ADHD: האם לטפל גם בסופי שבוע ובחופשות?

ADHD – הפרעת קשב וריכוז, הינה הפרעה נוירופסיכולוגית כרונית אשר לא משתנה כאשר הילד בביה"ס או בחופשה: זוהי הפרעה המתקיימת 24 שעות ביממה 365 יום בשנה, וברוב המקרים יש לטפל בה 7 ימים בשבוע כולל שבתות וחגים. חשבו לרגע על חולי סוכרת, האם הם מפסיקים לקחת את האינסולין בסופי שבוע? האם אנשים הסובלים מיתר לחץ דם מפסיקים את הטיפול התרופתי בחופשות?

למידע נוסף בנושא ADHD, היכנסו לפורומים:
פורום הפרעות קשב וריכוז
פורום הפרעות קשב וריכוז, רפואה משלימה
פורום נוירופידבק - טיפול בהפרעות קשב וריכוז ADHD
פורום רפואת ילדים, מחלות ילדים
פורום תרופות ייעוץ תרופתי

הפרעת קשב וריכוז מפריעה לילדים הסובלים ממנה, ברוב המקרים, גם בפעיליות שמחוץ לבית הספר. כאשר ילדים אלו אינם מטופלים הם עלולים להשתעמם בקלות ולדרוש מההורים "לבדר" אותם ללא הפוגה. ילדים אלה נוטים לעבור במהירות מעיסוק לעיסוק, עלולים להציק לכלב או חתול הנמצאים בבית, ולעיתים קרובות הם יוזמים מריבות עם אחים או אחיות או חברים הבאים לבקר (זה שלי הוא לקח לי את זה, הוא התחיל זה לא אני וכו') וברוב המקרים ההורה צריך להפריד בין הילדים.

התנהלות זו עלולה להעכיר את האווירה בבית, בעקר כשיש חילוקי דעות בין ההורים כיצד יש להתמודד עם הבעיות שמתעוררות כשהילד אינו מטופל בתרופות. ילדים שאינם מטופלים באמצעות תרופות מתקשים להעסיק את עצמם ברצף, להתמיד במשחקי חשיבה או בקריאת ספרים. ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז יכולים לבלות שעות ארוכות במשחקי מחשב (נינטנדו או גיימבוי), כיוון שמשחקים אלו נותנים להם תחושה של תנועה מתמדת.


החשיבות בטיפול תרופתי לטיפול ב-ADHD
הטיפול התרופתי בהפרעות קשב וריכוז, לא נועד רק לשפר את היכולת האקדמית בבית הספר. ביטחון ודימוי עצמי מתפתחים בגיל צעיר ואסור להחמיץ את חלון ההזדמנויות הזה. ילד שאינו מטופל בתרופות זקוק להדרכה והכוונה לעיתים קרובות גם מחוץ לבית הספר. הוא עלול להתקשות באינטראקציה עם חברים (מתקשה לחכות לתורו, מתקשה לחלוק את הצעצועים שלו, צועק ומתרוצץ). ילדים שהפרעת הקשב והריכוז שלהם מאוזנת באמצעות טיפול תרופתי שולטים במעשיהם, נהנים יותר מקשרים עם חברים וכתוצאה מכך הדימוי העצמי שלהם משתפר.

כשילד שסובל מ-ADHD לא מקבל טיפול תרופתי, הוא עלול להיתקל בבעיות. הוא נוטה להרגיש מקופח, מרגיש לא אהוב, ולא מובן על ידי אחרים וכתוצאה מכך הוא עלול לפתח רגשי נחיתות. המיתוס הנפוץ, שיש צורך לעשות הפסקות בטיפול התרופתי כדי לאפשר לגוף להתאושש או לאפשר לילד ללמוד מנסיון ללא טיפול אינו תקף. כשהורה אומר לי שהוא יכול להתמודד עם התנהגותו של הילד, תשובתי לטיעון זה היא שטובת הילד היא הנקודה המכרעת בשיקול האם הילד זקוק לטיפול תרופתי רציף.

ילד שהפרעת הקשב והריכוז שלו, ADHD, מאוזנת באמצעות טיפול תרופתי, הינו ילד שמרגיש טוב יותר עם עצמו. ההרגשה הטובה שלו עם עצמו, מאפשרת להורים להינות מחברתו, וכתוצאה מכך האווירה בבית נעימה יותר והיחסים בין ההורים טובים יותר.

במחקרים רבים נמצא שקיימת שכיחות גבוהה יותר של דיכאון אצל הורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז שאינם מטופלים באמצעות תרופות. כמו כן נמצאה שכיחות גבוהה יותר של גירושים אצל הורים שילדיהם אינם מטופלים.

לכתבות נוספות בנושא ADHD ורפואת ילדים:
הפרעת קשב וריכוז: פתרון מצמחי מרפא
בעיות קשב וריכוז בעבודה: סיבות ופתרונות
הפרעת קשב וריכוז: נוירופידבק עשוי לעזור
איך לדבר עם בני נוער על סקס?
דיכאון בגיל ההתבגרות: תסמינים וטיפול

ישנם כמובן מקרים יוצאים מן הכלל (שאינם מעידים על הכלל) שבהם ניתן להפחית את המינון ולעיתים אפשר להפסיק אותו כשהילד נמצא מחוץ לבית הספר. תופעות הלוואי של התרופות (ריטלין לנגזרותיו ותרופות אחרותו ממשפחת הסטימולנטים) עלולות להפחית את התיאבון או להשפיע לרעה על מצב הרוח של הילד. יש צורך להתחשב במכלול הנתונים ולפעול בהתאם.

הטיפול בהפרעת קשב וריכוז צריך להיות הוליסטי, כשהמרכיב התרופתי מהווה חלק משמעותי ממנו. כל ילד הינו ישות ניפרדת ולכן יש למצוא עבורו את השילוב האופטימלי שאינו מתאים בהכרח לכל ילד אחר.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר