מהי לשון קשורה אצל תינוקות?

לשון קשורה או כפי שהיא נקראת באנגלית Tongue-tie או בלטינית Ankyloglossia, הינה בעיה מולדת בה הרקמה המקשרת בין הלשון לבין רצפת הפה הינה קצרה מן הרגיל. כתוצאה, מתקצר טווח התנועה של הלשון, ומיומנויות, כמו יניקה למשל, עלולות להיפגע.

לא מדובר בתופעה שהתגלתה לאחרונה. עוד במאה השמונה עשרה פורסמו מאמרים של רופאים הממליצים לחתוך את הקשר בלשון על מנת להקל על בעיות בהנקה. ישנו אפילו תיאור של מיילדות שנהגו לחתוך את הקשר תוך כדי שהן משתמשות בציפורן שלהן, אצל כל התינוקות שאותם יילדו.

התופעה מאובחנת בערך בשלושה עד חמישה מכל 100 תינוקות לאחר הלידה, כאשר בבנים היא מתרחשת פי שלוש מאשר בבנות. התופעה שכיחה במיוחד אצל תינוקות לאמהות מכורות לסמים, ובמחלות מולדות מסוימות כגון חיך שסוע. העלייה בשכיחות ההנקה בשנים האחרונות והדגש המושם בצדק רב על חשיבותה הגדולה, העלו את בעיית הלשון הקשורה למודעות.

איך משפיעה לשון קשורה על ההנקה?

ראשית יש להבין כי תהליך הבליעה אצל תינוקות שונה מאשר אצל מבוגרים. על מנת לבצע בליעה תקינה ומוצלחת על התינוק להיצמד לאריאולה (החלק הכהה המקיף את הפטמה). בהצמדה משתתפים החניכיים העליונות של התינוק, החלק הפנימי של הלחיים והלשון.

תנועת המציצה מתחילה על ידי דחיפה קדימה של הלסת התחתונה והוצאה של הלשון. בהמשך, הלשון מתקפלת מעט כלפי מעלה ומבצעת תנועה גלית מהאזור המרוחק של הפטמה כלפי הגרון. כמו כן, מאחר שהלשון שאינה קשורה נשלפת אל מעבר לחניכיים, היא מגינה על האם, ומרפדת את האחיזה בשד.

ברור כי ללשון תפקיד חשוב בתהליך ההנקה, אם כי רק הפרעה קשה בתנועה של הלשון תגרום להפרעה משמעותית בתהליך היניקה והבליעה. נשים שהניקו תינוקות ללא לשון קשורה ולאחר מכן נולד להן תינוק עם לשון קשורה מעידות על הבדלים בהנקה.

עד לאחרונה, לא ניתן היה למצוא מחקר תקף, כזה שבוצע בשיטות מדעיות נכונות, הבודק את השפעת ניתוק הלשון הקשורה על ההנקה. חסר זה גרם לי ולעמיתי לערוך את המחקר הפרוספקטיבי המבוקר הראשון בעולם על ההשפעה המיידית של חיתוך לשון קשורה על הנקה.

המחקר עדיין נמשך, אך תוצאות ראשוניות שלו מעידות על יעילות בטיפול בקשיי תפיסה של הפטמה ויתכן גם להפחתה של כאבים שנגרמים לאם בהנקה, בשל אחיזת הפטמה הלקויה. המחקר הוצג במספר כנסים בינלאומיים בנוסף, בהשוואה של תינוקות עם לשון קשורה וכאלה ללא לשון קשורה שכיחות הכאבים בהנקה בקבוצה עם הלשון הקשורה היתה 25 אחוזים בעוד שבתינוקות ללא לשון קשורה השכיחות היתה שלושה אחוזים בלבד.

ניתוק וטעיה

על מנת שמחקר הבודק השלכות של טיפול רפואי יחשב טוב, תכננו אותו מראש בקפידה. ידענו שמחקר המסתמך על עדויות עבר אינו מהימן שכן הדיווח אינו מספק. קבוצת הנבדקים, במקרה זה האימהות, נחלקה לקבוצה בה בוצעה הפעולה של ניתוק לשון קשורה, ולקבוצת ביקורת בה לא בוצעה הפעולה. כדי לשמור על מהימנות התוצאות, הקפדנו שהאמהות לא ידעו האם התינוק עבר את הטיפול או לא. אם שיודעת שתינוקה עבר טיפול תדווח לרוב (בלא כוונה ובאופן בלתי מודע) על שיפור גם אם לא קרה באמת.

על מנת לפתור את הקשיים בתכנון מחקר שכזה, חברתי לד"ר איל בוצר, רופא השיניים הידוע לילדים, לאסתר גרוניס יועצת ההנקה המוסמכת של בית החולים איכילוב, ולפרופ' פרנסיס מימוני, מנהל מחלקת הילודים בבית החולים איכילוב.

אספנו את קבוצת המחקר והביקורת באופן הבא: שותפו במחקר תינוקות בריאים שנולדו במועד ואשר אצלם אובחנה לשון קשורה ואשר אימם דיווחה על קשיים בהנקה. קשיים היו מסוג של כאב בפטמה בזמן הנקה, פצעים בפטמה וחוסר יכולת של התינוק לתפוס את הפטמה. בכל תינוק נבדקה רמת הכאב על ידי סרגל כאב סטנדרטי וניתן ציון. לאחר מכן בוצעה הערכה של מידת תפיסת הפטמה באמצעות הערכה סטנדרטית וניתן ציון.

לאחר מכן חולקו התינוקות לשתי קבוצות אקראיות כשבכל קבוצה נפרדה האם מתינוקה פעמיים כך שהאם לא ידעה בדיוק באילו מהפרידות בוצע ההליך של החיתוך: בקבוצה אחת, ללא נוכחות האם, בוצע ניתוק של הלשון הקשורה. לאחר מכן הוחזר התינוק לאימו ובוצעו שנית ההערכות הסטנדרטיות של כאב ותפיסת הפטמה. לאחר מכן שוב הופרד התינוק מאימו, בוצעה פעולת דמי של ניתוק הלשון ושוב התינוק הוחזר לאימו להערכה סטנדרטית של כאב ותפיסה.

הקבוצה השנייה הופרדה מהאם, בוצעה פעולת דמי והערכה של כאב ותפיסה ואח"כ פעולה של ניתוק הלשון. האמהות כמו גם יועצת ההנקה שערכה את האומדנים לכאב ותפיסה, לא ידעו אם התינוק עבר פעולה של ניתוק או פעולת דמי. תוצאות ראשונות שהעלינו מעידות על יעילות הטיפול בקשיי תפיסה של הפטמה ויתכן גם בכאבים בהנקה.

לחלקו השני של המאמר

להתיעצות עם מומחים בנושא הריון וילדים, כנסו לפורומים:
פורום הריון ולידה
פורום הכנה ללידה
פורום לידה בבית, לידה טבעית, לידה פעילה
פורום הנקה, הנקה נכונה
פורום רפואת ילדים, מחלות ילדים


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר