ההתבגרות
הדרך הטבעית לנצח דיכאון, חרדה ועייפות

לסיכום:

להערכתי, פרויקט התחלתי מסוג זה, הוכח כמוצלח בקרב האוכלוסיה המדוברת. למרות החששות הרבים שנלוו לפרויקט, בעזרת אמונה רבה ועבודת צוות נפלאה עם מכללת תילתן, נראה כי הצלחנו לתרום כלים חשובים, לאנשים המתמודדים עם מצבים רגשיים קשים ועם מציאות לא פשוטה. חשוב לזכור כי קיימות בנו קבוצות ואוכלוסיות אשר אינן מודעות לשלל השירותים היכולים לסייע להן. קיימים בתוכנו אנשים, שאם רק נביט אליהם כאל שווים לנו, נוכל גם לדעת איך לסייע להם, מקרוב. למעשה זה אפשרי, יש בנו כלים לתרום ולהיתרם, לסייע ולהסתייע, צריך למצוא אותם, כי הם שם, אצל כל אחד ואחד מתוכנו. אם נרחיב את הראיה שלנו, ונזכור, שבנוסף לטיפולים קונבנציונאליים, יש תשובות גם במקומות אחרים נבטיח לעצמנו שעשינו הרבה, עבור הגוף, ולא פחות – עבור הנפש שלנו.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר