רצפת האגן לאחר הלידה

בתקופה שלאחר הלידה, יש לנהוג באישה במשנה זהירות ולא לעודד אותה לחזור לפעילות רגילה כמה שיותר מהר, כי הגוף זקוק לזמן הזה של כשישה שבועות לשם החלמת הרקמות "הפצועות". קבלו את כל ההסברים
מאת נירה כהן-צוברי
| 14/12/2005 |
צפיות: 7,234
במשך תשעת חודשי ההריון קיימת, הודות להורמון הפרוגסטרון, מתיחה הדרגתית של רקמות החיבור ושרירי דופן הבטן עם גדילת העובר.

מתיחה זו עלולה להתגבר עוד יותר בזמן לידה המלווה בלחיצות לא פיזיולוגיות. לאחר הלידה "מתרוקן" חלל הבטן בבת אחת ואברי האגן ובטן מאבדים את תמיכתם.

בנוסף בזמן הלידה נחבלת ריצפת האגן, כלומר רקמות החיבור והשרירים בה עוברים מתיחה או קריעה ו\או אפיזיוטומיה. העצב של ריצפת האגן נמחץ בין ראש העובר לאגן האישה.

בלידה ראשונה נחוצים לפחות חודשיים לפני שהעצב מתאושש, ועם כל לידה נוספת משך ההתאוששות יתארך ומידת הריפוי תפחת.

בתקופה של ששת השבועות לאחר הלידה, הנקראת משכב לידה, עוברות הרקמות תהליך החלמה והאיזון ההורמונלי חוזר לאיטו לנורמה.

בתקופה זו מופרת ההרמוניה הטבעית, האמורה להיות קיימת בין מרכיבי חלל הבטן, ויש לנקוט במשנה זהירות בכל הנוגע להעמסה על ריצפת האגן.

לכן בעצם, בתקופה שלאחר הלידה, יש לנהוג באישה במשנה זהירות ולא לעודד אותה לחזור לפעילות רגילה כמה שיותר מהר, כי הגוף זקוק לזמן הזה של כשישה שבועות לשם החלמת הרקמות "הפצועות" וכדי להשיב לעצמו את היחסים הנורמלים בין מרכיבי חלל הבטן ולחזור לאיזון הורמונלי תקין.

גם בתקופה שלאחריה יש לזכור כי חלו שינויים בריצפת האגן וכי גורמים כמו: ניקוטין, תזונה לקויה, עצירות, שיעול כרוני ופעילות מאומצת ולא מותאמת (בבית, בעבודה, בחוגי ההתעמלות וכו'...), יחלישו את כושר העמידות של ריצפת האגן ויאיצו את תהליך הבלאי שלה.

הדרגה ותרגול

התופעות שנראה כתוצאה מבלאי של ריצפת האגן: צניחת אברי האגן הקטן, שלפוחית, רחם וכד'; דליפות שתן במאמץ; דחיפות ותכיפות במתן שתן.

דליפת שתן מוגדרת כאיבוד בלתי רצוני של שתן, המהווה בעיה חברתית והיגיינית כאחת. שכיחות הפרעה זו באוכלוסיית הנשים היא כ-25%, שעור זה עולה ביחס לגיל (בגיל המעבר מגיע לכ-50%). ידוע שהטריגר לחולשת ריצפת האגן הוא ההריון והלידה הראשונה.

לשרירי ריצפת האגן תפקיד חשוב מאוד בשמירה על תהליך עצירת השתן ומניעת צניחת אברי המין. כיווצם גורם לסגירה של הסוגרים, להרמת אברי האגן ולהפעלה של רפלקסים המתבטאים בהרפיית שריר שלפוחית השתן ושריר החלחולת בזמן ההתאפקות, ועוזרים בשמירה על מנח נכון של השלפוחית, הרחם והחלחולת בתוך האגן במנוחה.

לכן כהמלצה ראשונית לאחר הלידה יש חשיבות רבה לפעילות הדרגתית, וכן לתירגול של ריצפת האגן וחיזוקה לפני שמתחילים לתרגל את שרירי הבטן, כל זאת על מנת שחוזק שרירי ריצפת האגן יעמוד בלחץ של שרירי הבטן.

סטופ פיפי טסט

סטופ פיפי-טסט הוא תרגיל לעצירת שתן רצונית בזמן הטלת השתן. רצוי לבצעו בשתן של בוקר ארבע עד חמש שניות לאחר התחלת הטלת השתן, לכווץ וכך לגרום לעצירת השתן.

מטרת התרגיל לזהות את הסוגרים ובכך להעלות את המודעות למיקומם ולצורת תיפקודם. זיכרו, זהו תרגיל לזיהוי ובדיקה בלבד ולא תרגיל לחיזוק ושיפור תיפקוד הסוגרים.

בתקופת ההריון ולאחר הלידה קשה לפעמים לנשים לבצע את הסטופ פיפי-טסט, אך עם זאת מומלץ דווקא לנשים אלו לפתח את המודעות לתיפקודה התקין של ריצפת האגן.

יש להזהיר את היולדת כי יתכן ותתקל בקשיים בביצועו במשך חודש עד חודשיים לאחר הלידה, וזאת בשל הטראומה הנוירומוסקולרית, שעבר האזור בזמן הלידה, בצירוף למצב הורמונלי משובש.

כיווץ שרירי ריצפת האגן לאחר הלידה משפר את תהליך ההחלמה של האזור וניתן לבצעו בצורה עצמית, בשלוש צורות: לבצע את הסטופ פיפי-טסט לשם זיהוי שרירי ריצפת האגן ויכולת תפקודם; לעשות סימולציה, כלומר לתרגל את שרירי ריצפת האגן שלא בזמן הטלת שתן; התאפקות בזמן צורך להטיל שתן באמצעות כיווץ שרירי ריצפת האגן למשך 30 שניות.

חודש לאחר הלידה מבצעים סטופ פיפי-טסט ואם הוא חיובי- זאת אומרת, הצלחת לעצור את השתן בבת אחת, ניתן להתחיל לעבוד בהדרגה תוך כיווץ שרירי ריצפת האגן, על חיזוק שרירי הבטן. בשלב הראשון נחזק את שרירי הבטן הרוחביים.

דוגמא לתירגול שרירי בטן רוחבי: שכבי על הגב, ברכיים כפופות כאשר כפות הרגליים מונחות על המיטה, כווצי את שרירי ריצפת האגן והצמידי את המותן אל המיטה, החזיקי במצב זה 10 שניות ואז בהדרגה שחררי את המותן ולבסוף שחררי את ריצפת האגן.

דרג עד כמה מאמר זה עזר לך

עזר מאד

עזר

טוב

עזר קצת

לא עזר


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר