מין: מהי דיספראוניה עמוקה?

דיספראוניה עמוקה זו תופעה של כאבים בשיפולי הבטן במהלך קיום יחסי מין ונגרמים עקב חדירה עמוקה של הפין ותנועות המשגל. הכאבים גורמים לנשים רבות להימנע מיחסי מין. האם דיספראוניה היא מחלה? הפרעה נפשית? או חוסר התאמה מינית?
ד``ר ליאורה אברמוב
| 23/06/2012 |
צפיות: 14,489
דירוג: 3.5 מתוך 2 הצבעות
התקבלו 2 דירוגים בציון ממוצע 3.5 מתוך 5
דיספראוניה עמוקה זו תופעה של כאבים בשפולי הבטן שנשים חשות במהלך המשגל. הכאבים נגרמים עקב חדירה עמוקה של הפין ותנועות המשגל. לפעמים הכאבים נמשכים גם לאחר שהסתיים האקט המיני. דיספראוניה עמוקה קשה לאבחון, מצד אחד זוהי תלונה שכיחה אצל נשים המבקשות להמנע מקיום יחסי מין, מאידך בנשים אלו יכול להיות ממצא באגן הגורם לכאב שלא תמיד ניתן לאבחון בבדיקה גינקולוגית ולפעמים הוא מצריך ביצוע לפרוסקופיה אבחנתית.

למידע נוסף בנושא דיספראוניה, היכנסו לפורומים:
פורום גניקולוגיה - רפואת נשים
פורום גניקולוגיה ורפואה סינית
פורום מין וסקסולוגיה
פורום מיניות האישה, מין נשי
פורום ניתוחים גניקולוגים (גינקולוגים), אנדומטריוזיס

מצבים רפואיים הגורמים לכאבים


אצל אישה לאחר ניתוח כריתת רחם, כאב בכיפת הנרתיק יכול להיגרם עקב רקמה צלקתית נוקשה.

במקרים שמנח הרחם הוא אחורי מאוד, יכולה להיות רגישות בגוף הרחם בזמן חדירה עמוקה ותנועות משגל נמרצות(בתנוחה המסיונרית החדירה של הפין היא אחורית לצוואר הרחם).

מצבים של אנדומטריוזיס – זהו מצב אשר בו תאי רירית הרחם צומחים על אברים שונים באגן הקטן ויכולים לגרום להדבקות ולהצטלקויות אברי אגן, על הרצועות התומכות של הרחם, על השחלות ועל החצוצרות, כמו כן הם יכולים לשגשג על שלפוחית השתן, המעיים והרחם. בכל מקום בהם ממוקמים תאי רירית הרחם הם יכולים ליצור הדבקויות הגורמות לכאבים לעתים ללא קשר לקיום יחסי מין ולעתים להופיע רק בזמן קיום יחסי מין כאשר בזמן תנועות המשגל יש תזוזה של אברי האגן בבטן. מאחר ויש הדבקות, כל תזוזה של האברים תעורר תחושת כאב.

קיום שרירנים על פני הרחם שיכולים לעורר כאב בזמן חדירה עמוקה.

ציסטות שחלתיות.

גידולים אגניים.

קרעים ברקמת הצפק באזור האגן יכולים לעורר תחושת כאב בחדירה עמוקה (תסמונת הנקראת אלן מאסטרס).

דלקות אגניות עלולות ליצור הדבקות והצטלקויות כתוצאה מהדלקת.

כל ניתוח באגן ופתיחת הבטן יכול לגרום להתפתחות הדבקויות באברי האגן ולכאבים בעקבות זאת.

הטיפול הרפואי במקרים שבהם יש ממצא גופני כמו הדבקויות, גידולים, שרירנים, ציסטות שחלתיות, הינו ניתוחי. במקרים מסוימים שבהם הערכה היא שיש גירוי עצבי הגורם לכאב כרוני ניתן להפנות את האשה למרפאות כאב שמתמחו בטיפול בתסמונות כאב כרוני. דרך הטיפול במרפאות הכאב משולבת בין טיפול בתרופות, טיפול מקומי בעצב הרגיש ואף טיפול בעזרת רפואה משלימה.


הימצאות דלקת כרונית בשלפוחית השתן, מסיבה לא זהומית (INTERSTITIAL CYSTITIS) יכולה לעורר כאבים על פני שלפוחית השתן שעולולים להחמיר בזמן קיום יחסי מין, במצב כזה הנשים תרגשנה את הכאבים בקיר קדמי של הנרתיק – כאב שיוחמר בתנוחות "דוגי".

חוסר התאמה פיזית בין הפין לנרתיק – כשזוית צוואר הרחם הינה כזו שכשפין חודר בזוית מסוימת הוא נוגע בצוואר הרחם ויוצר כאב במהלך תנעות המשגל. מצב של חוסר התאמה בין הפין לנרתיק לא חייב להתקיים עם כל גבר, ישנם גברים שתנועת החדירה שלהם היא אחרת. התנועות עדינות יותר או שאברם קצר יותר ולכן קיימת האפשרות שהאישה לא תרגיש כלל בכאבים.

אם בבדיקה גינקולוגית מתעוררת רגישות בהנעת צוואר הרחם, הנשים מודרכות לנסות ולקיים יחסי מין בתנוחות שבהן החדירה איננה כל כך עמוקה (לא כשהרגליים מורמות והאגן בזוית של 90 מעלות לפין). הן מודרכות לנסות תנוחות אחרות כמו תנוחות עם רגליים ישרות, "דוגי" או תנוחות צדדיות. הגבר מודרך לא לחדור עמוק מדי.

מתי יש צורך באבחון פסיכולוגי?


כשאין כל ממצא יש לבצע הערכה נפשית וזוגית כדי להבין את הסיבות הגורמות לתחושת הכאב בזמן קיום יחסי מין. חשוב לציין, שגם אם האתיולוגיה לכאבים היא גופנית בבסיסה, הרי שיש מקום לטיפול פסיכולוגי המתלווה לכל דרך טיפול שנבחר. הרבה זוגות ירגישו מתוסכלים מכך שהסקס שלהם מקובע לתנוחות מסוימות בלבד, ושבמהלך הסקס צריך להיות מודעים כל הזמן להמנע מחדירה עמוקה. בני הזוג יעברו טיפול להחזרת חיי המין לתקנם כחוויה מענגת ומהנה. בנוסף האישה הסובלת מהכאב תעבור טיפול בהתמודדות עם התחושות השליליות המתלוות לכאב.

ישנן נשים שחשות כאב כבר בתחילת החדירה. תופעה זאת נקראת גם היא דיספראוניה והיא שכיחה בקרב 15% מכלל אוכלוסיית הנשים.

מה הן הסיבות לכאב בזמן חדירה?


ניתן לחלק את הסיבות לכאבים לפי קבוצות גיל כשהסיבה העקרית בכל הגילאים היא חוסר סיכוך מספיק – ירידה בלובריקציה ויובש תגרום לכאבים בפתח הנרתיק בזמן החדירה והחיכוך:

<@ --- IMG_2 --- @>
1. בקרב נשים צעירות בגילאי 20-30 – הסיבה השכיחה: וסטיבוליטיס LPV - Local Provoked Vulvodynia (דלקת מבוא העריה – שם מטעה כי זו איננה דלקת) – זוהי בעיית כאב עצבי המתבטאת ברגישות יתר בפתח הנרתיק. נובעת מריבוי קצות עצבים לכאב באזור הוסטיבולום – העור המקיף את פתח הנרתיק. יכול להיות ראשוני כשכואב לאישה מהמגע המיני הראשון או משני כשהוא מתפתח לאחר זמן של יחסי מין תקינים.

את הסיבות לכך מקשרים לגנטיקה, ערור יתר של מערכת העצבית הכללית בגוף, סף כאב נמוך, זהומים נרתיקיים או בדרכי השתן, מחלות מין כמו וירוס הפפילומה, אלרגיות לחומרים מקומיים, ירידה אסטרוגנית מקומית כמו אצל נשים הנוטלות גלולות, כיווץ לא תקין של שרירי רצפת אגן, תגובה לסטרס נפשי ועוד.

הטיפול ניתן לפי הגורם המשוער: משחות מקומיות המעלות את סף הרגישות בעור, וגורמות לעצבים להיות פחות רגישים, שמנים, טיפול אסטרוגני מקומי או הפסקת גלולות, מאלחשים בזמן קיום יחסי מין, פיזיותרפיה של רצפת אגן, נעשית על ידי פיזיותרפיסיות מומחות לטיפול ברצפת אגן. הפיזיותרפיה כוללת ביופידבק, מתיחות ועיסוי ידני והפעלת גירוי עצבי. ניתן לטפל גם באמצעות טיפול מיני התנהגותי, שמטרתו להעלות את הריכוז והחשיבה המינית ולהקטין את ההתמקדות בכאב. לעתים יש צורך גם בשימוש במרחיבים נרתיקיים. קיימים גם טיפולים אלטרנטיבים כמו נטורופתיה רפואה סינית.

במקרים קשים בעקר באלו שהכאב קיים כל זמן ולא מופיע רק בקיום יחסי מין יש מקום למתן טיפול בתרופות דרך הפה המעלות סף כאב כמו אלטרולט, ליריקה או גבאפנטין.

במקרה שהטיפולים השמרניים כשלו – מבצעים ניתוח וסטיבולקטומיה ופרינאורפיה (כריתת העור הרגיש ומשיכה של רירית הנרתיק החוצההצלחת הניתוח עומדת על 85% שביעות רצון בתנאי שאין תופעות אחרות כמו כווץ שרירי רצפת אגן למשל. 10% לא מגיבות לניתוח ובאחוזים בודדים יש החמרה.

2. נשים אחרי לידה – בעיקר אלו המניקות שטרם קיבלו וסת והנוטלות טיפול פרוגסטטיבי כאמצעי מניעה. נשים אלו יסבלו מיובש קשה בפתח הנרתיק כמו נשים פוסט מנופאוזליות. הטיפול פשוט – תוספת של טיפול אסטרוגני מקומי עד שהאישה תחזור לפעילות הורמונלית עצמית.

קיימת שתי קבוצות נוספות של נשים אחרי לידה: נשים הסובלות מכאבים חדשים שלא היו קיימים לפני – התפתחות וסטיבוליטיס אחרי לידה. ונשים שפיתחו צלקות לא גמישות שמעוותות את הפתח וגורמות לכאבים לאחר חיתוך חייץ הנקבים או קרעים שלא הגלידו טוב. טיפול במקרים אלו הוא בעזרת פיזיותרפיה של רצפת אגן ,שימון, ריכוך העור, מתיחות ובמידה וקיים צורך מבצעים ניתוח תיקון.

לכתבות נוספות בנושא מין, יחסים וזוגיות:
זוגיות: "בעלי הוא פלרטטן בלתי נלאה"
יחסים: 7 סימנים שאתם בזוגיות טובה
אנדומטריוזיס: אפשר להתגבר ולהרות
HPV TYPING: בדיקה לגילוי וירוס הפפילומה
זוגיות: שיר אהובת הספן שמסרב להטיל עוגן

3. נשים פוסט מנופאוזליות – אלו נשים שכבר לא מקבלות וסת. נשים אלו לא נוטלות טיפול אסטרוגני חליפי. מסתבר שכ 3 שנים לאחר הפסקת הוסתות כ-50% מהנשים יסבלו מיובש והצרות הנרתיק כתוצאה מחוסר אסטרוגן. הנרתיק יהפוך להיות צינור צר ולא גמיש והנשים יסבלו מכאבים חד בחדירה. לא תמיד מסככים עוזרים, ובמקרים כאלו צריך לתת טיפול אסטרוגני מקומי.

ככל שהאישה תמעיט בקיום יחסי מין ו"תשתמש" פחות בנרתיק יש סבירות שהוא יהפוך להיות יותר צר וחדירה לא תתאפשר בכלל. במקרים כאלו צריך לטפל גם במרחיבים בנוסף לטיפול אסטרוגני כדי לאפשר לאישה לחזור ולקיים יחסי מין מלאים.

לסיכום, אין שום סיבה שבעולם שאישה תסבול מכאבים בזמן קיום יחסי מין. הכאבים יקטינו את ההנאה המינית שלה, סקס=כאב הינו מתכון מצוין להתפתחות כל ההפרעות האפשריות בתפקוד המיני כמו ירידה בחשק המיני, פגיעה בעוררות המינית ובאורגזמה והתפתחות תגובה וגיניזמית – חרדה מהחדירה עד כדי אברסיה ( תחושת דחיה וגועל) ממין.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר