מהי רגישות יתר בשיניים וממה היא נגרמת?

רגישות יתר דנטינלית מוגדרת כתגובת כאב קצרה וחולפת של השיניים שמתעוררת בעקבות גירויים שונים כגון גירוי תרמי, מכאני, אוסמוטי, או כימי. מצב זה עשוי להיות מתסכל הן למטופל והן למטפל. אנשים רבים מתלוננים כי בעת שתייה של משקה קר, חמוץ או חם הם חשים כאב בשיניים אשר חולף תוך זמן קצר.

האבחנה של רגישות יתר דנטינלית נעשית רק לאחר שלילה של כל מצב אחר שיכול לגרום לכאב. כאב דנטינלי עשוי להגיע למצבים של כאב אקוטי. הכאב מופיע בעקבות תנועת נוזלים מהירה בתוך הטובולי, תעלות מיקרוסקופיות שנמצאו בשכבת הדנטין של השן, והוא נעלם באותה מהירות שבה הוא מופיע.

למידע נוסף בנושא שיניים היכנסו לפורומים:
פורום אורתודונטיה - יישור שיניים
פורום רפואת שיניים
פורום רפואת שיניים לחולים בסיכון
פורום רפואת שיניים לילדים
פורום שיקום הפה

עד כמה התופעה נפוצה?
השכיחות של רגישות יתר דנטינלית משתנה והיא בהתאם לסוג הקבוצה הנבדקת, כלומר, באוכלוסיות שונות של מטופלים נראה שכיחויות שונות של התופעה, כשהופעתה נפוצה יותר במטופלים עם פריודונטיטיס, מחלת חניכיים כרונית (60-98%). יש לזכור שלא כל מטופל שיש לו את המחלה יגיב ברגישות יתר.

התופעה יכולה להופיע בטווח גילאים נרחב – 15-70, אך נפוצה יותר בגילאי 20-40, ובעיקר בנשים בנות 30-40. הטריגר לכאב עשוי להשתנות, כשהנפוץ ביותר הוא קור (75%) והבאים אחריו הם גירויים הנובעים ממגע (25%) וממתיקות (16%).

סיבות ומכניזם
הגורם לרגישות יתר הוא טובולי פתוחים, המאפשרים לגירוי לעבור ולעורר תגובת כאב בשן. בשיניים עם רגישות יתר, בדיקות במיקרוסקופ אלקטרוני הראו שבאזורים המפגינים רגישות יתר יש טובולי חשופים (חלולים). יתרה מכך, בשיניים שחוו רגישות יתר אשר חלפה באופן ספונטני היה אחוז גבוה של טובולי חסומים, כאשר היחס בין טובולי חסומים באזורים רגישים ולא רגישים הוא 15% לעומת 81% מכלל הטובולי באותו אזור.

מחקרים שבדקו מאפיינים של דנטין בעל רגישות יתר הראו שאנשים שמדווחים על רגישות יתר הם גם בעלי צפיפות טובולים גבוהה יותר – פי שמונה יותר טובולים והקוטר שלהם גדול פי שניים. במידה שהטובולי חלולים, חשיפה של רקמת דנטין גורמת ליצירת קשר ישיר בין חלל הפה לבין מוך השן, ואז גירויים חיצוניים יכולים לעבור באופן ישיר אל המוך. קיימים שני מנגנונים העשויים לגרום לחשיפת דנטין בצוואר השן:

1. אובדן רקמת אמייל - כתוצאה מהליך כימי או מכאני כגון אברזיה, ארוזיה, שחיקה, אבפרקציה או שבר. לדוגמא, מזון חומצי יכול להאיץ תהליכים מכאניים.
2. נסיגת חניכיים - תהליך שלו גורמים רבים, הנעים בין צחצוח אגרסיבי המוביל לאובדן מכאני של חניכיים ועד טראומה לחניכיים וכן אובדן ביולוגי של חניכיים כתוצאה ממחלות ומטיפולים כירורגיים ולא-כירורגיים.

ברגע שמתרחשת נסיגה, ולא משנה בעקבות מה, הצמנטום (מלט השן) יכול להיות מוסר בקלות, פיזית או כימית, ולחשוף את הדנטין שמתחתיו. תהליך זה של חשיפת דנטין נקרא lesion localization. כדי שתתפתח רגישות יתר דנטינלית, הדנטין צריך להיות חשוף, והטובולי צריכים להיות פתוחים וקשורים למוך.

75% מהמתלוננים על רגישות יתר בשיניים מתלוננים על רגישות יתר בתגובה לקור. חום גורם לתנועת נוזל מתונה יותר, השינוי בלחץ קטן יותר והתגובה העצבית מתונה יותר. אבל, לא כל מי שיש לו חשיפת דנטין סובל מרגישות יתר.

הסיבה לכך יכולה להיות הבדלים בהרכב הרוק. אם הרוק מכיל יוני קלציום ופוספאט, יונים אלו עשויים להתגבש מחדש, ובשילוב עם גליקופרוטאינים יכולים לחסום את הטובולי. גם אבנית יכולה להיות הרסנית ולהאיץ את התהליך אך מאידך יכולה למנוע רגישות אם היא מכסה את הטובולי. כאשר מסירים אבנית, יכולה להתעורר רגישות דנטינלית אבל היא לרוב תהיה זמנית. ישנם גם שינויים שקשורים לגיל - למשל, תופעה הנקראת סקלרוזיס של הדנטין תפחית את המעבר של גירויים.

איך מטפלים ברגישות יתר בשיניים?
תכשירים שונים למניעת רגישות יכולים לפעול באחד משלושת המנגנונים הבאים:
1. הימנעות מגירוי מעורר כאב
2. איטום של הטובולי הדנטינאליים – ע"י איטום מבחוץ (שכבת מרח), הגדלת יצירת דנטין אינטרא-טובולרי, או עידוד יצירת דנטין שלישוני
3. הורדת ההולכה העצבית

אפשר לחלק את התכשירים לשניים: כאלו שניתנים במרפאה לעומת כאלה שעושים בהם שימוש ביתי. לרוב תכשירים ביתיים הם פשוטים יותר ונועדו לטפל במספר רב של שיניים, ותכשירים שניתנים במרפאה הם "מורכבים" יותר ואמורים לטפל במקרים של רגישות יתר בשן/שיניים ספציפיות. יש להעריך את דרגת הרגישות כשבועיים עד ארבעה שבועות לאחרי התחלת טיפול, ובמידת הצורך לעבור לשלב הבא.

לכתבות נוספות בנושא שיניים:
מה צריך לדעת על הלבנת שיניים?
שמונה טיפים למניעת ריח רע מהפה
שיניים: איך תטפלו בהן במקרי חירום?
אובדן שיניים: לא רק אצל קשישים
גיל המעבר מעלה את הסיכון למחלות שיניים

השלב הראשון בטיפול ברגישות יתר בשיניים הוא מניעה. כמו כל טיפול דנטלי, יש לבדוק מהם הגורמים המסייעים למצב ולהמנע מהם. צחצוח טראומתי או מזון חומצי יכולים להיות גורמים כאלה. חומצה יכולה להיות ממקור חיצוני – תזונה הכוללת פירות, מיצים וכולי, וגם ממקור פנימי כמו במצבי ריפלוקס והקאה. במצבים כאלו ואז נראה שחיקה פלטינלית.

יש להנחות את המטופלים לנהל יומן תזונה. כדי להמנע מהחמרה של המצב, יש להשתמש במברשת שיניים ובמשחת שיניים שאינן שוחקות את השן, וכמובן להמנע ממזון חומצי ומגורמים חומציים אחרים. כדי לשפר את המצב, יש להשתמש בתכשירים למניעת רגישות, שטיפות פה ומשחות שיניים למניעת רגישות, ובשלב השני, אם הכאב נמשך, אפשר לעבור לתכשירים מקומיים בנוסף.


* המידע המופיע כאן אינו מהווה המלצה לנקיטת הליך רפואי כזה או אחר. כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד. הגלישה בכפוף לתנאי השימוש באתר