חידושים בעולם התזונה - לייקופן ולוטאין

בשנים האחרונות, עם התקדמות המחקר והיכולת להפריד ולבדל את פעילותם של מרכיבים תזונתיים שונים, הולכים ומתגלים מרכיבים תזונתיים חדשים בעלי תועלת בריאותית רבה. ידוע שלצורך שמירה על הגוף ותפקוד תקין של כל המערכות חשוב לקבל קודם כל השלמה של כל הויטמינים והמינרלים החיוניים.

המרכיבים החדשים אמנם אינם מוגדרים כויטמינים, אולם מכיוון שתועלתם הבריאותית כבר אינה מוטלת בספק, מומלץ לקבל גם השלמה שלהם בנוסף לויטמינים ולמינרלים החיוניים. מתוך כל המרכיבים התזונתיים הידועים כיום, קיים דגש מיוחד על קבוצת האנטיאוקסידנטים - מונעי החמצון, ובקבוצה זו נכללים הלייקופן והלוטאין. על מנת להבין את חשיבותם של מרכיבים אלה להגנה על הרקמות ועל תקינות התהליכים המתרחשים בגוף, חשוב להגדיר שני מושגים בסיסיים:

רדיקלים חופשיים. מולקולות בלתי יציבות מבחינה כימית, שמחפשות דרך להתחבר לתאים ורקמות בגוף ותוך כדי כך גורמות להם נזק. הרדיקלים החופשיים נוצרים בגופנו יום-יום, וכמותם גדלה בנוכחות גורמים חיצוניים מזיקים כגון זיהום אויר וקרינה.

אנטיאוקסידנטים. מונעי חמצון. קבוצה של ויטמינים, מינרלים ומרכיבי תזונה נוספים שתפקידם לנטרל את הרדיקלים החופשיים ולמנוע מהם להתחבר לתאים ולרקמות, ובכך למנוע את הנזק שהם גורמים לגוף. בקבוצה זו נכללים הויטמינים C, E ובטא-קרוטן והמינרלים אבץ, סלניום ונחושת.

המרכיבים הנוספים שהתגלו כאנטיאוקסידנטים וזכו לדגש רב במחקרים מהשנים האחרונות שייכים לקבוצה הנקראת קרוטנואידים (carotenoids), שהם חומרים מאותה קבוצה שאליה שייך הויטמין בטא-קרוטן. כאמור, הם אינם נחשבים לויטמינים, אך יש להם פעילות מונעת-חמצון חזקה. הקרוטנואידים הם בעלי צבע צהוב-כתום, ושמם נגזר מהמילה האנגלית carrot (גזר). קבוצת הקרוטנואידים כוללת את הלייקופן, הלוטאין ומספר חומרים נוספים.

התועלת הבריאותית של לייקופן

לייקופן נמצא בעיקר בעגבניות ובמוצרים המיוצרים מעגבניות, כגון קטשופ, אך גם בפירות וירקות אחרים. הלייקופן מסייע לגוף בעיקר בשמירה על תקינות ובריאות כלי הדם, במניעת מחלות לב וכלי-דם, ומניעת התקפי לב.

מנגנוני ההגנה של הלייקופן בפני מחלות לב והתקפי לב על פי המחקרים, הם הורדה של רמת ה-LDL ("הכולסטרול הרע") בדם ,והפחתה של חמצון ה-LDL (בצורתו המחומצנת ה- LDL מזיק יותר בתהליך טרשת העורקים, לכן מניעת חמצונו מועילה להגנה מפני מחלות לב).

במחקר שנקרא Ischaemic Heart Desease Risk Factor נמצא שגברים שרמת הלייקופן בדמם היתה נמוכה, היו בסיכון גבוה פי 3.3 להתקף לב או שבץ בהשוואה לאלה שרמת הלייקופן בדמם היתה גבוהה יותר. ללייקופן מיוחסות גם תועלות פיזיולוגיות נוספות כמו שיפור התקשורת בין תאי הגוף וויסות גדילת התאים, ולפיכך הגנה בפני סוגים מסוימים של סרטן, כגון סרטן הפרוסטטה, סרטן הכבד וסרטן השד.



אמנם לא נקבעה קצובה יומית מומלצת של לייקופן, אך ההערכה היא כי מרבית האוכלוסיה צורכת בממוצע מינון של שלושה עד שבעה מ"ג ביום (כמובן שחלק גדול מהאוכלוסיה צורך כמות פחותה בהרבה). ההמלצה של מומחי התזונה היא לצרוך שתיים עד חמש מנות בשבוע של מזונות המכילים לייקופן ובעיקר עגבניות ומוצריהן. להלן מספר דוגמאות של תכולת הלייקופן במזונות נפוצים המכילים אותו:

עגבניות טריות: 2.9 מ"ג ל-100 גר' עגבניות (שתי עגבניות בינוניות); רסק עגבניות (משומר): 6.5 מ"ג ל-100 גר'; רוטב עגבניות: 6.2 מ"ג ל-100 גר'; קטשופ: 9.9 מ"ג לכף: אבטיח: 4.1 מ"ג ל-100 גר' (שווה לכחצי כוס קוביות אבטיח); גויאבה: 5.4 מ"ג ל-100 גר'; אשכולית אדומה: 3.36 מ"ג ל-100 גר'; משמשים מיובשים: 0.9 מ"ג ל-100 גר'.

הספיגה והזמינות של לייקופן עולה בנוכחות שומן כגון שמן זית.

התועלת הבריאותית של לוטאין

הלוטאין שייך גם הוא לקבוצת הקרוטנואידים ומתפקד בגוף כאנטיאוקסידנט. התועלת המיוחסת לו היא בעיקר הגנה על הרשתית והעדשה בעין, המתבטאת במניעת תהליכי חמצון מזיקים. תהליכי חמצון בעדשה עלולים לגרום לחמצון חלבונים, דבר המביא להתקשותם ובמשך הזמן ליצירת מעטה עכור הידוע בשם קטרקט.

תהליכי חמצון ברשתית עלולים לגרום לתמותת תאים, לפגיעה באספקת הדם לרשתית, ולהתפתחות מחלת עיניים ניוונית הנקראת AMD) Age Related Macular Degeneration) או "ניוון מרכז הראייה" בעברית. זוהי מחלה שסימניה באים לידי ביטוי בדרך כלל מעל גיל 65, אולם התפתחותה מתחילה כמובן בגיל צעיר יותר.

הלוטאין מצוי בריכוזים גבוהים ברשתית העין, ביחד עם חומר נוסף בעל מבנה דומה, שיכול להיווצר מהלוטאין ברשתית, חומר הנקרא זיאקסנטין. הלוטאין והזיאקסנטין יוצרים פיגמנט (צבע) צהוב-כתום בחלק הרשתית הנקרא מקולה.

האור הכחול והאור האולטרה-סגול (UV) הם בעלי פוטנציאל הפגיעה הרב ביותר בעין (זו הסיבה שמשקפי שמש תקניים אמורים לסנן קרינת UV). הפיגמנט הצהוב-כתום של הלוטאין סופג ביעילות את האור הכחול, ועל ידי כך מפחית את הנזק שלו לרשתית.

מקורותיו העיקריים של הלוטאין במזון הם ירקות עליים ירוקים כגון תרד וכרוב, שמרבית האוכלוסייה אינה צורכת אותם באופן יומיומי ובכמות מספקת, ולכן מומלץ לקבלו מתוספות ויטמינים ומינרלים.

בשני מחקרים רחבי היקף וארוכי טווח שבוצעו בנשים ובגברים בנפרד, והתפרסמו בכתב-העת הרפואי American Journal of Clinical Nutrition, נמצא שבקבוצה שצריכת הלוטאין שלה היתה הגבוהה ביותר, היתה ירידה משמעותית (22 אחוזים אצל נשים ו-19 אחוזים אצל גברים) בסיכון לקטרקט לעומת הקבוצה שצריכת הלוטאין שלה היתה הנמוכה ביותר.

כאשר מדובר על תזונה נכונה, יש להתייחס למכלול המרכיבים התזונתיים שאנו אמורים לקבל - חלבונים, שומנים ופחמימות, ביחד עם סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים. התקדמות המחקר הרפואי והתזונתי שופכת אור על מרכיבים תזונתיים חדשים שלא נחקרו בעבר.

לייקופן ולוטאין הם שניים מהמרכיבים שנחקרו רבות בשנים האחרונות, והתועלת הבריאותית המיוחסת להם, יחד עם ההכרה בכך שצריכתם מהמזון אינה מספקת בקרב חלק גדול מהאוכלוסיה, הביאה להכנסתם לפורמולות מולטיויטמין חדישות, לצורך שיפור הרכב המולטיויטמין.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר