האם ניתן להעלים נזקי שמש שגרם שיזוף?

לאורך ההיסטוריה הייתה השמש כוח מניע לתרבויות ודתות שלמות. בזמנים העתיקים, הימנעות ממנה וחיוורון של העור היו מיוחסים למעמד גבוה. הפועלים או נחותי העם, לעומת זאת, עבדו בעבודות חקלאות, גינון ועוד, ובאופן כללי נאלצו להיחשף לשמש ולפיכך היו בעלי עור כהה או שזוף.

למידע נוסף בנושא נזקי שמש היכנסו לפורומים:
פורום סרטן העור, מלנומה, נקודות חן
פורום קוסמטיקה טבעית
פורום רפואה אסתטית, רפואת עור אסתטית
פורום רפואת עור משלימה
פורום רפואת עור פוטודינמית

בימי רומא העתיקה נהגו נשות האצילים להלבין את עורן עם אבקה המכילה עופרת (מנהג שעלה להן בבריאות, רבות מהן נפטרו מהרעלה). במאה העשירית נעשה שימוש באבקה המכילה ארסניק להבהרת העור. ואילו בתקופת המלכה ויקטוריה השתמשו באבקה לבנה לאיפור ואף משחו פס כחלחל לרוחב המצח על מנת להעניק אשליית שקיפות ולובן לעור. נשות האצולה לא יצאו מהבית ללא כובע, שמשיה ושמלות ארוכות.

המאה ה-20: שיזוף כסמל סטאטוס ובריאות
בשנות ה-20 של המאה העשרים העניקה אייקון האופנה קוקו שאנל הילת סטייל לאמבטיית השמש כשנהגה להשתזף בדרום צרפת. בשנות ה-30 וה-40 כוכבניות הוליוודיות שיקפו סגנון חיים נינוח וזוהר כאשר הצטלמו בחוף ובבריכה. בעשורים אלו ולאחר מכן, נעשו סרטים הוליוודיים על תרבות החופים, בגדי הים הלכו וקטנו, הופיעו הביקיני ולהקות כמו נערי החוף, שחקנים שזופים (זוכרים את ג'ורג' המילטון?) - כולם חלק מתרבות הסגידה לשמש, כאשר שיזוף נתפס כסמל לאיכות חיים, שפע פנאי ומעמד כלכלי המאפשר זאת.

העליות שהגיעו ארצה מאירופה הביאו עימן את התפיסות התרבותיות של הערצת שיזוף, חופשות קיץ ארוכות ותפיסת השמש כטובה לבריאות. בשנות הששים והשבעים בארץ ישראל היו ההורים לוקחים את הצאצאים לים, וחושפים אותם לשמש קייצים שלמים, לעתים עד כדי הופעת שלפוחיות. קרם שיזוף מטרתו הייתה בימים ההם לקדם שיזוף: השתמשו בחמאת קקאו, שמן תינוקות או קרם גזר.

ובכן, ניקח את הרגלי העבר, נוסיף לזה את העובדה שישראל היא ארץ שבה מרבית ימות השנה אנחנו נהנים משמש, את הנזק שגרמנו בייצור חומרים הפוגעים בשכבת האוזון במשך שנים רבות ואת מגמת ההתחממות הגלובלית שגם אנחנו חלק ממנה ונקבל את הנתון הבא: ישראל הינה השלישית בעולם אחרי אוסטרליה וניו-זילנד מבחינת הארעות מלנומה ממאירה, אותו סרטן עור אשר מסכן חיים ושולח גרורות יותר מכל סרטן עור אחר הנגרם משמש. מלנומה אמנם שכיחה יותר ביהודים אשכנזים מהסיבות שתוארו לעיל, אולם מופיעה גם ביהודים יוצאי ספרד, ואז עלולה להיות אלימה יותר.

מגיע המטופל הטיפוסי למרפאת העור כשהוא בשנות החמישים ואילך לחייו, וכאשר רופא העור מעיר לו שהוא ניזוק משמש הוא מוחה: "כבר עשרות שנים שאינני נחשף לשמש". עובדה: העור "זוכר" את הנזק משמש אשר נגרם לו במשך עשרות שנים.

הנזק למבנה הגנטי של תאי העור נעשה בילדות ובנעורים ומתבטא עשרות שנים מאוחר יותר. כמו כן יש משמעות לרקע גנטי ולמינון קרינה מצטבר לאורך החיים. חטאי הנעורים ניכרים על העור כבר משנות השלושים ואילך, בצורת כתמים חומים למיניהם, נמשים, שומות, כתמים לבנים על האמות והשוקים (המאובחנים תדיר בטעות כפטרייה), גידולי עור וקמטים.

נזקי שמש הינם ברי תיקון עד לגבול מסוים. לרפואה האסתטית כלים רבים לטיפול בנזקי שמש: קילופי עור, טיפולי לייזר, טיפולים במכשירי IPL ו-RF, קרמים מבהירים ומצעירים (במרשם מרופא עור) ועוד. לא רק שמצליחים כיום להעלים את הנזק הקיים, אלא אף מחזירים נעורים לעור ומשקמים את תאי העור המזדקנים.

במקביל מומלץ להימנע מנזק נוסף. כל יציאה מהבית בין השעות תשע לחמש כרוכה בחשיפה לשמש קופחת. חשוב למרוח קרם הגנה משמש בעל מקדם הגנה גבוה ככל האפשר (המלצה: SPF 50, עם חסימה של קרני UVA ו-UVB). אגב, אין צורך למרוח קרם בסיס ועליו קרם לחות ועליו קרם הגנה . קיימים תכשירים מצוינים בשוק הישראלי שבהם קרם ההגנה הינו גם קרם לחות.

לכתבות נוספות בנושא נזקי שמש:
אל תטעו: אסור לוותר על מסנני קרינה
המיתוסים על טיפוח העור נכונים? זהו שלא
כיצד לבחור קרם הגנה לתינוקות וילדים?
אור השמש: כיצד למנוע בעיות עור בקיץ?
מוצרי קוסמטיקה, המיתוסים ושברם

חשוב לרענן את קרם ההגנה במהלך היום אם חוזרים ונחשפים לשמש. מי שמשתמש גם במייק-אפ יהנה משכבת הגנה נוספת. לא מספיק למרוח את הפנים. חשוב לשים לב גם לצוואר, אוזניים, עורף- כל איזור חשוף אחר. ובגברים: הקרחת. וטיפ אחרון: שימו לב לעורכם. שינוי בנגעים, התכהות, גרד או דמם שלהם צריכים לעורר חשד - ומחייבים בדיקה. וגם ללא סימנים מחשידים - היבדקו אחת לשנה אצל רופא העור שלכם, בתקווה שנצליח להידרדר סטטיסטית מבחינת המיקום העולמי שלנו בדירוג שכיחות המלנומה.

* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר